זמן תפילה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:16, 22 בינואר 2021

סוף זמן תפילה הוא הזמן שהחל ממנו אסור להתפלל, להלכה נפסק שזמן זה הוא בשעה הרביעית מהשעות זמניות.

בחב"ד מתפללים גם לאחר סוף זמן תפילה, מכיוון שהם מתכוננים לפני בלימוד חסידות.

במקורות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ההלכה והמנהג

תפילת שחרית זמנה היא בשעת הדחק או בדיעבד – החל מעלות השחר, ולכתחילה החל מהנץ החמה, וסופה הוא עד ארבע שעות זמניות שהן שליש היום, ובדיעבד אפשר עד חצות היום בלבד , אולם מי שנאנס ולא התפלל עד חצות, צריך להמתין עד חצי שעה אחרי חצות ואז יתפלל מנחה, ואחריה יתפלל שמונה-עשרה במקום תפילת שחרית, אם התחילו את התפילה אומנם לפני חצות והתפילה נמשכה גם לאחר חצות, מותר להמשיך להתפלל.^[1]^[2]

עם זאת הרבי הורה שמי שהגיע גם לאחר חצות יתפלל למרות שעבר הזמן^[3].

שיטת חב"ד

בחב"ד לא מקפידים על "זמן תפילה" משום שבחב"ד לומדים לפני התפילה חסידות כהכנה לתפילה, הרבי הבהיר באחת השיחות שעל אף שיש להיצמד לשולחן ערוך, בעניין התפילה מותר לפסיד את המניין, ואפילו לא להתפלל בזמנה, העיקר שיתכונן לפני לתפילה ויתפלל בכוונה^[4], ע"פ פסק הדין של הרמב"ם ש"כל תפילה שאינה בכוונה – אינה תפילה"^[5].

סיבה נוספת המתירה להתפלל מאוחר היא, שההכנה לתפילה נחשבת כחלק מהתפילה עצמה, ואם כן אז הוא לא עובר על סוף זמן תפילה^[^{דרוש מקור]}.

אצל אדמו"ר הריי"צ באוטבוצק שבפולין היו מתפללים בשעה 9, בישיבת חב"ד שהייתה המקום היו אומנם הבחורים מתפללים החל מהשעה 10^[6], מאוחר יותר בארצות הברית החל אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב10.

הזמן הנהוג כהיום בחב"ד בו מתפללים תפילה, הוא בשעה 10 בבוקר, מנהג זה היה נהוג ב770 בית מדרשו של הרבי והתפשט לכל קהילות חב"ד^[7], כאשר שאל הרב יאלעס את הרבי אודות סיבת המנהג שבחב"ד מתפללים ב10 בבוקר, ענה הרבי ש"הסדר אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר כאן היה, שהיו נעמדים לתפילה בשעה 10"^[7].

כשאר כתב הרב שלמה חיים דיסקין אודות שינוי זמן התפילה ל8 בבוקר, ענה הרבי ש"אינו חשוב השינוי"^[8].

ביחידות של הרב אדרעי אצל הרבי לגבי בית הספר למלאכה, ענה הרבי שאם יש כאילו שאינם מנצלים את הזמן שלפני התפילה ללימוד החסידות, יש להתפלל תפילת שחרית בזמנה:""אם הם לומדים שעתיים לפני התפילה, ואין ביניהם [כאלה] שמנצלים זאת לבזבוז הזמן עד 10 – יוכלו להמשיך כהסדר שהיה עד עתה""^[8].

לרבי ניסן נמנוב אמר הרבי פעם:"אמנם למי שאינו מתפלל באריכות – אין לו שום היתר לפטור את עצמו מתפילה בציבור"^[9].

