יצחק אייזיק אפשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "([בלהמ])ישוב" ב־"$1יישוב") |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
היה לו קירוב הדעת מרבנו הזקן, שאמר לו: עליך להאריך ימים, כי מוטל עליך הרבה לבצע. אריכות ימים משמעה שהימים לא יבוזבזו על דברים טפלים ודברים מכאיבים. | היה לו קירוב הדעת מרבנו הזקן, שאמר לו: עליך להאריך ימים, כי מוטל עליך הרבה לבצע. אריכות ימים משמעה שהימים לא יבוזבזו על דברים טפלים ודברים מכאיבים. | ||
ר' אייזיק אמר פעם; [[אדמו"ר הזקן]] לא זזה [[רוח הקודש]] מארבע אמותיו, [[אדמו"ר האמצעי]] בכל זמן שרצה היה לו | ר' אייזיק אמר פעם; אצל [[אדמו"ר הזקן]] לא זזה [[רוח הקודש]] מארבע אמותיו, [[אדמו"ר האמצעי]] בכל זמן שרצה היה לו רוח הקודש ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] כשרוצים מלמעלה יש לו רוח הקודש. כששמע זאת ר' [[הלל מפאריטש]], שאלו הלה, האם אפשר להגיד זאת, ענה ר' אייזיק אמנם אין לי רוח הקודש אך יש לי השגה ברוח הקודש. | ||
פעם אחת בשעת שיחתו עם מישהו, ניגש אליו בעל העגלה שהיה מוליך חסידים אל רבנו הזקן ואמר לו משהו, התרעם עליו רבי יצחק אייזיק וקרא לו "בעדיוק". מסרו את הדברים ל[[רבנו הזקן]], והוא קרא אליו את רבי יצחק אייזיק ואמר לו: בסוד ה[[נשמה|נשמות]] אתה עם הארץ גמור, הוא למעלה ממך בכוחות הגלויים, ומה גם בכוחות הנעלמים, כשהוא אומר "שמע ישראל" שותקים המלאכים, כשרוצים לדעת היכן להחביא דבר צריכים ללמוד מגנב, גנב | פעם אחת בשעת שיחתו עם מישהו, ניגש אליו בעל העגלה שהיה מוליך חסידים אל רבנו הזקן ואמר לו משהו, התרעם עליו רבי יצחק אייזיק וקרא לו "בעדיוק". מסרו את הדברים ל[[רבנו הזקן]], והוא קרא אליו את רבי יצחק אייזיק ואמר לו: בסוד ה[[נשמה|נשמות]] אתה עם הארץ גמור, הוא למעלה ממך בכוחות הגלויים, ומה גם בכוחות הנעלמים, כשהוא אומר "שמע ישראל" שותקים המלאכים, כשרוצים לדעת היכן להחביא דבר צריכים ללמוד מגנב, גנב מחביא לא במקום גלוי, גם לא תחת מנעולים, אלא בתל ולאחר זמן זה מזריע. | ||
מחביא לא במקום גלוי, גם לא תחת מנעולים, אלא בתל ולאחר זמן זה מזריע. רבי יצחק אייזיק אמר לאחר מכן שהענין של לבטל את הזולת נלקח ממנו מיד, אך כדי לעבד את הדבר לקח לו יגיעה של ששים שנה. | רבי יצחק אייזיק אמר לאחר מכן שהענין של לבטל את הזולת נלקח ממנו מיד, אך כדי לעבד את הדבר לקח לו יגיעה של ששים שנה. | ||
====עם אדמו"ר הצמח צדק==== | ====עם אדמו"ר הצמח צדק==== | ||
אחת ההוראות שקיבל מ[[אדמו"ר הזקן]] הייתה שלא לקבל עליו את עול הנשיאות של חסידות [[ליובאוויטש]]. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו"ר האמצעי, רצו החסידים שרבי אייזיק ימלא את מקומו וישב על כס הנשיאות. לאחר מאמצים ונסיונות שכנוע, נאות רבי אייזיק לקבל על עצמו את התפקיד. בבואו לעלות על העגלה ל[[ליובאוויטש]], הוריד את רגלו ממדריגת העגלה וסירב לעלות ולקבל על עצמו את התפקיד. ר' אייזיק סיפר כי באותו רגע בו הניח את רגלו על מדריגת העגלה, נעשו מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה. | אחת ההוראות שקיבל מ[[אדמו"ר הזקן]] הייתה שלא לקבל עליו את עול הנשיאות של חסידות [[ליובאוויטש]]. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[אדמו"ר האמצעי]], רצו החסידים שרבי אייזיק ימלא את מקומו וישב על כס הנשיאות. לאחר מאמצים ונסיונות שכנוע, נאות רבי אייזיק לקבל על עצמו את התפקיד. בבואו לעלות על העגלה ל[[ליובאוויטש]], הוריד את רגלו ממדריגת העגלה וסירב לעלות ולקבל על עצמו את התפקיד. ר' אייזיק סיפר כי באותו רגע בו הניח את רגלו על מדריגת העגלה, נעשו מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה. | ||
