פורטל:נשיאי חב"ד/ערך נבחר/גלריה: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "__NOTOC__ __NOEDITSECTION__ {{פורטל:נשיאי חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|ערכים נבחרים|פורטל:נשיאי חב"ד/ערך נ...") |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
<small>לעריכת תקצירי הערכים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".</small> | <small>לעריכת תקצירי הערכים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".</small> | ||
== [[פורטל:נשיאי חב"ד/ערך נבחר/1|1]] == | |||
{{פורטל:נשיאי חב"ד/ערך נבחר/1}} | |||
== [[פורטל:נשיאי חב"ד/ערך נבחר/2|2]] == | == [[פורטל:נשיאי חב"ד/ערך נבחר/2|2]] == | ||
{{פורטל:נשיאי חב"ד/ערך נבחר/2}} | {{פורטל:נשיאי חב"ד/ערך נבחר/2}} |
גרסה אחרונה מ־22:42, 1 באוקטובר 2020
אוסף ערכים נבחרים של פורטל נשיאי חב"ד
לעריכת תקצירי הערכים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
1
בקיץ תשמ"ג (1983) ביקש הרבי להנהיג רגע של שתיקה בכל מוסדות החינוך בעולם. הרבי ביקש שבתחילת כל יום לימודים יקדישו התלמידים 'רגע של שתיקה' - שישים שניות למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו.
ההוראה, הוסיף הרבי, מיועדת גם למוסדות חינוך דתיים.
את הרקע להוראה זו הסביר הרבי:
.במשך חמישים שנה האחרונות ירד פלאים מצבו הרוחני והמוסרי של הנוער האמריקאי. הסיבה היחידה לכך היא - העדר ההכרה בבורא עולם. שכן ללא אמונה ב'עין רואה ואוזן שומעת', בעובדה שיש בעל הבית לבירה זו שממנו אי אפשר להעלים דבר - לא מובטח קיום הציוויים "לא תרצח" ו"לא תגנוב". ובלשון הכתוב (וירא כ, יא): "אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני". האיום של ענישה אינו מרתיע את האדם מחטא, שהרי הוא מאמין שיוכל להערים על השוטר וכו', ואפילו אם יתפסו אותו - ביכלתו לתת שוחד וכיוצא בזה.
מוכרח להנהיג בבתי הספר, החל מגן ילדים ועד לאוניברסיטה, בתחילת היום, מדי יום ביומו, "רגע של שתיקה" - שישים שניות להתבוננות בבורא העולם"
בהמשך לקריאת הרבי, חתם נשיא ארה"ב דאז רולנד רייגן על קריאה פתיחת יום הלימודים ב'רגע של שתיקה' למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו וקיום שבע מצוות בני נח.
הרבי עודד רבות צעד זה של הנשיא ואיחל שבעקבותיו ילכו כל חברי ה'סנאט' והקונגרס האמריקני. בהמשך השנים התקבלה קריאתו של הנשיא במדינות רבות בארה"ב.
2
חסידות חב"ד ליובאוויטש (ראשי תיבות "חכמה, בינה ודעת") היא חצר חסידית שנוסדה לפני למעלה ממאתיים שנה בידי רבי שניאור זלמן מליאדי בשנת ה'תקל"ב (1771). בשנת ה'תקע"ג (1812) העתיק בנו של רבי שניאור זלמן, רבי דובער שניאורי את מגוריו לעיירה ליובאוויטש (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'), בה המשיכו מגורי ארבעה ממנהיגי החסידות במשך כמאה ועשר שנים, ועל שמה ממשיכה להיקרא החסידות עד היום. חסידות חב"ד מובדלת בדרכה ושיטתה הרעיונית משאר החצרות החסידיות, בכך שהיא מבססת את אמונתו של היהודי בבורא ואת הרצון לעובדו על ההכרה השכלית בגדולתו ורוממותו. מכאן גם נגזר שמה - ראשי תיבות של המילים חכמה בינה ודעת, שעל פי הקבלה והחסידות הם שלושת המרכיבים של השכל האנושי.
כיום מונה חסידות חב"ד כעשרות אלפי חסידים בעשרות קהילות בארץ ובעולם, ולמעלה מארבעת אלפים וחמש מאות שלוחי הרבי ברחבי העולם.
מנהיגה הנוכחי של החסידות הוא רבי רבי מנחם מענדל שניאורסון, השביעי בשולשלת נשיאי חב"ד.
3
רבי ישראל 'בעל שם טוב' (נכתב בראשי תיבות בעש"ט), ראש מחנה הצדיקים הנסתרים בתחילה ולאחר מכן מייסדה ומחוללה של תנועת ותורת החסידות, ממנה הסתעפו והתפתחו כל החצרות החסידיות.
נולד בי"ח באלול ה'תנ"ח (24 באוגוסט 1698) נפטר בו' בסיוון (יום א' של חג השבועות) ה'תק"כ (21 במאי 1760) ומקום קבורתו בעיירה מזי'בוז'.
רבי הלל מפאריטש העיד בשם מורו רבי מרדכי מטשערנאביל ששמע מאביו המאור עינים כי בי"ח אלול נולד הבעש"ט בגופו רוחו ונשמתו. בגופו - בלידתו. בנפשו - התגלות מורו הקדוש אליו. ברוחו - בהתגלותו הכללית לעם ישראל[1].