לחסיד שכתב לרבי שמפאת ההכנות לתפילה הוא מתחיל להתפלל באזור השעה 1 - 2 בצהריים כתב הרבי:

מסיים במכתבו, אשר מפני כמה סיבות מתחיל להתפלל בשבת קרוב לשעה ב' [=2 אחר-הצהריים], ולא טובה בעיני שמועה זו כלל, כי אין לעשות קביעות מהנהגות כמו אלו, ומובן החילוק בין אם מתחיל בשעה מוקדמת ומסיים בשעה מאוחרת, או שמתחיל [מ]לכתחילה בשעה ב'. ויתייעץ בזה עם זקני אנ"ש במקומו, אשר יתנו לו הוראות בזה איך לתקן שלא יוצרך לקצר בההכנה הנחוצה לעבודת התפילה ובענייני התפילה עצמה, ובכל אופן לא יתחיל תפילתו אחר חצות

— אג"ק כרך ו עמ' שנד – מכתב מכ"ב אלול תשי"ב (שערי הל' ומנהג שם ס"ע קיב).

קישורים חיצוניים

"התקשרות", גיליון 796, מדור "תגובות והערות".
"התקשרות", גיליון 693, "בירור הלכה ומנהג"

הערות שוליים

↑ שם סי' כ ס"א, ע"פ שו"ע אדה"ז סי' פט ס"א-ב. וכתב שם בבדי השלחן ס"ק ד
↑ קרדיט לאתר חב"ד
↑ עיין כאן
↑ תורת מנחם – התוועדויות' (ב) תשי"א ח"א עמ' 134 (ההדגשות שלי). וראה גם באג"ק כרך ד עמ' תעח
↑ הל' תפלה פ"ד הל' טו-טז, וראה בעניין זה בהמובא בס' שערי הל' ומנהג או"ח ח"א עמ' קד-קה. קז. וריש עמ' קיא. קיב
↑ "כפר חב"ד" גל' 1342 עמ' 28
↑ ^7.0 ^7.1 התקשרות, גיליון תשפז ,עמ' 15-16
↑ ^8.0 ^8.1 התקשרות, גליון תשצו
↑ קובץ היכל מנחם ח"א עמ' ריז

[1] שם סי' כ ס"א, ע"פ שו"ע אדה"ז סי' פט ס"א-ב. וכתב שם בבדי השלחן ס"ק ד

[2] קרדיט לאתר חב"ד

[3] עיין כאן

[4] תורת מנחם – התוועדויות' (ב) תשי"א ח"א עמ' 134 (ההדגשות שלי). וראה גם באג"ק כרך ד עמ' תעח

[5] הל' תפלה פ"ד הל' טו-טז, וראה בעניין זה בהמובא בס' שערי הל' ומנהג או"ח ח"א עמ' קד-קה. קז. וריש עמ' קיא. קיב

