חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
ה[[משפיע]] הרה"ח ר' '''חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ'''נולד לאביו הרב יצחק ולאימו מ' חי' מרים בעיירה [[פוצ'פ]] בתחיל שנות ה[[תר"נ]]. | ה[[משפיע]] הרה"ח ר' '''חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ'''נולד לאביו הרב יצחק ולאימו מ' חי' מרים בעיירה [[פוצ'פ]] בתחיל שנות ה[[תר"נ]]. | ||
בציעעירותו למד בישיבת [[ישיבת חב"ד פוצ'פ]] אצל הרב [[יהושע נתן גנעסין]] ("צבי נטע"). ב[[חשון]] [[תרס"ה]] נתקבל לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. בערך בשנת [[תרס"ח]] נשלח ל[[תומכי תמימים | בציעעירותו למד בישיבת [[ישיבת חב"ד פוצ'פ]] אצל הרב [[יהושע נתן גנעסין]] ("צבי נטע"). ב[[חשון]] [[תרס"ה]] נתקבל לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. בערך בשנת [[תרס"ח]] נשלח ל[[תומכי תמימים הורודישץ]], שם למד אצל הרב [[שלמה זלמן הבלין]] שלימים הי' חותנו. | ||
בשנת [[תער"ב]] נשלח יחד עם עוד ששה תלמידים וה[[משפיע]] ר' [[שלמה זלמן הבלין]] ל[[חברון]], שם ייסדו את ישיבת [[תורת אמת חברון]], אך בסיום אותה שנה חזר ל[[ליובאוויטש]], שם שהה עד שנת [[תרע"ז]]. | בשנת [[תער"ב]] נשלח יחד עם עוד ששה תלמידים וה[[משפיע]] ר' [[שלמה זלמן הבלין]] ל[[חברון]], שם ייסדו את ישיבת [[תורת אמת חברון]], אך בסיום אותה שנה חזר ל[[ליובאוויטש]], שם שהה עד שנת [[תרע"ז]]. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ב' ניסן תר"פ]], נסע ר' אלתר ל[[רוסטוב]]. הוא החל לשמש כמוכר דייסה. סגן מנהל [[תומכי תמימים רוסטוב]], ר' [[יצחק גולדין]], הציע לו לשמש כ[[משפיע]] בשישיבה. ר' אלטר סרב, אך כששמע ש[[אדמו"ר הריי"צ]] עומד מאחורי ההצעה, שפך את קערת הדיסה על הארץ ורץ לישישבה, להתחיל בתפקידו. | לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ב' ניסן תר"פ]], נסע ר' אלתר ל[[רוסטוב]]. הוא החל לשמש כמוכר דייסה. סגן מנהל [[תומכי תמימים רוסטוב]], ר' [[יצחק גולדין]], הציע לו לשמש כ[[משפיע]] בשישיבה. ר' אלטר סרב, אך כששמע ש[[אדמו"ר הריי"צ]] עומד מאחורי ההצעה, שפך את קערת הדיסה על הארץ ורץ לישישבה, להתחיל בתפקידו. | ||
בקיץ [[תרפ"א]] נשלח על-ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים ורשה]], הוא הגיע לשם ב[[פסח]] [[תרפ"א]], ומיד עם הגיעו יצא שמעו בכל ורשה, ורבים באו לישיבה לשמוע שיעוריו ב[[תורת החסידות]]. | |||
בגלל תנאי המגורים הצפופים ב[[ורשה]], חלה ר' אלטר בהצטננות. בהוראתת [[אדמו"ר הריי"צ]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[ירשולים]]. בחודש [[תמוז]] [[תרפ"ז]] נרפא ממחלתו, ובכ"ד תמוז מתה עליו אשתו. | |||
בחודש [[תשרי]] [[תרפ"ט]] נסע ל[[ריגא]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להסתופף בצילו בחודש החגים, וב[[חשוון]] חזר לעבוד ב[[תומכי תמימים ורשה]]. | |||
גרסה מ־21:31, 25 בנובמבר 2009
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
המשפיע הרה"ח ר' חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץנולד לאביו הרב יצחק ולאימו מ' חי' מרים בעיירה פוצ'פ בתחיל שנות התר"נ.
בציעעירותו למד בישיבת ישיבת חב"ד פוצ'פ אצל הרב יהושע נתן גנעסין ("צבי נטע"). בחשון תרס"ה נתקבל לישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. בערך בשנת תרס"ח נשלח לתומכי תמימים הורודישץ, שם למד אצל הרב שלמה זלמן הבלין שלימים הי' חותנו.
בשנת תער"ב נשלח יחד עם עוד ששה תלמידים והמשפיע ר' שלמה זלמן הבלין לחברון, שם ייסדו את ישיבת תורת אמת חברון, אך בסיום אותה שנה חזר לליובאוויטש, שם שהה עד שנת תרע"ז.
בשנים אלו שימש כחוזר אצל אדמו"ר הרש"ב
בשנת תרע"ו נשתדך עם זוגתו מרת רבקה, בת הרב שלמה זלמן הבלין. בשנת תרע"ז נישא אליה, ועבר לשצעדרין, שם מונה למשפיע ישיבת תומכי תמימים שצעדרין.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב בב' ניסן תר"פ, נסע ר' אלתר לרוסטוב. הוא החל לשמש כמוכר דייסה. סגן מנהל תומכי תמימים רוסטוב, ר' יצחק גולדין, הציע לו לשמש כמשפיע בשישיבה. ר' אלטר סרב, אך כששמע שאדמו"ר הריי"צ עומד מאחורי ההצעה, שפך את קערת הדיסה על הארץ ורץ לישישבה, להתחיל בתפקידו.
בקיץ תרפ"א נשלח על-ידי אדמו"ר הריי"צ לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים ורשה, הוא הגיע לשם בפסח תרפ"א, ומיד עם הגיעו יצא שמעו בכל ורשה, ורבים באו לישיבה לשמוע שיעוריו בתורת החסידות.
בגלל תנאי המגורים הצפופים בורשה, חלה ר' אלטר בהצטננות. בהוראתת אדמו"ר הריי"צ עלה לארץ הקודש והתיישב בירשולים. בחודש תמוז תרפ"ז נרפא ממחלתו, ובכ"ד תמוז מתה עליו אשתו.
בחודש תשרי תרפ"ט נסע לריגא לאדמו"ר הריי"צ להסתופף בצילו בחודש החגים, ובחשוון חזר לעבוד בתומכי תמימים ורשה.