פינחס רייזס – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
הנחה (שיחה | תרומות)
חבדפדיזציה
שורה 4: שורה 4:
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
===צעירותו והתקרבותו לחסידות===
===צעירותו והתקרבותו לחסידות===
נולד בעיר [[שקלוב]] לגאון ר' [[חנוך העניך שיק]], שהיה רב העיר ואב בית הדין של [[שקלוב]], והיה [[מתנגד]] גדול לשיטת החסידות. בצעירותו נחשב ל"עילוי" וגדול בתורה, ובגיל 17 לקחו לחברותא בלימוד הגאון רבי [[יוסף כלבו]], מגאוני שקלוב. בצעירותו, פגש לראשונה את [[אדמו"ר הזקן]] בעת ביקורו כעובר אורח אלמוני בשקלוב, שם דיבר בלימוד עם גדולי התורה והותיר עליהם רושם עז בלי שידעו את זהותו. רק לימים נודע שהיה זה אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=לקוד|1=ראה בהרחבה לקוטי דיבורים חלק ב', ליקוט יג, סעיף יד ואילך ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=37&hilite= במהדורה המתורגמת ללה"ק, ע' 318 ואילך]).}}.
נולד בעיר [[שקלוב]] לגאון ר' [[חנוך העניך שיק]], שהיה רב העיר. בצעירותו נחשב רבי פנחס לבעל כשרון ויכולות למידה מבורכים, והיה יושב ולומד בין למדני שקלוב, בגיל שבע עשרה לקחו לחברותא בלימוד הגאון רבי [[יוסף כלבו]], מגאוני שקלוב. נשא לאישה את בתה של תושבת שקלוב בשם רייזא. והיה עשיר ובעל צדקה.{{הערה|בית רבי.}} לאחר התקרבותו היה רבי פנחס חביב מאוד על רבותינו נשיאנו וכפי שמתאר ה[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]: "רבותינו הקדושים היו מחבבים אותו מאוד והיו מגלים לפניו כל מסתורין וכל אשר הם עושים הוא היה עושה כו'"{{הערה|בית רבי חלק א, פרק כו.}}.


לאחר חתונתו של רבי פינחס, ביקר אדמו"ר הזקן בעיר שקלוב, והתווכח שם עם גאוני העיר. לאחר שענה להם על כל שאלותיהם וטענותיהם על שיטת החסידות וניצחם בוויכוח, חותנתו של רבי פנחס הייתה בהתפעלות גדולה, והבטיחה לשלושה חתניה שמי שייסע ללמוד אצל אדמו"ר הזקן היא תעניק לו את כל רכושה. ר' פינחס קיבל את הצעתה, נסע לשהות שלושה חודשים אצל אדמו"ר הזקן ב[[ליוזנא]] ו[[התקשרות|התקשר]] אליו בכל ליבו. כשחזר ובידו מכתב המאשר כי שהה בליוזנא אצל אדמו"ר הזקן, נתנה לו חותנתו את כל רכושה, והוא נסע שוב לליוזנא והעניק אותו לאדמו"ר הזקן. אז בירכו אדמו"ר הזקן בעושר, תורה וגדולה{{הערה|שם=תרצו}}. ביאתו הראשונה לאדמו"ר הזקן הייתה בשנת [[תק"מ]]{{הערה|שם=לקוד}}. מאז הפך לחסיד מקורב ביותר ואיש אמונם של רבותינו נשיאנו - אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי{{הערה|בלשון ה"בית רבי" (חלק א, פרק כו): "רבותינו הקדושים היו מחבבים אותו מאוד והיו מגלים לפניו כל מסתורין וכל אשר הם עושים הוא היה עושה כו'".}}. כמו כן הפך ל[[בעל שמועה]] מהימן, ומסר פרטים רבים על קורותיו של אדמו"ר הזקן ותורותיו, ובזכותו ידוע לנו סדר ההנהגה אצל אדמו"ר הזקן משנת תק"מ ואילך{{הערה|שיחות תרצ"ו ותשכ"ג שם.}}.
רבי פנחס פגש לראשונה את [[אדמו"ר הזקן]] בשנת תקל"א בעת ביקורו כעובר אורח אנונימי בעיר שקלוב, שם נשא ונתן בסוגיות בש"ס עם למדני שקלוב והותיר עליהם רושם עז, אולם לא הכירו רק כעבור תקופה התברר כי היה זה ה[[אדמו"ר הזקן]].{{הערה|שם=לקוד|1=ראה בהרחבה לקוטי דיבורים חלק ב', ליקוט יג, סעיף יד ואילך ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=37&hilite= במהדורה המתורגמת ללה"ק, ע' 318 ואילך]).}}.
 
