שתיקה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
שתיקה ענינה העלם, בשונה מדיבור שענינו גילוי, וכאן יש שני סוגים של העלם, העלם כזה שלמעלה מגילוי מכיון שהענין נעלה מלהתגלות ויש העלם שלמטה מגילוי, חושך, שהעולם מסתיר על אלוקות{{הערה|על פי מאמר ד"ה "ע"כ קראו לימים האלה [[פורים]] ע"ש הפור" [[תשי"ג]] אות ו'.}}.
שתיקה ענינה העלם, בשונה מדיבור שענינו גילוי, וכאן יש שני סוגים של העלם, העלם כזה שלמעלה מגילוי מכיון שהענין נעלה מלהתגלות ויש העלם שלמטה מגילוי, חושך, שהעולם מסתיר על אלוקות{{הערה|על פי מאמר ד"ה "ע"כ קראו לימים האלה [[פורים]] ע"ש הפור" [[תשי"ג]] אות ו'.}}.


בגמרא ב[[מסכת מגילה]] נאמר: "כי אתא רב דימי אמר: אמרי במערבא – מלה בסלע משתוקא בתרין"{{הערה|מגילה יח, א}}. והפירוש בזה שאם מחירה של המילה הוא סלע (מין מטבע), אזי מחירה של השתיקה יהיה שני סלעים. כלומר שהשתיקה עדיפה כפליים על הדיבור.
בגמרא ב[[מסכת מגילה]] נאמר: "כי אתא רב דימי אמר: אמרי במערבא – מלה בסלע משתוקא בתרין"{{הערה|מגילה יח, א}}. כלומר שאם מחירה של המילה הוא סלע (מין מטבע), אזי מחירה של השתיקה יהיה שני סלעים. דהיינו שהשתיקה עדיפה כפליים על הדיבור.


ופירשו חסידים על דרך הצחות{{הערה|מפי הרב [[עופר מיודובניק]]}}, שבאם ישב אדם וישתוק כל היום יקבל רק תרי. אך באם ידבר, יקבל על כל דיבור ודיבור סלע כך שיבוא על שכרו בריבוי גדול. הדברים אמורים במעלת ההידברות בין חסידים, [[התוועדות|התוועדויות חסידיות]] וכדומה.
ופירשו חסידים על דרך הצחות{{הערה|מפי הרב [[עופר מיודובניק]]}}, שבאם ישב אדם וישתוק כל היום יקבל רק תרי. אך באם ידבר, יקבל על כל דיבור ודיבור סלע כך שיבוא על שכרו בריבוי גדול. הדברים אמורים במעלת ההידברות בין חסידים, [[התוועדות|התוועדויות חסידיות]] וכדומה.
עוד נאמר שם בגמרא בהקשר לפסוק בספר תהלים{{הערה|תהלים סה, ב.}} "לך דומיה תהילה" - "סמא דכולה משתוקא" שמבחר כל הסממנין היא השתיקה שלא להרבות דברים.


{{קצרמר|חסידות}}
{{קצרמר|חסידות}}

גרסה מ־04:14, 10 באוגוסט 2022

שתיקה משמשת בלשון הקודש להעדר או הימנעות מן הקול והדיבור הפיסיים. מושג זה קשור לבחינת ה'כתר', בהתאם לפסוק באיוב "כתר לי זעיר".

כתר פירושו: חכה בשקט, בשתיקה. היות והשותק - גם במישור של הפשט - מפגין 'ביטול' והעדר הבעה, לכן 'שתיקה' בחסידות מורה על 'ביטול'[1].

שתיקה ענינה העלם, בשונה מדיבור שענינו גילוי, וכאן יש שני סוגים של העלם, העלם כזה שלמעלה מגילוי מכיון שהענין נעלה מלהתגלות ויש העלם שלמטה מגילוי, חושך, שהעולם מסתיר על אלוקות[2].

בגמרא במסכת מגילה נאמר: "כי אתא רב דימי אמר: אמרי במערבא – מלה בסלע משתוקא בתרין"[3]. כלומר שאם מחירה של המילה הוא סלע (מין מטבע), אזי מחירה של השתיקה יהיה שני סלעים. דהיינו שהשתיקה עדיפה כפליים על הדיבור.

ופירשו חסידים על דרך הצחות[4], שבאם ישב אדם וישתוק כל היום יקבל רק תרי. אך באם ידבר, יקבל על כל דיבור ודיבור סלע כך שיבוא על שכרו בריבוי גדול. הדברים אמורים במעלת ההידברות בין חסידים, התוועדויות חסידיות וכדומה.

עוד נאמר שם בגמרא בהקשר לפסוק בספר תהלים[5] "לך דומיה תהילה" - "סמא דכולה משתוקא" שמבחר כל הסממנין היא השתיקה שלא להרבות דברים.

  ערך זה הוא קצרמר בנושא חסידות. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים

  1. מבוסס על הביטאון "פרדס חב"ד".
  2. על פי מאמר ד"ה "ע"כ קראו לימים האלה פורים ע"ש הפור" תשי"ג אות ו'.
  3. מגילה יח, א
  4. מפי הרב עופר מיודובניק
  5. תהלים סה, ב.