ניגון ארבע בבות: הבדלים בין גרסאות בדף
(המשך עריכה) |
(←משמעות הניגון: המשך עריכה) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
*[[אור]] [[אלוקי]]. | *[[אור]] [[אלוקי]]. | ||
הניגון מיוסד על | הניגון מיוסד על בסדר עליה מלמטה למעלה. על דרך ה[[תפילה]] שפותחת ב"ברוך שאמר", ממשיכה ב"פסוקי דזמרה", ברכות [[קריאת שמע]], קריאת שמע ומסיימת ב[[שמונה עשרה]]. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך פנימית או או בדרך מקיף. בניגון זה מבאר הרבי את שיטתו בחסידות ומראה את דרך העבודה של [[חסיד חב"ד]]. | ||
===בבא ראשונה=== | ===בבא ראשונה=== | ||
מקביל ל: | |||
*עולם רוחני - [[אצילות]]. | *עולם רוחני - [[אצילות]]. | ||
*אות משם הוי' - [[יו"ד]]. | *אות משם הוי' - [[יו"ד]]. | ||
| שורה 26: | שורה 27: | ||
*אור אלוקי - [[ממלא כל עלמין]]. | *אור אלוקי - [[ממלא כל עלמין]]. | ||
בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה ה[[חול]]ין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה [[מציאות]]ו ב[[עולם]]. | |||
===בבא שניה=== | ===בבא שניה=== | ||
מקביל ל: | |||
*עולם רוחני - [[בריאה]]. | *עולם רוחני - [[בריאה]]. | ||
*אות משם הוי' - [[ה"א (עילאה)]]. | *אות משם הוי' - [[ה"א (עילאה)]]. | ||
*דרגה בנשמה - [[רוח]]. | *דרגה בנשמה - [[רוח]]. | ||
*אור אלוקי - [[ממלא כל עלמין]]. | *אור אלוקי - [[ממלא כל עלמין]]. | ||
בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעליה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה. | |||
===בבא שלישית=== | ===בבא שלישית=== | ||
מקביל ל: | |||
*עולם רוחני - [[יצירה]]. | *עולם רוחני - [[יצירה]]. | ||
*אות משם הוי' - [[וא"ו]]. | *אות משם הוי' - [[וא"ו]]. | ||
*דרגה בנשמה - [[נשמה]]. | *דרגה בנשמה - [[נשמה]]. | ||
*אור אלוקי - [[סובב כל עלמין]] | *אור אלוקי - [[סובב כל עלמין]] | ||
בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש. | |||
===בבא רביעית=== | ===בבא רביעית=== | ||
מקביל ל: | |||
*עולם רוחני - [[עשיה]]. | *עולם רוחני - [[עשיה]]. | ||
*אות משם הוי' - [[ה"א (תתאה)]]. | *אות משם הוי' - [[ה"א (תתאה)]]. | ||
| שורה 46: | שורה 53: | ||
*אור אלוקי - [[עצמות]]. | *אור אלוקי - [[עצמות]]. | ||
בבא זו מכוון כנגד עולם האצילות שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עלימות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמור הזקן לאחר התמנותו לרבי. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־19:26, 14 בדצמבר 2009
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
ארבע בבות (או ניגונו של אדמו"ר הזקן ולפעמים גם ניגונו של הרב) הוא הניגון היסודי והראשי של חסידי חב"ד אותו יצר וחיבר אדמו"ר הזקן עוד בהיותו אצל מורו ורבו המגיד ממעזריטש, אך שיכללו לאחר התמנותו לרבי.
בניגון זה עמקות גדולה וכל תנועה ותנועה שלו מכוונת לעניין רוחני נעלה. חסידי חב"ד זהירים לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים מיוחדים כמו: יום אחרון של שלושת הרגלים, פורים, י"ט כסלו, י"ב תמוז וכדומה. נהוג לנגן ניגון זה בשעת החופה כאשר מובילים את החתן, וכאשר מסובבים את הכלה סביב החתן.
אמר אדמו"ר הריי"צ בשיחה: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות וכשמנגנים את הניגון עם טהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים".
ארבעת בבותיו של הניגון מכווונים נגד ארבעה עולמות רוחניים; אצילות, בריאה, יצירה ועשיה - כל אחד מעולמות אלו מכוונים לאות אחת משם הוי'.
ניגון זה הוא ניגון ראשון בספר הניגונים.
משמעות הניגון
כל אחד מארבעת הקטעים בניגון מקביל למספר עניינים (כדלקמן):
הניגון מיוסד על בסדר עליה מלמטה למעלה. על דרך התפילה שפותחת ב"ברוך שאמר", ממשיכה ב"פסוקי דזמרה", ברכות קריאת שמע, קריאת שמע ומסיימת בשמונה עשרה. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך פנימית או או בדרך מקיף. בניגון זה מבאר הרבי את שיטתו בחסידות ומראה את דרך העבודה של חסיד חב"ד.
בבא ראשונה
מקביל ל:
- עולם רוחני - אצילות.
- אות משם הוי' - יו"ד.
- דרגה בנשמה - נפש.
- אור אלוקי - ממלא כל עלמין.
בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה החולין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה מציאותו בעולם.
בבא שניה
מקביל ל:
- עולם רוחני - בריאה.
- אות משם הוי' - ה"א (עילאה).
- דרגה בנשמה - רוח.
- אור אלוקי - ממלא כל עלמין.
בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעליה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה.
בבא שלישית
מקביל ל:
- עולם רוחני - יצירה.
- אות משם הוי' - וא"ו.
- דרגה בנשמה - נשמה.
- אור אלוקי - סובב כל עלמין
בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש.
בבא רביעית
מקביל ל:
- עולם רוחני - עשיה.
- אות משם הוי' - ה"א (תתאה).
- דרגה בנשמה - חיה (יחידה).
- אור אלוקי - עצמות.
בבא זו מכוון כנגד עולם האצילות שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עלימות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמור הזקן לאחר התמנותו לרבי.