חב"דפדיה:הידעת?/ארכיון 1: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
|-
|-
! colspan="3" style="background-color: #99CCFF; text-align: center;" | כל תבניות הידעת
! colspan="3" style="background-color: #99CCFF; text-align: center;" | כל תבניות הידעת
|-{{הידעת?/יום|יום=1}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=1}}
|-{{הידעת?/יום|יום=2}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=2}}
|-{{הידעת?/יום|יום=3}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=3}}
|-{{הידעת?/יום|יום=4}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=4}}
|-{{הידעת?/יום|יום=5}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=5}}
|-{{הידעת?/יום|יום=6}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=6}}
|-{{הידעת?/יום|יום=7}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=7}}
|-{{הידעת?/יום|יום=8}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=8}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=9}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=10}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=11}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=12}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=13}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=14}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=15}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=16}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=17}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=18}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=19}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=20}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=21}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=22}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=23}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=24}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=25}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=26}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=27}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=28}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=29}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=30}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=31}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=32}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=33}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=34}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=35}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=36}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=37}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=38}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=39}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=40}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=41}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=42}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=43}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=44}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=45}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=46}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=47}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=48}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=49}}
|-{{הידעת?/קטע|קטע=50}}
 
|}
|}

גרסה מ־01:56, 16 בנובמבר 2009

כל תבניות הידעת
1 תבנית:הידעת?/1 עריכה - תבנית - שיחה
2 תבנית:הידעת?/2 עריכה - תבנית - שיחה
3 לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק נהגו כל בניו באדמו"רות בעיירות שונות, חוץ מבנו הבכור ר' ברוך שלום שנהיה לחסיד של אחיו הצעיר ביותר - אדמו"ר המהר"ש. עריכה - תבנית - שיחה
4 שאל האדמו"ר האמצעי את אביו - האדמו"ר הזקן, "למה כאשר אתה אומר מאמר דא"ח אתה נהיה חיוור?" ענה לו האדמו"ר הזקן, "כי כשהמגיד ממזריטש היה אומר מאמר, היה נהיה חיוור".

ואז שאל האדמו"ר הזקן את בנו, "ומדוע כשאתה אומר מאמר נהיה אתה אדום?" וענה לו, "כי כשהבעל שם טוב היה אומר מאמר היה נהיה אדום".