לאחר [[ויכוח שקלוב]] בשנת תק"מ הייתה חותנתו של רבי פנחס - רייזא - בהתפעלות גדולה, והבטיחה את כל רכושה לחתנה שייסע ללמוד אצל אדמו"ר הזקן. רבי פנחס קיבל את הצעתה ונסע לשלושה חודשים ל[[ליאזנא]] לאדמו"ר הזקן ב[[ליוזנא]]. את הרכוש שקיבל מחותנתו נתן לאדמו"ר הזקן. ובתמורה לכך בירכו אדמו"ר הזקן בתורה וגדולה{{הערה|שם=תרצו}}. כערכה לסיפור זה כונה שמו על ידי החסידים על שם חותנתו רייזא ולא על שם אביו.{{הערה|שם=תרצו|שיחת פורים תרצ"ו (ספר השיחות תרצ"ו ע' 126 ואילך). שיחות הרבי: [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/22/12/186.htm ש"פ תשא תשח"י]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-2/202/234.htm פורים תשכ"ג], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-2/175/189.htm תשכ"ז].}}.
מכיון שהתקשרותו לאדמו"ר הזקן והתקרבותו ל[[תורת החסידות]] הגיעו בזכות חותנתו, נקרא בפי החסידים בשם "ר' פנחס רייזעס" על שם חותנתו רייזא, ולא על שם אביו, למרות שנולד למשפחה מיוחסת ומכובדת{{הערה|שם=תרצו|שיחת פורים תרצ"ו (ספר השיחות תרצ"ו ע' 126 ואילך). שיחות הרבי: [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/22/12/186.htm ש"פ תשא תשח"י]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-2/202/234.htm פורים תשכ"ג], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-2/175/189.htm תשכ"ז].}}.  
בהמשך התקבל כחסיד מין המניין ל"חדר ב'" מה[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]] של חסידי אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=לקוד}}.ונשלח על ידו לערי ליטא להפצת תורת החסידות.{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=63 לקוטי דבורים שם ליקוט יד, סעיף מח].}}
 
רבי פנחס להיות דייקן ו"[[חוזר]]" זכה לשמר לדורות את פרטי ההנהגה של [[אדמו"ר הזקן]] מאז שנת תק"מ, והיה ל[[בעל שמועה]] מהימן לתיאור ההנהגה והתורות מאותה התקופה, ולזכותו נזקף הידע הרב שידוע לנו על סדר ההנהגה של אדמו"ר הזקן משנת תק"מ{{הערה|שיחות תרצ"ו ותשכ"ג שם.}}.
בתחילת התקרבותו לתורת החסידות סבל מהתנכלויות שונות, אך לאחר שהרב [[אברהם שיינעס]] ניצח בויכוח עם גאוני שקלוב בנוגע לתורת החסידות, סרה ההתנגדות החריפה של גאוני שקלוב, והוא החל לנסוע בריש גלי לאדמו"ר הזקן ללא שיסבול מהפרעות.
 
===אצל אדמו"ר הזקן===
בשנת תק"מ הגיע לראשונה לחצר אדמו"ר הזקן בליוזנא, והתקבל ל"חדר ב'" ב[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]] של חסידי אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=לקוד}}.
 
נמנה על השלוחים החשאיים ששלח אדמו"ר הזקן לערי [[ליטא]], על מנת [[הפצת החסידות|להפיץ את החסידות]] בין תלמידי החכמים ולקרבם לאדמו"ר הזקן{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=63 לקוטי דבורים שם ליקוט יד, סעיף מח].}}


אדמו"ר הזקן ביקר בשקלוב בשנת [[תקס"ז]], ואמר מאמר חסידות בקשר ל[[חנוכת הבית]] אצל רבי פינחס, ב[[כ' בטבת]] תקס"ז. המאמר מתחיל "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"{{הערה|ברשימת המאמר שכתב רבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)]], כותב בכותרת שהמאמר נאמר בעת חנוכת הבית של רבי פינחס בשקלוב. גם בעבודת הלוי חלק ב כותב רבי [[אהרן מסטרשלה]] ששמע מאמר זה בעת חנוכת בית. המאמר נמצא גם בהנחות הר"פ, וגם שם צויין שנאמר בחנוכת הבית.}}.
אדמו"ר הזקן ביקר בשקלוב בשנת [[תקס"ז]], ואמר מאמר חסידות בקשר ל[[חנוכת הבית]] אצל רבי פינחס, ב[[כ' בטבת]] תקס"ז. המאמר מתחיל "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"{{הערה|ברשימת המאמר שכתב רבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)]], כותב בכותרת שהמאמר נאמר בעת חנוכת הבית של רבי פינחס בשקלוב. גם בעבודת הלוי חלק ב כותב רבי [[אהרן מסטרשלה]] ששמע מאמר זה בעת חנוכת בית. המאמר נמצא גם בהנחות הר"פ, וגם שם צויין שנאמר בחנוכת הבית.}}.