[6] "כפר חב"ד" גל' 1342 עמ' 28

[התקשרות-7] 7.0 ^7.1 התקשרות, גיליון תשפז ,עמ' 15-16

[התקשרות2-8] 8.0 ^8.1 התקשרות, גליון תשצו

[9] קובץ היכל מנחם ח"א עמ' ריז

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ב[[חב"ד]] מתפללים גם לאחר סוף זמן תפילה, מכיוון שהם מתכוננים לפני ב[[לימוד חסידות]].
 ==במקורות==
+{{להשלים}}
+==ההלכה והמנהג==
+[[תפילת שחרית]] זמנה  היא  בשעת הדחק או בדיעבד – החל מ[[עלות השחר]], ולכתחילה החל מה[[נץ החמה]], וסופה הוא עד ארבע שעות זמניות שהן שליש היום, ובדיעבד אפשר עד חצות היום בלבד , אולם מי שנאנס ולא התפלל עד חצות, צריך להמתין עד חצי שעה אחרי חצות ואז יתפלל מנחה, ואחריה יתפלל שמונה-עשרה במקום [[תפילת שחרית]], אם התחילו את ה[[תפילה]] אומנם לפני חצות וה[[תפילה]] נמשכה גם לאחר חצות, מותר להמשיך להתפלל.{{הערה| שם סי' כ ס"א, ע"פ שו"ע אדה"ז סי' פט ס"א-ב. וכתב שם בבדי השלחן ס"ק ד}}{{הערה|קרדיט ל[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4388&CategoryID=1091 אתר חב"ד]}}
-==ההלכה והמנהג==
+עם זאת [[הרבי]] הורה שמי שהגיע גם לאחר חצות יתפלל למרות שעבר הזמן{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=1344&CategoryID=68 עיין כאן]}}.
-[[תפילת שחרית]] זמנה  היא  בשעת הדחק או בדיעבד – החל מ[[עלות השחר]], ולכתחילה החל מה[[נץ החמה]], וסופה הוא עד ארבע שעות זמניות שהן שליש היום, ובדיעבד אפשר עד חצות היום בלבד , אולם מי שנאנס ולא התפלל עד חצות, צריך להמתין עד חצי שעה אחרי חצות ואז יתפלל מנחה, ואחריה יתפלל שמונה-עשרה במקום [[תפילת שחרית]], אם התחילו את ה[[תפילה]] אומנם לפני חצות וה[[תפילה]] נמשכה גם לאחר חצות, מותר להמשיך להתפלל.{{הערה| שם סי' כ ס"א, ע"פ שו"ע אדה"ז סי' פט ס"א-ב. וכתב שם בבדי השלחן ס"ק ד}}{{הערה|{{קרדיט|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4388&CategoryID=1091 אתר חב"ד]}}}}
 ===שיטת חב"ד===
 ב[[חב"ד]] לא מקפידים על "זמן תפילה" משום שב[[חב"ד]] לומדים לפני ה[[תפילה]] [[חסידות]] כהכנה ל[[תפילה]], [[הרבי]] הבהיר באחת השיחות שעל אף שיש להיצמד ל[[שולחן ערוך]], בעניין ה[[תפילה]] מותר לפסיד את המניין, ואפילו לא להתפלל בזמנה, העיקר שיתכונן לפני לתפילה ויתפלל בכוונה{{הערה|תורת מנחם – התוועדויות' (ב) תשי"א ח"א עמ' 134 (ההדגשות שלי). וראה גם באג"ק כרך ד עמ' תעח}}, ע"פ פסק הדין של [[הרמב"ם]] ש"כל תפילה שאינה בכוונה – אינה תפילה"{{הערה|הל' תפלה פ"ד הל' טו-טז, וראה בעניין זה בהמובא בס' שערי הל' ומנהג או"ח ח"א עמ' קד-קה. קז. וריש עמ' קיא. קיב}}.
-סיבה נוספת המתירהלהתפלל מאוחר היא, שההכנה ל[[תפילה]] נחשבת כחלק מה[[תפילה]] עצמה, ואם כן אז הוא לא עובר על סוף זמן תפילה{{מקור}}.
+סיבה נוספת המתירה להתפלל מאוחר היא, שההכנה ל[[תפילה]] נחשבת כחלק מה[[תפילה]] עצמה, ואם כן אז הוא לא עובר על סוף זמן תפילה{{מקור}}.
 אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אוטבוצק]] שב[[פולין]] היו מתפללים בשעה 9, ב[[תומכי תמימים אוטבוצק|ישיבת חב"ד שהייתה המקום]] היו אומנם הבחורים מתפללים החל מהשעה 10{{הערה|"כפר חב"ד" גל' 1342 עמ' 28}}, מאוחר יותר ב[[ארצות הברית]] החל [[אדמו"ר הריי"צ]] להתפלל ב10.
@@ שורה 18: / שורה 20: @@
 ביחידות של הרב אדרעי אצל [[הרבי]] לגבי [[בית הספר למלאכה]], ענה [[הרבי]] שאם יש כאילו שאינם מנצלים את הזמן שלפני ה[[תפילה]] ל[[לימוד החסידות]], יש להתפלל [[תפילת שחרית]] בזמנה:{{ציטוטון|"אם הם לומדים שעתיים לפני התפילה, ואין ביניהם [כאלה] שמנצלים זאת לבזבוז הזמן עד 10 – יוכלו להמשיך כהסדר שהיה עד עתה"}}{{הערה|שם=התקשרות2}}.
+לרבי [[ניסן נמנוב]] אמר [[הרבי]] פעם:"אמנם למי שאינו מתפלל באריכות – אין לו שום היתר לפטור את עצמו מתפילה בציבור"{{הערה|קובץ היכל מנחם ח"א עמ' ריז}}.
 ל[[חסיד]] שכתב ל{{ה|רבי}} שמפאת ההכנות לתפילה הוא מתחיל להתפלל באזור השעה 1 - 2 בצהריים כתב [[הרבי]]: