[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים ב[[סטרדוב]] שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של [[המהרי"ל]] מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|כוחה של סניגוריה, עמ' 141 ו142}}.
גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו [[המהרי"ל]] היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את [[המהרי"ל]] נהפך להיות [[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, ו[[המהרי"ל]] מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל ל[[מוהילוב]] היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.
בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי [[הצמח צדק]] שקראו לו ר' בער זעק שזה לא יתכן ושלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את [[הצמח צדק]], ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו ש[[המהרי"ל]] ימלא את מקום [[הצמח צדק]]) ואותו ר' בער הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי ל[[המהרי"ל]]), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את [[המהרי"ל]] ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 176}}.
ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב אהרן לוין, שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשנסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].
גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.
בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.
ב[[פולוצק]] היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] אך למרות זאת חסידי קאפסוט בפולוצק חבבו את אנשי ליובאוויטש ולא היה מחלוקת ביניהם. בהקשר לכך מסופר שאנשי קאפוסט בעיירה בקשו מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שישלח עבורם משפיע, בתחילה אדמו"ר הריי"צ שלח להם חסיד שלא הצליח להסתדר אתם כי דרך ליובוויטש שונה מקאפסוט, ולאחר שאנשי קאפוסט כתבו על-כך ל[[אדמו"ר הריי"צ]] הוא שלח את המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיכהן כמשפיע בעירם באמרו ש{{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אוהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}{{הערה|נוסך אחר (מפי זכרונו של ר' [[יהושע מונדשיין]]): {{ציטוטון|אתה נח לבריות, ואתה תסדר איתם}}}}{{הערה|המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, עמ' 29}}.
קהילת חב"ד ב[[ורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר [[ורשה]] שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].
בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[וילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.
ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר ב[[ריגא]] הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת [[תרל"ח]] הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש ל[[ריגא]] ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.
בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא ווייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה [[חב"ד קאפוסט|חסיד קאפוסט]] אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.
בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.
בית כנסת חב"ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] ב[[ירושלים]] השתייך לחסידי ליובאוויטש.
===קיצוץ===
===קיצוץ===
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]
אין בידינו מידע מקיף על כל קהילות חב"ד באותם ימים, אולם מתיאורים שונים ניתן ללמוד על השתייכותם חלק מהקהילות החב"דיות לחצרות הפיצול.
אין בידינו מידע מקיף על כל קהילות חב"ד באותם ימים, אולם מתיאורים שונים ניתן ללמוד על השתייכותם חלק מהקהילות החב"דיות לחצרות הפיצול.
*קהילות שהיו רק קאפוסט: קראוטה
על קהילת חב"ד ב[[קראוטה]] ידוע שהשתייכה, רובה ככולה, לחצר קאפוסט, בעקבות אחד מגדולי חסידי הצמח צדק - ר' בער - שאחרי הסתלקותו התקשר למהרי"ל מקאפוסט ועודד את בני הקהילה להתקשר אליו{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 176}}. ב[[מוהילוב]] רוב חסידי חב"ד השתייכו לקאפוסט, וכשהיה המהרי"ל מבקר בעיר היה נוחל כבוד רב, אך היתה שם גם קהילת ליובאוויטש קטנה{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. עוד קהילות שהשתייכו ברובם לקאפוסט היו [[לחוביץ]], [[רודניא]] (על אף שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]]) ו[[פולוצק]] - בה רב העיר נאלץ לעזוב אותה בגלל השתייכותו לליובאוויטש{{הערה|שם=י"ז}}. שנים מאוחר יותר, שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב [[שלמה חיים קסלמן]] כמשפיע לפולוצק, לאחר עזיבתו של משפיע קודם שלא הסתדר עם חסידי קאפוסט בעיר, באמרו: {{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אוהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}{{הערה|נוסח אחר (מפי זכרונו של ר' [[יהושע מונדשיין]]): {{ציטוטון|אתה נח לבריות, ואתה תסדר איתם}} {{מקור}}}}{{הערה|המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, עמ' 29.}}. ב[[ליאזנא]] השתייך רב העיירה, הרב [[אהרן לוין]], לחצר קאפוסט{{מקור}}.
*קהילות שהיו בעיקר קאפוסט: מוהילוב, לחוביץ, רודניא, פולוצק, דווינסק, גרייבא
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך [[צ'רניגוב]] ב[[אוקראינה]] חיבבו מאוד את המהרי"ל מקאוסט, ועוד בימי אביו ביקשו שיגיע לבקרם מבני הצמח צדק דוקא הוא{{הערה|שם=היכל|}}, ואכן ביקר בה פעמים רבות{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73.}}. לאחר הסתלקות הצמח צדק קיבלו רוב חסידי העיר את נשיאותו והשתייכו לקאפוסט, וחלק קטן מהעיר השתייכו לליאדי ולליובאוויטש; אך אחר הסתלקות המהרי"ל, ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]], חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של אדמו"ר המהר"ש{{הערה|כוחה של סניגוריה, עמ' 141 ו-142.}}.
*קהילות שהיו רק ליובאוויטש: ורשה
בעיירה גרייבה שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]], הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל שהשתייך לקאפוסט, בו היה מבקר ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" - להתוועד ולחזור חסידות על דרך קאפוסט{{הערה|שם=י"ז}}.