רבי אייזיק היה מהחסידים הפעילים ביותר לטובת התמנותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרבי, לאחר הסתלקות [[אדמו"ר האמצעי]]. כאשר סוף סוף הסכים הצ"צ לקבל על עצמו את הנשיאות{{הערה|היה זה בזכות שלושה חסידים ששיכנעו אותו אז, ביניהם גם ר' אייזיק.}}, היה המאמר הראשון שאמר (ב[[ג' סיון]] [[תקפ"ט]]) ד"ה" על שלושה דברים". ר' אייזיק זיהה שזהו מאמר שאמר [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ג]] או [[תקנ"ד]], והתרגש מאד. הוא נזכר שנכח באמירת מאמר זה בחדרו של | רבי אייזיק היה מהחסידים הפעילים ביותר לטובת התמנותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרבי, לאחר הסתלקות [[אדמו"ר האמצעי]]. כאשר סוף סוף הסכים הצ"צ לקבל על עצמו את הנשיאות{{הערה|היה זה בזכות שלושה חסידים ששיכנעו אותו אז, ביניהם גם ר' אייזיק.}}, היה המאמר הראשון שאמר (ב[[ג' סיון]] [[תקפ"ט]]) ד"ה" על שלושה דברים". ר' אייזיק זיהה שזהו מאמר שאמר [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ג]] או [[תקנ"ד]], והתרגש מאד. הוא נזכר שנכח באמירת מאמר זה בחדרו של אדמו"ר הזקן, והצ"צ (שהיה אז ילד קטן) הפריע לו. אדמו"ר הזקן שהרגיש במחשבותיו אמר לר' אייזיק: "הוא שומע, הוא שומע, עוד תדע שהוא שומע", וכעת הבין מה היתה כוונתו{{הערה|פרטי הסיפור באריכות מובאים בספר התולדות אדמו"ר הצ"צ עמ' 73.}}. | ||
חסידים מספרים כי בפעם האחרונה שהיה רבי אייזיק ב[[ליובאוויטש]] אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], כשעמד לחזור לביתו, יצא | חסידים מספרים כי בפעם האחרונה שהיה רבי אייזיק ב[[ליובאוויטש]] אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], כשעמד לחזור לביתו, יצא אדמו"ר הצמח צדק ללוותו. בתחילה נפרדו בברכות של נחת מבנים ובני בנים כמנהג העולם. אחר כך הניח אדמו"ר הצמח צדק את ראשו על כתפו של רבי אייזיק, ורבי אייזיק הניח את ראשו על כתפו של אדמו"ר הצמח צדק, וכך עמדו חצי שעה. אחר כך אמר רבי אייזיק: היו בריאים, כי כנראה שלא נתראה עוד, אלא כשיבוא [[משיח]]. הצמח צדק הרים את ידיו הקדושות למעלה באמרו: סע לשלום, סעו לשלום. כעבור זמן קצר, ב[[כ"ו אייר]] [[תרי"ז]], נפטר רבי אייזיק. | ||
==רבנותו בהומיל== | ==רבנותו בהומיל== | ||
בשנת [[תקס"ה]] קיבל הצעת רבנות בעיירה [[הומיל]]. כמבחן הוא שלח קובץ | בשנת [[תקס"ה]] קיבל הצעת רבנות בעיירה [[הומיל]]. כמבחן הוא שלח קובץ תורני שעסק בדיני הלכות [[חלה]]. החיבור נשלח אל גאוני העיירה וויעטקא הסמוכה להומיל על מנת שייחוו את דעתם, ובעקבות התרשמותם הגדולה הוצעה לו מיד משרת הרבנות{{הערה|קובץ "כנסת הגדולה" (ורשה, תר"נ)}}. ההצעה התקבלה בברכתו של אדמו"ר הזקן שבירך אותו ב[[יחידות]] בה הציע את ההצעה{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ח' עמוד תצג}}. | ||
למרות שהוצעו לו משרות רבניות בערים אחרות גדולות חשובות יותר לא הסכים לנטוש את רבנותו בהומיל{{הערה|מליצי אש חלק ג' בהוספות עמוד 69}}, והוא כיהן ברבנות זו למעלה מחמישים שנה עד לפטירתו בשנת [[תרי"ז]]{{הערה|אוצר הרבנים עמוד 233}}. הוא שימש גם כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] ועמד בראש כולל לאברכים שפעל בעיר{{הערה|ספר התולדות צמח צדק עמוד 144}}. | למרות שהוצעו לו משרות רבניות בערים אחרות גדולות חשובות יותר לא הסכים לנטוש את רבנותו בהומיל{{הערה|מליצי אש חלק ג' בהוספות עמוד 69}}, והוא כיהן ברבנות זו למעלה מחמישים שנה עד לפטירתו בשנת [[תרי"ז]]{{הערה|אוצר הרבנים עמוד 233}}. הוא שימש גם כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] ועמד בראש כולל לאברכים שפעל בעיר{{הערה|ספר התולדות צמח צדק עמוד 144}}. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*[[אליהו יוחנן גוראריה]], '''תולדות יצחק אייזיק''', מכון אהלי שם, [[כפר חב"ד]] תשמ"ז. | *[[אליהו יוחנן גוראריה]], '''תולדות יצחק אייזיק''', [[מכון אהלי שם]], [[כפר חב"ד]] תשמ"ז. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־21:07, 18 באוקטובר 2020
החסיד הרב יצחק אייזיק הלוי אפשטיין מהומיל (תק"ל - כ"ו באייר תרי"ז) היה רב העיירה הומיל, ומגדולי חסידי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי והרבי הצמח צדק.
