משתמש:פולע/אין רע יורד מלמעלה: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} בתניא{{הערה|פרק כ"ו.}} כותב אדמו"ר הזקן: {{ציטוטון|והנה עצה היעוצה לטהר לבו מכל...") |
מ (החלפת טקסט – "{{בעבודה}} " ב־"") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ב[[תניא]]{{הערה|פרק כ"ו.}} כותב [[אדמו"ר הזקן]]: {{ציטוטון|והנה עצה היעוצה לטהר לבו מכל עצב ונדנוד דאגה ממילי דעלמא ואפילו [[בני חיי ומזוני]] מודעת זאת לכל מאמר רז"ל כשם שמברך על הטובה כו' ופירשו בגמרא לקבולי ב[[שמחה]] כמו שמחת הטובה הנגלית ונראית כי גם זו לטובה רק שאינה נגלית ונראית לעיני בשר כי היא מ[[עלמא דאתכסיא]] שלמעלה מ[[עלמא דאתגליא]] שהוא [[ו"ה]] משם [[הוי"ה]] ברוך הוא ו[[עלמא דאתכסיא]] הוא [[י"ה]] וזהו שנאמר "אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה" וגו' }}. | ב[[תניא]]{{הערה|פרק כ"ו.}} כותב [[אדמו"ר הזקן]]: {{ציטוטון|והנה עצה היעוצה לטהר לבו מכל עצב ונדנוד דאגה ממילי דעלמא ואפילו [[בני חיי ומזוני]] מודעת זאת לכל מאמר רז"ל כשם שמברך על הטובה כו' ופירשו בגמרא לקבולי ב[[שמחה]] כמו שמחת הטובה הנגלית ונראית כי גם זו לטובה רק שאינה נגלית ונראית לעיני בשר כי היא מ[[עלמא דאתכסיא]] שלמעלה מ[[עלמא דאתגליא]] שהוא [[ו"ה]] משם [[הוי"ה]] ברוך הוא ו[[עלמא דאתכסיא]] הוא [[י"ה]] וזהו שנאמר "אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה" וגו' }}. | ||
וב[[אגרת התשובה]]{{הערה|פרק כ"ב.}}: {{ציטוטון|וטעם ה[[שמחה]] ביסורי הגוף לפי שהיא טובה גדולה ועצומה לנפש החוטאת למרקה בעולם הזה ולהצילה מהמירוק ב[[גיהנם]]}}. | וב[[אגרת התשובה]]{{הערה|פרק כ"ב.}}: {{ציטוטון|וטעם ה[[שמחה]] ביסורי הגוף לפי שהיא טובה גדולה ועצומה לנפש החוטאת למרקה בעולם הזה ולהצילה מהמירוק ב[[גיהנם]]}}. | ||
גרסה אחרונה מ־11:20, 13 ביולי 2021
בתניא[1] כותב אדמו"ר הזקן: "והנה עצה היעוצה לטהר לבו מכל עצב ונדנוד דאגה ממילי דעלמא ואפילו בני חיי ומזוני מודעת זאת לכל מאמר רז"ל כשם שמברך על הטובה כו' ופירשו בגמרא לקבולי בשמחה כמו שמחת הטובה הנגלית ונראית כי גם זו לטובה רק שאינה נגלית ונראית לעיני בשר כי היא מעלמא דאתכסיא שלמעלה מעלמא דאתגליא שהוא ו"ה משם הוי"ה ברוך הוא ועלמא דאתכסיא הוא י"ה וזהו שנאמר "אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה" וגו' ". ובאגרת התשובה[2]: "וטעם השמחה ביסורי הגוף לפי שהיא טובה גדולה ועצומה לנפש החוטאת למרקה בעולם הזה ולהצילה מהמירוק בגיהנם".
ובאגה"ק[3]: "בינה. כי לא זו הדרך ישכון אור ה' להיות חפץ בחיי בשרים ובני ומזוני, כי על זה אמרו רז"ל בטל רצונך כו', דהיינו שיהיה רצונו בטל במציאות ולא יהיה לו שום רצון כלל בעניני עולם הזה כולם הנכללים בבני חיי ומזוני."
ומבאר שם בארוכה איך שהכל הוא רק נסיון ועיקר בריאת האדם בעוה"ז הוא בשביל לנסותו בדברים אלו ולדעת את אשר בלבבו אם יפנה לבבו אחרי אלהים אחרים שהם תאות הגוף וכו' או חפצו ורצונו לחיות חיים אמתיים המשתלשלים מאלקים חיים וכו' באגה"ק סכ"ב וכמו אב רחמן חכם וצדיק המכה בנו שאין לבן חכם להפוך עורף לנוס ולמצא לו עזרה או אפילו מליץ יושר לפני אביו הרחמן והצדיק וחסיד וכו' רק להיות ישר יחזו פנימו עם אביו פנים בפנים לסבול הכאותיו באהבה לטוב לו כל הימים.
ועצה היעוצה לקבל באהבה היא עצת ה' בפי חז"ל לפשפש במעשיו וימצא לו עוונות הצריכים מירוק יסורים ויראה לעין גודל אהבתו אליו המקלקלת השורה כמשל מלך גדול ונורא הרוחץ בכבודו ובעצמו צואת בנו יחידו מרוב אהבתו וכמים הפנים לפנים תתעורר אהבתו וכו' באהבה מגולה ויתבטלו הדינים כו"