*קהילות שהיו בעיקר ליובאוויטש: ברזניגובטה
קהילת חב"ד ב[[ורשה]] שב[[פולין]] התייסדה על ידי חסידי ליובאוויטש, ומאוחר יותר הקימו בה [[תומכי תמימים ורשה|ישיבת תומכי תמימים]]{{מקור}}. בעיירה ברז'ניגובאטה, מ[[המושבות היהודיות בפלך חרסון|המושבות שבפלך חרסון]], רובם ככולם היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.
*קהילות שהיו כו"כ: דוקשיץ
ב[[דוקשיץ]] היו כמה מניינים בבית הכנסת החב"די, שהשתייכו לליובאוויטש ולליאדי{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}. גם ב[[ריגה]] שב[[לטביה]] היו כמה מניינים בבית הכנסת החב"די, לחסידי ליובאוויטש, לחסידי קאפוסט ומניין משותף. קהילת קאפוסט היתה הגדולה בעיר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 899 עמ' 74.}}. מניין נוסף לחסידי ליובאוויטש בעיר ייסד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] כשעבר לעיר{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}. ב[[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. אחד מבני העיר סיפר כי בבית הכנסת החב"די היו עשרות מניינים - רובם השתייכו לקאפוסט, חלקם לליובאוויטש, וחלקם קיבלו משני הענפים{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38.}}{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דיים הבולטים בעיר הוא הרב [[יוסף רוז'ין]] (הרוגצ'ובי), שהיה [[חב"ד קאפוסט|חסיד קאפוסט]] אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.
*קהילות עם שינויים ופרטים יחודיים: סטרדוב
ב[[ירושלים]] השתייך בית כנסת החב"די [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים לקאפוסט, ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] לליובאוויטש{{מקור}}.
אין בידינו מידע מקיף על כל קהילות חב"ד באותם ימים, אולם מתיאורים שונים ניתן ללמוד על השתייכותם חלק מהקהילות החב"דיות לחצרות הפיצול.
על קהילת חב"ד בקראוטה ידוע שהשתייכה, רובה ככולה, לחצר קאפוסט, בעקבות אחד מגדולי חסידי הצמח צדק - ר' בער - שאחרי הסתלקותו התקשר למהרי"ל מקאפוסט ועודד את בני הקהילה להתקשר אליו[1]. במוהילוב רוב חסידי חב"ד השתייכו לקאפוסט, וכשהיה המהרי"ל מבקר בעיר היה נוחל כבוד רב, אך היתה שם גם קהילת ליובאוויטש קטנה[2]. עוד קהילות שהשתייכו ברובם לקאפוסט היו לחוביץ, רודניא (על אף שהייתה סמוכה מאוד לליובאוויטש) ופולוצק - בה רב העיר נאלץ לעזוב אותה בגלל השתייכותו לליובאוויטש[3]. שנים מאוחר יותר, שלח אדמו"ר הריי"צ את הרב שלמה חיים קסלמן כמשפיע לפולוצק, לאחר עזיבתו של משפיע קודם שלא הסתדר עם חסידי קאפוסט בעיר, באמרו: "חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אוהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם"[4][5]. בליאזנא השתייך רב העיירה, הרב אהרן לוין, לחצר קאפוסט[דרוש מקור].
בעיר סטרדוב שבפלך צ'רניגוב באוקראינה חיבבו מאוד את המהרי"ל מקאוסט, ועוד בימי אביו ביקשו שיגיע לבקרם מבני הצמח צדק דוקא הוא[6], ואכן ביקר בה פעמים רבות[7]. לאחר הסתלקות הצמח צדק קיבלו רוב חסידי העיר את נשיאותו והשתייכו לקאפוסט, וחלק קטן מהעיר השתייכו לליאדי ולליובאוויטש; אך אחר הסתלקות המהרי"ל, בחודש חשוןתרכ"ז, חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של אדמו"ר המהר"ש[8].
בעיירה גרייבה שבבמחוז קורלאנד בלטביה, הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של הרב קוק) שטיבל שהשתייך לקאפוסט, בו היה מבקר ר' יחזקאל יאנווער - החוזר של רבי שלמה זלמן שניאורסון בעל ה"מגן אבות" - להתוועד ולחזור חסידות על דרך קאפוסט[3].
בדוקשיץ היו כמה מניינים בבית הכנסת החב"די, שהשתייכו לליובאוויטש ולליאדי[10]. גם בריגה שבלטביה היו כמה מניינים בבית הכנסת החב"די, לחסידי ליובאוויטש, לחסידי קאפוסט ומניין משותף. קהילת קאפוסט היתה הגדולה בעיר[11]. מניין נוסף לחסידי ליובאוויטש בעיר ייסד הגביר ר' ישעיה ברלין כשעבר לעיר[12]. בדווינסק שבלטביה הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי קאפוסט[13]. אחד מבני העיר סיפר כי בבית הכנסת החב"די היו עשרות מניינים - רובם השתייכו לקאפוסט, חלקם לליובאוויטש, וחלקם קיבלו משני הענפים[14][3]. אחד הרבנים החב"דיים הבולטים בעיר הוא הרב יוסף רוז'ין (הרוגצ'ובי), שהיה חסיד קאפוסט אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.