עריכה - תבנית - שיחה
5 תבנית:הידעת?/5 עריכה - תבנית - שיחה
6 אדמו"ר הריי"צ נכנס לעבודת העסקנות הציבורית, כבר בהיותו בגיל חמש עשרה. בגיל שבע עשרה התחתן וכבר ב"שבע ברכות" שלו החל לנהל בפועל את ישיבת תומכי תמימים שנוסדה באותה השנה - תרנ"ז. עריכה - תבנית - שיחה
7 תבנית:הידעת?/7 עריכה - תבנית - שיחה
8 תבנית:הידעת?/8 עריכה - תבנית - שיחה
9 אדמו"ר הצמח צדק ישב במאסר עשרים ושניים פעמים(!) בגין דיבוריו החריפים באסיפת הרבנים בפטרבורג ועמידתו בתוקף נגד השינויים שממשלת רוסיה רצתה לעשות בתחום החינוך. פעם שאלהו אחד משרי הממשלה: "הרי אתה מורד במלכות?" השיב לו אדמו"ר הצמח צדק: "מורד במלכות חייב מיתת הגוף, אך מורד במלכות שמים חייב במיתת הנפש, שהיא מיתה חמורה יותר". עריכה - תבנית - שיחה
10 תבנית:הידעת?/10 עריכה - תבנית - שיחה
11 תבנית:הידעת?/11 עריכה - תבנית - שיחה
12 תבנית:הידעת?/12 עריכה - תבנית - שיחה
13 בשנת תשי"ב הסתלק אחיו של הרבי שליט"א - ר' ישראל אריה לייב, שהתגורר באנגליה. הרבי דאג שדבר זה לא יוודע לאימו - הרבנית חנה - ששהתה בניו-יורק, מחשש שמא בשורה זו תשפיע לרעה על מצב בריאותה. במשך שנים רבות היה הרבי שליט"א מוסיף מספר שורות על מכתביו הישנים של ר' ישראל אריה לייב, שנהג לשלוח לאמו, כאילו זה מכתב חדש מר' ישראל אריה לייב. עריכה - תבנית - שיחה
14 ר' ישראל אריה לייב - אחיו של הרבי שליט"א, היה פרופסור למתמטיקה וחיבר חיבורים במקצוע זה. לאחר פטירתו ביקש הרבי מפרופסור פסח רוזנבלום לערוך כתבים אלו להדפסה. חוברת זו הודפסה עם פענוחים שרובם הם מהרבי עצמו. על חיבוריו אלו, העיד פרופסור רוזנבלום, שניכר שהכותב הוא גאון במתמטיקה, למרות שלא למד אותה באונברסיטה. עריכה - תבנית - שיחה
15 תבנית:הידעת?/15 עריכה - תבנית - שיחה
16 תבנית:הידעת?/16 עריכה - תבנית - שיחה
17 תבנית:הידעת?/17 עריכה - תבנית - שיחה
18 תבנית:הידעת?/18 עריכה - תבנית - שיחה
19 רבי יחזקאל לנדא (ה'נודע ביהודה') התנגד לשיטת הבעל שם טוב, אך בתו כיבדה מאד את הבעל שם טוב ואף הייתה משרתת בביתו. בשעה שנפטר רבי חיים בן עטר (ה'אור החיים') בארץ ישראל, קרע עליו הבעל שם טוב - שהיה במזיבוז' - קריעה. כשסיפרה זאת בתו של ר' יחזקאל לנדא לאביה, אמר, שעל פי הלכה אסור למי שאינו נוכח במקום יציאת הנשמה, לעשות קריעה. כששמע על כך הבעש"ט אמר "ומה אעשה שהייתי נוכח שם בשעת פטירתו". עריכה - תבנית - שיחה
20 אדמו"ר המהר"ש לא השתתף בחתונת בנו אדמו"ר הרש"ב. המהר"ש יצא עם בנו לאוורוטש שבה נערכה החתונה, אך חזר לליובאוויטש באמצע הדרך. היה זה ביום ה' באלול, והעצירה הייתה בעיירה אחרעמעווע. המהר"ש אמר דא"ח וסיפר סיפורים ולאחר מכן חזר לביתו באמרו: "עכשיו הוא גילוי בחינת "מוחין דאמא" ולכן נסעה רק אם החתן לחתונה ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה "מוחין דאבא", אהיה גם אני שם". עריכה - תבנית - שיחה
21 תבנית:הידעת?/21 עריכה - תבנית - שיחה
22 בליל ראש חודש אייר תשט"ז הסתננה קבוצת מחבלים ערביים לשטח בית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ופתחו ביריות על התלמידים והמדריכים שעמדו בתפילת ערבית. בפיגוע נרצחו ארבעה תלמידים והמדריך שמחה זילברשטרום, ונפצעו עשרות תלמידים. אחרי האירוע, הגיעו אישי ציבור רבים לחזק את תושבי כפר חב"ד, והרבי שלח קבוצת שלוחים מיוחדת לעודד את רוחם. לזכר חמשת הנרצחים בפיגוע הוקם בית הספר לדפוס 'יד החמישה'. עריכה - תבנית - שיחה
