עיר הנדחת – הבדלי גרסאות

אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:
כאשר מתברר ל[[סנהדרין]] שקיימת עיר נידחת באחת מערי ישראל, עולים כל ישראל ל[[מלחמה]] עליהם, וכאשר העדים מעידים שרובם עבדו עבודה זרה, הורגים בחרב את העובדים ואף את הטף והנשים. לאחר מכן שורפים את כל שללה באש. חל איסור לבנות עיר זו מחדש.
כאשר מתברר ל[[סנהדרין]] שקיימת עיר נידחת באחת מערי ישראל, עולים כל ישראל ל[[מלחמה]] עליהם, וכאשר העדים מעידים שרובם עבדו עבודה זרה, הורגים בחרב את העובדים ואף את הטף והנשים. לאחר מכן שורפים את כל שללה באש. חל איסור לבנות עיר זו מחדש.


בשל הקריטריונים המחמירים, אומרים [[חז"ל]] שעיר הנידחת לא הייתה ואינה עתידה להיות לעולם.
בשל הקריטריונים המחמירים, אומרים [[חז"ל]] שעיר הנידחת לא הייתה ואינה עתידה להיות לעולם{{הערה|סנהדרין עא, א: תניא עיר הנדחת לא היתה ולא עתידה להיות ולמה נכתבה דרוש וקבל שכר כמאן כר' אליעזר דתניא רבי אליעזר אומר כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת אינה נעשית עיר הנדחת מאי טעמא אמר קרא (דברים יג, יז) ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחבה ושרפת באש וכיון דאי איכא מזוזה לא אפשר דכתיב (דברים יב, ד) לא תעשון כן לה' אלהיכם אמר רבי יונתן אני ראיתיה וישבתי על תילה.}}.


דיני עיר הנדחת אינה ליחידים שעבדו עבודה זרה, ולא לציבור, רק לגדר של "עיר". ולכן ישנה מחלוקת בגמרא, בגדרי עיר הנדחת. לפי שיטת רבי יאשיה מעשרה עד מאה זה עיר הנדחת, ולפי רבי יונתן ממאה עד רוב השבט זה עיר הנדחת.
דיני עיר הנדחת אינה ליחידים שעבדו עבודה זרה, ולא לציבור, רק לגדר של "עיר". ולכן ישנה מחלוקת בגמרא, בגדרי עיר הנדחת. לפי שיטת רבי יאשיה מעשרה עד מאה זה עיר הנדחת, ולפי רבי יונתן ממאה עד רוב השבט זה עיר הנדחת.
שורה 35: שורה 35:
*'''[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=814&CategoryID=78&SelectdDate= כוחה העצום של התשובה]''' - שיחה מעובדת של הרבי מתוך הספר [[שולחן שבת (ספר)|שולחן שבת]]
*'''[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=814&CategoryID=78&SelectdDate= כוחה העצום של התשובה]''' - שיחה מעובדת של הרבי מתוך הספר [[שולחן שבת (ספר)|שולחן שבת]]


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודה זרה]]
[[קטגוריה:עבודה זרה]]