נדע כמשכיל גדול בתורת החסידות, והיה אומר ביאורים ומאמרים בתורת החסידות.
תולדות חיים
נולד בשנת תק"ל לאביו ר' מרדכי כצאצא למשפחת אפשטיין ממנה יצאו רבנים רבים חשובים.
בהיותו כבן עשרים, התחיל להתקרב לחסידות. לאחר שנתיים של הכנה, החליט ללכת ליחידות אצל אדמו"ר הזקן. בדרך עבר ביישוב קאזאן שליד פולוצק, ונכנס שם אל החסיד ר' שאול קאזאנער שהיה מחסידי אדדמור הזקן. ר' שאול אמר לו שמקובל אצל חסידים הראשונים ש"ששה חדשים בשמן המור" - התבוננות המביאה ליראה אמיתית, ו"ששה חדשים בבשמים" - התבוננות המביאה טוב טעם בהשגת אלוקות. כששמע זאת ר' יצחק אייזיק, חזר לביתו, התכונן עוד שנה ורק אז נסע ליחידות[1].
ר' אייזיק היה גאון גדול, ולמרות שהיה חסיד, חזרו על תורותיו בהתפעלות רבה גם במינסק ובוילנא[2].
היה לו קירוב הדעת מרבנו הזקן, שאמר לו: עליך להאריך ימים, כי מוטל עליך הרבה לבצע. אריכות ימים משמעה שהימים לא יבוזבזו על דברים טפלים ודברים מכאיבים.
ר' אייזיק אמר פעם; אצל אדמו"ר הזקן לא זזה רוח הקודש מארבע אמותיו, אדמו"ר האמצעי בכל זמן שרצה היה לו רוח הקודש ואדמו"ר הצמח צדק כשרוצים מלמעלה יש לו רוח הקודש. כששמע זאת ר' הלל מפאריטש, שאלו הלה, האם אפשר להגיד זאת, ענה ר' אייזיק אמנם אין לי רוח הקודש אך יש לי השגה ברוח הקודש.
פעם אחת בשעת שיחתו עם מישהו, ניגש אליו בעל העגלה שהיה מוליך חסידים אל רבנו הזקן ואמר לו משהו, התרעם עליו רבי יצחק אייזיק וקרא לו "בעדיוק". מסרו את הדברים לרבנו הזקן, והוא קרא אליו את רבי יצחק אייזיק ואמר לו: בסוד הנשמות אתה עם הארץ גמור, הוא למעלה ממך בכוחות הגלויים, ומה גם בכוחות הנעלמים, כשהוא אומר "שמע ישראל" שותקים המלאכים, כשרוצים לדעת היכן להחביא דבר צריכים ללמוד מגנב, גנב מחביא לא במקום גלוי, גם לא תחת מנעולים, אלא בתל ולאחר זמן זה מזריע. רבי יצחק אייזיק אמר לאחר מכן שהענין של לבטל את הזולת נלקח ממנו מיד, אך כדי לעבד את הדבר לקח לו יגיעה של ששים שנה.
