תבנית:היום יום/י"ב ניסן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (קישורים פנימיים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מזמן [[יציאת מצרים]] נקראו בני ישראל [[צבאות השם]]. ההפרש בין עבדים - שנקראו כן בני ישראל - וצבאות הוא: [[עבד (תואר)|עבד]] עושה עבודת רבו - ובזה כמה דרגות נוקב מרגליות, עושה שאר מלאכות, עושה מלאכות פשוטות - ויש בזה יגיעה ועמל רב, אבל אין זה ענין של [[מסירת נפש]]. צבא הם במלחמת תנופה, ועומדים על משמרתם בתכלית התוקף מבלי התפעל מהמנגד ושונא, ועבודתם זו אינה ענין של השגה, כי הם מתנהגים על פי הוראת מצביאם. והנה [[נשמה|נשמות]] ישראל ב[[מצרים]] היו בתכלית השפלות בעינוים קשים ומרים, ועם זה לא שינו שמם ולשונם ולבושיהם, ועמדו על משמרתם בתכלית החוזק, כי ידעו שה[[קדוש ברוך הוא]] הבטיח לגאול אותם, והמתנהג בזה במצב זה הוא מצבא ה', דה' עוזרו בדרך מלמעלה מן ה[[טבע]].<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/י"א ניסן|י"א ניסן]]|הבא=[[תבנית:היום יום/י"ג ניסן|י"ג ניסן]]}}[[קטגוריה:היום יום|ו]]</noinclude> | מזמן [[יציאת מצרים]] נקראו [[בני ישראל]] [[צבאות השם]]. ההפרש בין עבדים - שנקראו כן בני ישראל - וצבאות הוא: [[עבד (תואר)|עבד]] עושה עבודת רבו - ובזה כמה דרגות נוקב מרגליות, עושה שאר מלאכות, עושה מלאכות פשוטות - ויש בזה יגיעה ועמל רב, אבל אין זה ענין של [[מסירת נפש]]. צבא הם במלחמת תנופה, ועומדים על משמרתם בתכלית התוקף מבלי התפעל מהמנגד ושונא, ועבודתם זו אינה ענין של השגה, כי הם מתנהגים על פי הוראת מצביאם. והנה [[נשמה|נשמות]] ישראל ב[[מצרים]] היו בתכלית השפלות בעינוים קשים ומרים, ועם זה לא שינו שמם ולשונם ולבושיהם, ועמדו על משמרתם בתכלית החוזק, כי ידעו שה[[קדוש ברוך הוא]] הבטיח לגאול אותם, והמתנהג בזה במצב זה הוא מצבא ה', דה' עוזרו בדרך מלמעלה מן ה[[טבע]].<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/י"א ניסן|י"א ניסן]]|הבא=[[תבנית:היום יום/י"ג ניסן|י"ג ניסן]]}}[[קטגוריה:היום יום|ו]]</noinclude> | ||
גרסה מ־07:15, 25 במרץ 2021
מזמן יציאת מצרים נקראו בני ישראל צבאות השם. ההפרש בין עבדים - שנקראו כן בני ישראל - וצבאות הוא: עבד עושה עבודת רבו - ובזה כמה דרגות נוקב מרגליות, עושה שאר מלאכות, עושה מלאכות פשוטות - ויש בזה יגיעה ועמל רב, אבל אין זה ענין של מסירת נפש. צבא הם במלחמת תנופה, ועומדים על משמרתם בתכלית התוקף מבלי התפעל מהמנגד ושונא, ועבודתם זו אינה ענין של השגה, כי הם מתנהגים על פי הוראת מצביאם. והנה נשמות ישראל במצרים היו בתכלית השפלות בעינוים קשים ומרים, ועם זה לא שינו שמם ולשונם ולבושיהם, ועמדו על משמרתם בתכלית החוזק, כי ידעו שהקדוש ברוך הוא הבטיח לגאול אותם, והמתנהג בזה במצב זה הוא מצבא ה', דה' עוזרו בדרך מלמעלה מן הטבע.
| הקודם: י"א ניסן |
{{{רשימה}}} | הבא: י"ג ניסן |