23 תבנית:הידעת?/23 עריכה - תבנית - שיחה
24 תבנית:הידעת?/24 עריכה - תבנית - שיחה
25 תבנית:הידעת?/25 עריכה - תבנית - שיחה
26 תבנית:הידעת?/26 עריכה - תבנית - שיחה
27 תבנית:הידעת?/27 עריכה - תבנית - שיחה
28 תבנית:הידעת?/28 עריכה - תבנית - שיחה
29 תבנית:הידעת?/29 עריכה - תבנית - שיחה
30 צורת האותיות האשוריות המפורסמת כ"כתב אדמו"ר הזקן" חיברם אדמו"ר הזקן על פי הוראת רבו, המגיד ממזריטש. מיד לאחר תיקון צורת האותיות הורה רבי זושא מאניפולי לסופרו לכתוב לו תפילין על פי צורת כתב זה, באומרו שכך ראה בשמים. עריכה - תבנית - שיחה
31 תבנית:הידעת?/31 עריכה - תבנית - שיחה
32 תבנית:הידעת?/32 עריכה - תבנית - שיחה
33 תבנית:הידעת?/33 עריכה - תבנית - שיחה
34 תבנית:הידעת?/34 עריכה - תבנית - שיחה
35 תבנית:הידעת?/35 עריכה - תבנית - שיחה
36 כשהרבי הגיע לחודש החגים (תשרי) בשנת תרצ"ג לשהות במחיצת חותנו הרבי הריי"צ, מינהו הרבי הריי"צ לתפקיד "מנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים". תפקיד זה ככל הידוע הוענק רק לרבי הריי"צ ולרבי, ולשניהם הוענק על ידי הרבי שלפניהם. עריכה - תבנית - שיחה
37 האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז היה נוהג לתת 'שלום' לאנשים כשידו עטופה במגבת וראשו מורכן כלפי מטה. כשנתן פעם 'שלום' לרבי, הוא הרים את עיניו, הוריד את המגבת מיד והחזיק בידו של הרבי זמן ממושך ושאל: "מי הוא האברך הזה"? "אברך פשוט", ענה הרבי. השיב האדמו"ר מבעלז: "יד חמה. אברך, מאיתנו אי אפשר להסתתר". ר' חיים שניאורסון שליווה את הרבי, אמר לאדמו"ר מבעלז שהאברך הוא חתנו של אדמו"ר הריי"צ. הגיב האדמו"ר: "כן כן, אני רואה אני רואה, הרגשתי שזו היא יד זכה". עריכה - תבנית - שיחה
38 תבנית:הידעת?/38 עריכה - תבנית - שיחה
39 תבנית:הידעת?/39 עריכה - תבנית - שיחה
40 תבנית:הידעת?/40 עריכה - תבנית - שיחה
41 תבנית:הידעת?/41 עריכה - תבנית - שיחה
42 תבנית:הידעת?/42 עריכה - תבנית - שיחה
43 הבעל שם טוב אמר: גדולה אהבתו של הקדוש ברוך הוא ליהודי הכי פשוט, כאהבתם של הורים שנולד להם בן יחיד לעת זקנותם, ועוד יותר מכך. עריכה - תבנית - שיחה
44 תבנית:הידעת?/44 עריכה - תבנית - שיחה
45 תבנית:הידעת?/45 עריכה - תבנית - שיחה
46 בחודש סיוון שנת תשמ"ח ביקר מר אריה גוראל שיהיה בזמנו ראש עירית חיפה, במעמד חלוקת הדולרים אצל הרבי, במהלכה אמר לו הרבי שבחיפה יש ים והקדוש ברוך הוא עשה פלא שהוא הטמין בעמק אבנים טובות ומרגליות ועל כל פנים, בעומק הנהר. על בסיס הדבריו הללו הוקמה חברת שפע ימים. עריכה - תבנית - שיחה
47 בי"ח אלול תק"ה ערך הבעל שם טוב סעודה מיוחדת לכבוד הולדתו של אדמו"ר הזקן. באותה סעודה השתתפו גם ר' זלמן מלוצק, רבי שלמה מבאיעוו ורבי יונה מפולוצק, מתלמידי הבעל שם טוב. עריכה - תבנית - שיחה
48 תבנית:הידעת?/48 עריכה - תבנית - שיחה
49 הרבי אמר לאדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקא: "החפץ חיים היה בידידות גדולה עם אדמו"ר הריי"צ והוא אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, הוא היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת הבעל שם טוב לא פחות מהמשנה ברורה. עריכה - תבנית - שיחה
50 תבנית:הידעת?/50 עריכה - תבנית - שיחה