עם אדמו"ר הצמח צדק
אחת ההוראות שקיבל מאדמו"ר הזקן הייתה שלא לקבל עליו את עול הנשיאות של חסידות ליובאוויטש. לאחר הסתלקותו של אדמו"ר האמצעי, רצו החסידים שרבי אייזיק ימלא את מקומו וישב על כס הנשיאות. לאחר מאמצים ונסיונות שכנוע, נאות רבי אייזיק לקבל על עצמו את התפקיד. בבואו לעלות על העגלה לליובאוויטש, הוריד את רגלו ממדריגת העגלה וסירב לעלות ולקבל על עצמו את התפקיד. ר' אייזיק סיפר כי באותו רגע בו הניח את רגלו על מדריגת העגלה, נעשו מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה.
רבי אייזיק היה מהחסידים הפעילים ביותר לטובת התמנותו של אדמו"ר הצמח צדק לרבי, לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי. כאשר סוף סוף הסכים הצ"צ לקבל על עצמו את הנשיאות[3], היה המאמר הראשון שאמר (בג' סיון תקפ"ט) ד"ה" על שלושה דברים". ר' אייזיק זיהה שזהו מאמר שאמר אדמו"ר הזקן בשנת תקנ"ג או תקנ"ד, והתרגש מאד. הוא נזכר שנכח באמירת מאמר זה בחדרו של אדמו"ר הזקן, והצ"צ (שהיה אז ילד קטן) הפריע לו. אדמו"ר הזקן שהרגיש במחשבותיו אמר לר' אייזיק: "הוא שומע, הוא שומע, עוד תדע שהוא שומע", וכעת הבין מה היתה כוונתו[4].
חסידים מספרים כי בפעם האחרונה שהיה רבי אייזיק בליובאוויטש אצל אדמו"ר הצמח צדק, כשעמד לחזור לביתו, יצא אדמו"ר הצמח צדק ללוותו. בתחילה נפרדו בברכות של נחת מבנים ובני בנים כמנהג העולם. אחר כך הניח אדמו"ר הצמח צדק את ראשו על כתפו של רבי אייזיק, ורבי אייזיק הניח את ראשו על כתפו של אדמו"ר הצמח צדק, וכך עמדו חצי שעה. אחר כך אמר רבי אייזיק: היו בריאים, כי כנראה שלא נתראה עוד, אלא כשיבוא משיח. הצמח צדק הרים את ידיו הקדושות למעלה באמרו: סע לשלום, סעו לשלום. כעבור זמן קצר, בכ"ו אייר תרי"ז, נפטר רבי אייזיק.
רבנותו בהומיל
בשנת תקס"ה קיבל הצעת רבנות בעיירה הומיל. כמבחן הוא שלח קובץ תורני שעסק בדיני הלכות חלה. החיבור נשלח אל גאוני העיירה וויעטקא הסמוכה להומיל על מנת שייחוו את דעתם, ובעקבות התרשמותם הגדולה הוצעה לו מיד משרת הרבנות[5]. ההצעה התקבלה בברכתו של אדמו"ר הזקן שבירך אותו ביחידות בה הציע את ההצעה[6].
למרות שהוצעו לו משרות רבניות בערים אחרות גדולות חשובות יותר לא הסכים לנטוש את רבנותו בהומיל[7], והוא כיהן ברבנות זו למעלה מחמישים שנה עד לפטירתו בשנת תרי"ז[8]. הוא שימש גם כראש הישיבה ועמד בראש כולל לאברכים שפעל בעיר[9].
משפחתו
בנו, רבי יעקב יוסף. בנו היה ר' מנחם נחום[10] וחתניו היו ר' ישראל, ר' אליעזר שמעון תמורקין[11] ורבי צבי דוב לאטקר שהתפרנס בהתחלה ממסחר ולאחר פטירת רבי יצחק אייזיק החליף את מקומו ברבנות העיר.
לקריאה נוספת
- אליהו יוחנן גוראריה, תולדות יצחק אייזיק, מכון אהלי שם, כפר חב"ד תשמ"ז.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק ד' עמ' 1045 (עוד על היחידות שלו שם ובעמודים הבאים שם בהרחבה).
- ↑ שם עמ' 1125
- ↑ היה זה בזכות שלושה חסידים ששיכנעו אותו אז, ביניהם גם ר' אייזיק.
- ↑ פרטי הסיפור באריכות מובאים בספר התולדות אדמו"ר הצ"צ עמ' 73.
- ↑ קובץ "כנסת הגדולה" (ורשה, תר"נ)
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' עמוד תצג
- ↑ מליצי אש חלק ג' בהוספות עמוד 69
- ↑ אוצר הרבנים עמוד 233
- ↑ ספר התולדות צמח צדק עמוד 144
- ↑ שהיה גבאי בבית הכנסת "ליובאוויטש הומיל". לו היה בן אחד ושמו ר' אייזיק. ערים ואמהות בישראל כרך ה' עמוד 260
- ↑ בנו של ר' יוסף תומרקין