לאה אמנו: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
לאה היתה בתו הגדולה של [[לבן הארמי]] אחותה של [[רחל אמנו]]. כשיעקב אבינו הגיע לחרן כדי לישא אשה, הוא עבד אצל דודו, לבן, שבע שנים כדי להתחתן עם רחל. בליל ה[[חתונה]] הכניס לו לבן את לאה במקום רחל ורק למחרת גילה יעקב את המרמה. | לאה היתה בתו הגדולה של [[לבן הארמי]] אחותה של [[רחל אמנו]]. כשיעקב אבינו הגיע לחרן כדי לישא אשה, הוא עבד אצל דודו, לבן, שבע שנים כדי להתחתן עם רחל. בליל ה[[חתונה]] הכניס לו לבן את לאה במקום רחל ורק למחרת גילה יעקב את המרמה. | ||
בליל החתונה, לבן הביא ללאה את [[זלפה]] לשפחה, על אף היותה צעירה מ[[בלהה]] שפחת רחל, כחלק מהטעיית יעקב. | בליל החתונה, לבן הביא ללאה את [[זלפה]] לשפחה, על אף היותה צעירה מ[[בלהה]] שפחת רחל, כחלק מהטעיית יעקב{{בראשית כט, כד. ובפרש"י בראשית ל, י.}}. | ||
ב[[מדרש]] מסופר על כך שיעקב חשד את לבן מלכתחילה בהחלפת הכלה המיועדת, ולכן מסר סימנים מסויימים לרחל על מנת שיזהה אותה בליל החתונה. כשאתה רחל שמכניסים לבסוף את לאה ליעקב, עמדה ומסרה לה את הסימנים כדי שלא תתבייש{{הערה|בראשית רבה פרשה ע, י. הובא ברש"י בראשית כט, כה}}. | |||
טענת לבן היתה ש"לא יעשה כן במקומנו לתת | טענת לבן היתה ש"לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה"{{הערה|בראשית כט, כו'.}}. ליעקב לא נותרה ברירה והוא עבד את לבן שבע שנים נוספות בעבור רחל. | ||
ה' ראה שלאה היתה שנואה, יחסית לרחל, אצל יעקב ונתן לה בנים, בעוד רחל נשארה עקרה. | ה' ראה שלאה היתה שנואה, יחסית לרחל, אצל יעקב ונתן לה בנים, בעוד רחל נשארה עקרה. | ||
לאה ילדה בן ראשון ליעקב וקראה שמו [[ראובן]] "כי אמרה כי ראה ה' בעניי כי עתה יאהבני אישי"{{הערה|בראשית כט, לא.}}. לאחר מכן ילדה בן שני וקראה שמו [[שמעון]] "כי שמע ה' כי שנואה אנכי". וכשילדה בן שלישי אמרה שמעתה ילווה בעלי אלי וקראה שמו [[לוי]]. ולבסוף ילדה בן רביעי וקרה שמו יהודה כי "הפעם אודה את ה'"{{הערה|האמהות נביאות היו וידעו שיצאו מיעקב שנים עשר שבטים, וארבע נשים ישא, ובחלוקה שווה כל אשה צריכה ללדת שלושה בנים. לכן כשנולד לוי אמרה שמעתה עשיתי את חלקי הבנים ואישי ילווה אלי, וכשנולד יהודה הודתה לה' שקיבלה חלק גדול יותר בלידת השבטים. רש"י.}}. | |||
לאחר שעצרה מלדת, ראתה שרחל הכניסה את שפחתה [[בלהה]] ליעקב נולדו הבנים [[דן]] ו[[נפתלי]], הכניסה לאה ליעקב גם את שפחתה שלה, [[זלפה]]. | |||
זלפה ילדה שני בנים ליעקב ולאה קראה את שמם [[גד]] ו[[אשר]]. | |||
לאחר מכן התורה מספרת על ראובן שמצא דודאים בשדה והביא מהם לאמו לאה. לדודאים היתה סגולה לפוריות ורחל העקרה ביקשה מלאה שתתן לה מן הדודאים. לאה בתמורה בקשה מרחל שבאותו לילה יעקב ישכב עמה. ואכן כך היה. | |||
ה' ראה שלאה מתאווה להעמיד עוד שבטים מיעקב ונתן לה בן חמישי. לאה קראה שמו [[יששכר]] כי "נתן אלוקים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי". ולאחר מכן ילדה בן הוסף וקראה שמו [[זבולון]], שמאחר שילדה ששה בנים שהם חצי מבני יעקב, עיקר דירתו של יעקב יהיה עימה. | |||
לאחר מכן נכנסה שוב להריון והתפללה שלא יהיה זה בן זכר, כדי שרחל אחותה לא תהיה פחותה מאחת השפחות שילדו שני בנים. לבת שנולדה קראה [[דינה]] מלשון הדין שדנה בעצמה{{הערה|"שדנה לאה דין בעצמה, אם זה זכר, לא תהא רחל אחותי כאחת השפחות, והתפללה עליו ונהפך לנקבה". רש"י.}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־02:05, 1 בנובמבר 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
לֵאָה היא רעייתו של יעקב אבינו אחת מארבעת האמהות. אמם של ששה מתוך שנים עשר השבטים בניו של יעקב: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר וזבולון, ושל בתו דינה.
