10,403
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
{{בעבודה}}
'''נמרוד''' היה [[רשע]] בדורו של [[אברהם אבינו]] שהכריז על עצמו כאלוק והיה בעצמו [[עבודה זרה]]. נמרוד היה ה"לעומת זה" של אברהם אבינו ראש המאמינים, ונהרג על ידי [[עשיו]] ביום פטירתו של [[אברהם אבינו]].
==אודותיו==
ב[[פרשת נח]] מפרטת התורה את סיפור לידת האומות לאחר [[המבול]]. ביניהם, מסופר על נמרוד שהיה בנו של כוש בן חם בן [[נח]].
{{ציטוט|תוכן=וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ.
הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי ה' עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'.
וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר.|מקור=בראשית פרק י' פסוקים ח'-י'|מרכאות=כן}}
כפי שמבארים המפרשים, נמרוד החל את עניין המלוכה בארץ לאחר [[המבול]]. הוא היה מלך תקיף לא רק כלפי בני עמו אלא גם כלפי ה', שהמריד בני דורו - [[דור הפלגה]] - נגד ה', שעשה את עצמו ל[[עבודה זרה]].
הוא נתן את העצה לבניית [[מגדל בבל]], בהיותו מלך שנער, שלאחר בלילת השפות על ידי ה' נקראה [[בבל]]. בכך המריד את כל אנשי דורו נגד ה'.
הכתוב אומר ש"הוא החל להיות גבור בארץ", כלומר, שהחל ממנו החלה המרידה והכפירה באלוקים. ואף שלפני המבול כבר נאמר{{הערה|בראשית ד, כו'.}} "אז הוחל לקרוא בשם ה'", שפירושו, לעשות שם ה' חולין ולקרוא בו את שמות הפסלים והעבודה זרה. אך קודם המבול היה זה בצורת [[שיתוף]] בין אלוקים לעבודה זרה, אך החל מנמרוד החלה כפירה מוחלטת בה'{{הערה|רמב"ן בראשית י, ח.}} וכן הוא חילל את ה' בפרהסיה{{הערה|שפתי חכמים.}}.
היות שנמרוד היה מפורסם בהנהגתו זו, עד ימי [[משה רבינו]] התבטאו על כל אדם רשע שהתנהג בעזות פנים בתוקף ובהתרסה שהוא "כנמרוד גבור ציד לפני ה'"{{הערה|בראשית רבה. מובא ברש"י.}}.
יש מפרשים שנמרוד ירש מאביו את כתנות העור שעשה ה' ל[[אדם הראשון]] וזה נתן לו כח מיוחד למלוך.
==שורשו==
שורש יניקת קליפות אלו הוא ממידת [[ארך אפים]] שעליה נאמר ו"הוא" רחום יכפר עוון, שממנה נפלו ניצוצות הקדושה ב[[שבירת הכלים]] על דרך קליפה הקודמת להפרי.
{{הערות שוליים|}}[[קטגוריה:קליפות]][[קטגוריה:אישים בתנ"ך]][[קטגוריה:פרשת נח]]