אמירת פרק הרבי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ריי"ץ" ב־"ריי"צ") |
(הרחבה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מנהג ה[[חסיד|חסידים]] לומר בכל יום תיכף לאחר תפילת [[שחרית]] את פרק התהלים של [[הרבי]]{{הערה|ספר המנהגים עמ' 17}}. זאת על פי מנהג [[הבעש"ט]] הידוע, שכל אדם יאמר את פרק התהלים המתאים למספר שנותיו. חסידים מקדימים, אפוא, ואומרים (לפני הפרק האישי שלהם) את פרקו של הרבי - המתאים למספר שנותיו. | מנהג ה[[חסיד|חסידים]] לומר בכל יום תיכף לאחר תפילת [[שחרית]] את פרק התהלים של [[הרבי]]{{הערה|ספר המנהגים עמ' 17.}}. זאת על פי מנהג [[הבעש"ט]] הידוע, שכל אדם יאמר את פרק התהלים המתאים למספר שנותיו. חסידים מקדימים, אפוא, ואומרים (לפני הפרק האישי שלהם) את פרקו של הרבי - המתאים למספר שנותיו. | ||
זהו אחד מהענינים בהם מתבטאת [[התקשרות|התקשרותם]] של החסידים לרבי. | זהו אחד מהענינים בהם מתבטאת [[התקשרות|התקשרותם]] של החסידים לרבי. | ||
מנהג זה היה קיים גם בדורות הקודמים ([[שיחה|שיחת]] י"ב | מנהג זה היה קיים גם בדורות הקודמים ([[שיחה|שיחת]] [[י"ב תמוז]] [[תש"י]]). | ||
חסידים שעקבו אחר הנהגתו של הרבי העידו, כי גם הרבי בעצמו נוהג לומר את פרקו של [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|[[מעשה מלך]] עמ' 25}}. | חסידים שעקבו אחר הנהגתו של הרבי העידו, כי גם הרבי בעצמו נוהג לומר את פרקו של [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|[[מעשה מלך]] עמ' 25}}. | ||
לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הריי"צ]] ב[[י' שבט תש"י]], חיזק הרבי באופן מיוחד את אמירת פרקו של [[אדמו"ר הריי"צ]] (פרק ע"א), כפי שניתן לראות במכתבים רבים מהתקופה ההיא{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ג עמ' ח, שמח, שצז, שנז}}. | מנהג זה התפשט בין החסידים שאף נוהגים להלחין [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|שיר מיוחד על פרק התהלים של הרבי]], אותו מנגנים בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בפני הרבי, ובמועדים נוספים. | ||
לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הריי"צ]] ב[[י' שבט תש"י]], חיזק הרבי באופן מיוחד את אמירת פרקו של [[אדמו"ר הריי"צ]] (פרק ע"א), כפי שניתן לראות במכתבים רבים מהתקופה ההיא{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ג עמ' ח, שמח, שצז, שנז.}}. | |||
ישנם הנוהגים לומר גם את פרקה של [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] מכיוון שכך נוהג הרבי, לומר את פרקה של אשתו. | ישנם הנוהגים לומר גם את פרקה של [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] מכיוון שכך נוהג הרבי, לומר את פרקה של אשתו. | ||
גרסה מ־13:28, 11 ביולי 2021
מנהג החסידים לומר בכל יום תיכף לאחר תפילת שחרית את פרק התהלים של הרבי[1]. זאת על פי מנהג הבעש"ט הידוע, שכל אדם יאמר את פרק התהלים המתאים למספר שנותיו. חסידים מקדימים, אפוא, ואומרים (לפני הפרק האישי שלהם) את פרקו של הרבי - המתאים למספר שנותיו.
זהו אחד מהענינים בהם מתבטאת התקשרותם של החסידים לרבי.
מנהג זה היה קיים גם בדורות הקודמים (שיחת י"ב תמוז תש"י).
חסידים שעקבו אחר הנהגתו של הרבי העידו, כי גם הרבי בעצמו נוהג לומר את פרקו של הרבי הריי"צ[2].
מנהג זה התפשט בין החסידים שאף נוהגים להלחין שיר מיוחד על פרק התהלים של הרבי, אותו מנגנים בשעת ההתוועדויות בפני הרבי, ובמועדים נוספים.
לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ בי' שבט תש"י, חיזק הרבי באופן מיוחד את אמירת פרקו של אדמו"ר הריי"צ (פרק ע"א), כפי שניתן לראות במכתבים רבים מהתקופה ההיא[3].
ישנם הנוהגים לומר גם את פרקה של הרבנית מכיוון שכך נוהג הרבי, לומר את פרקה של אשתו.
הערות שוליים
- ↑ ספר המנהגים עמ' 17.
- ↑ מעשה מלך עמ' 25
- ↑ אגרות קודש ח"ג עמ' ח, שמח, שצז, שנז.