אודותיה
לאה היתה בתו הגדולה של לבן הארמי אחותה של רחל אמנו. כשיעקב אבינו הגיע לחרן כדי לישא אשה, הוא עבד אצל דודו, לבן, שבע שנים כדי להתחתן עם רחל. בליל החתונה הכניס לו לבן את לאה במקום רחל ורק למחרת גילה יעקב את המרמה.
בליל החתונה, לבן הביא ללאה את זלפה לשפחה, על אף היותה צעירה מבלהה שפחת רחל, כחלק מהטעיית יעקבתבנית:בראשית כט, כד. ובפרש"י בראשית ל, י..
במדרש מסופר על כך שיעקב חשד את לבן מלכתחילה בהחלפת הכלה המיועדת, ולכן מסר סימנים מסויימים לרחל על מנת שיזהה אותה בליל החתונה. כשאתה רחל שמכניסים לבסוף את לאה ליעקב, עמדה ומסרה לה את הסימנים כדי שלא תתבייש[1].
טענת לבן היתה ש"לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה"[2]. ליעקב לא נותרה ברירה והוא עבד את לבן שבע שנים נוספות בעבור רחל.
ה' ראה שלאה היתה שנואה, יחסית לרחל, אצל יעקב ונתן לה בנים, בעוד רחל נשארה עקרה.
לאה ילדה בן ראשון ליעקב וקראה שמו ראובן "כי אמרה כי ראה ה' בעניי כי עתה יאהבני אישי"[3]. לאחר מכן ילדה בן שני וקראה שמו שמעון "כי שמע ה' כי שנואה אנכי". וכשילדה בן שלישי אמרה שמעתה ילווה בעלי אלי וקראה שמו לוי. ולבסוף ילדה בן רביעי וקרה שמו יהודה כי "הפעם אודה את ה'"[4].
לאחר שעצרה מלדת, ראתה שרחל הכניסה את שפחתה בלהה ליעקב נולדו הבנים דן ונפתלי, הכניסה לאה ליעקב גם את שפחתה שלה, זלפה.
זלפה ילדה שני בנים ליעקב ולאה קראה את שמם גד ואשר.
לאחר מכן התורה מספרת על ראובן שמצא דודאים בשדה והביא מהם לאמו לאה. לדודאים היתה סגולה לפוריות ורחל העקרה ביקשה מלאה שתתן לה מן הדודאים. לאה בתמורה בקשה מרחל שבאותו לילה יעקב ישכב עמה. ואכן כך היה.
ה' ראה שלאה מתאווה להעמיד עוד שבטים מיעקב ונתן לה בן חמישי. לאה קראה שמו יששכר כי "נתן אלוקים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי". ולאחר מכן ילדה בן הוסף וקראה שמו זבולון, שמאחר שילדה ששה בנים שהם חצי מבני יעקב, עיקר דירתו של יעקב יהיה עימה.
לאחר מכן נכנסה שוב להריון והתפללה שלא יהיה זה בן זכר, כדי שרחל אחותה לא תהיה פחותה מאחת השפחות שילדו שני בנים. לבת שנולדה קראה דינה מלשון הדין שדנה בעצמה[5].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ בראשית רבה פרשה ע, י. הובא ברש"י בראשית כט, כה
- ↑ בראשית כט, כו'.
- ↑ בראשית כט, לא.
- ↑ האמהות נביאות היו וידעו שיצאו מיעקב שנים עשר שבטים, וארבע נשים ישא, ובחלוקה שווה כל אשה צריכה ללדת שלושה בנים. לכן כשנולד לוי אמרה שמעתה עשיתי את חלקי הבנים ואישי ילווה אלי, וכשנולד יהודה הודתה לה' שקיבלה חלק גדול יותר בלידת השבטים. רש"י.
- ↑ "שדנה לאה דין בעצמה, אם זה זכר, לא תהא רחל אחותי כאחת השפחות, והתפללה עליו ונהפך לנקבה". רש"י.