לדלג לתוכן

מוצאי יום הכיפורים – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 20: שורה 20:


==גוט יום טוב==
==גוט יום טוב==
במוצאי יום הכיפורים אומרים: 'גוט יום-טוב'. ובליובאוויטש, ב"אולם הקטן", הכריזו זאת{{הערה|סה"ש תרצ"ז עמ' 155 (כאחד מ"המנהגים המקובלים, שיש להם יסוד")}}.  
במוצאי יום הכיפורים אומרים "גוט יום טוב"{{הערה|ספר המנהגים}}. [[אדמו"ר הזקן]] בשולחן ערוך{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז תרכג יב}} מבאר שאחד הטעמים לתקיעה שבסיום [[תפילת נעילה]] הוא "להראות שהוא יום טוב ולהרבות בסעודה, מפני שאין יום טוב זה מפורסם, עשו בו תקנה לפרסמו. לכן יפקדו איש את רעהו בצאתו מבית הכנסת כדרך שאומרים בשבת ויום טוב". בליובאוויטש ב"אולם הקטן", הכריזו זאת{{הערה|סה"ש תרצ"ז עמ' 155 (כאחד מ"המנהגים המקובלים, שיש להם יסוד")}}.
 
בשנים הראשונות [[הרבי]] היה מאחל לכל אחד ואחד מהנוכחים בבית הכנסת "גוט יום טוב" ביציאתו מהתפילה{{הערה|קובץ ליובאוויטש 13 (תשט"ז) עמ' 60}}. בשנים מאוחרות יותר היה הרבי פונה אל הקהל בסיום תפילת ערבית ומברכם בקול רם "גוט יום טוב" והקהל היה משיב, וכך שלוש פעמים. פעמים רבות הרבי היה מתחיל לנגן ניגון שמחה אחרי ברכתו זו{{הערה|"ושמחת בחגיך" וכיוצא בזה}} וכל הקהל היה ממשיך בשירה ובריקודים.


==קידוש לבנה==
==קידוש לבנה==

גרסה מ־02:28, 1 בספטמבר 2020


שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה

פרמטרי חובה [ תאריך ] חסרים

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הרבי במוצאי יום כיפור לבוש בקיטל

מוצאי יום הכיפורים


תפילת ערבית

אודות מנהג השליח ציבור בתפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים יהיה רק מי שיש לו אב ואם כתב הרבי "לא ראיתיו. ובבית הכנסת כאן אין נוהגין כן"[1]. את תפילת ערבית מתפללים בקיטל וטלית, אבל בכובע, והטלית על הכתפיים[2].

בתפילת ערבית מוסיפים בברכת חונן הדעת "אתה חוננתנו" כבכל מוצאי שבת ויום טוב[3].

הבדלה

אין מברכים בהבדלה זו על הבשמים, אלא רק באם הוא מוצאי שבת. מברכים את ברכת הנר לפי שהוא דבר חדש שלא נהנה ממנו ביום הכיפורים, שאסור בהבערה, בשונה משאר החגים שמותרת העברה מאש לאש וכיוצא בזה.

את ההבדלה עורכים על נר ששבת, כלומר שדלק מערב יום הכיפורים{{{{הערה|העורך הבדלה בביתו מדליק עוד נר מהנר ששבת בביתו ומברך על שניהם. ואם אין בביתו נר ששבת יביא מבית הכנסת, וידליק נר אחר ממנו ויברך על שניהם. ואם אי אפשר, יברך על נר שהודלק מנר בית הכנסת[4]. במוצאי שבת רגיל אין צריך לחזר אחר האש, אבל במוצאי יום הכיפורים אפילו כשחל בחול יש אומרים שצריך לחזר אחריו [5].

גם ההבדלה נאמרת בקיטל וכובע והטלית על הכתפיים[6].

אדמו"ר הרש"ב היה עושה הבדלה בעצמו במוצרי יום הכיפורים ואת השירים נתן לבנו אדמו"ר הריי"צ שאף הוא בירך את ברכת ההבדלה. כמו כן בשנות נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ היה מדייק לערוך את ההבדל במוצאי יום הכיפורים בעצמו. והיה מטעים משיירי ההבדלה לרבי מלך המשיח[7].

גוט יום טוב

במוצאי יום הכיפורים אומרים "גוט יום טוב"[8]. אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך[9] מבאר שאחד הטעמים לתקיעה שבסיום תפילת נעילה הוא "להראות שהוא יום טוב ולהרבות בסעודה, מפני שאין יום טוב זה מפורסם, עשו בו תקנה לפרסמו. לכן יפקדו איש את רעהו בצאתו מבית הכנסת כדרך שאומרים בשבת ויום טוב". בליובאוויטש ב"אולם הקטן", הכריזו זאת[10].

בשנים הראשונות הרבי היה מאחל לכל אחד ואחד מהנוכחים בבית הכנסת "גוט יום טוב" ביציאתו מהתפילה[11]. בשנים מאוחרות יותר היה הרבי פונה אל הקהל בסיום תפילת ערבית ומברכם בקול רם "גוט יום טוב" והקהל היה משיב, וכך שלוש פעמים. פעמים רבות הרבי היה מתחיל לנגן ניגון שמחה אחרי ברכתו זו[12] וכל הקהל היה ממשיך בשירה ובריקודים.

קידוש לבנה

אחרי הבדלה מקדשים את הלבנה - בחגירת אבנט (אבל לאו דווקא בטלית וקיטל), ונכון לרחוץ את הפנים ולנעול נעליים לפני כן[13].

סעודה

התחלת בניית הסוכה

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. ^ אגרות קודש ח"ג עמ' רכ. המענה בא לשלול מנהג שהיה רווח בין אנ"ש ראה באוצר מנהגי חב"ד
  2. ^ ספר המנהגים. ושם מובא מהאריז"ל שהיה מוריד מראשו את הטלית אחרי צאת הכוכבים כי לילה אינו זמן ציצית. וכן הוא בהמלך במסיבו ח"ב עמ' קפ"א
  3. ^ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכד א
  4. ^ שו"ע אדה"ז תרכד ס"ה-ו ("ואפילו אם חל יום הכיפורים בשבת אין מברך במוצאי שבת אלא על האור שהודלק מערב יום-הכיפורים, כדי להראות שיום זה הוא מקודש, ששבת מן האור"
  5. ^ שו"ע אדה"ז רחצ ב)
  6. ^ ספר המנהגים. ובהמלך במסיבו ב לז, קפא, מבאר הרבי שההבדלה שייכת למה שלפניה ולמה שלאחריה, ומבדילה ביניהם, ולכן עושים פעולה להמשיך את יום הכיפורים למוצאי יום הכיפורים
  7. ^ המלך במסיבו ב לט, קפב
  8. ^ ספר המנהגים
  9. ^ שולחן ערוך אדה"ז תרכג יב
  10. ^ סה"ש תרצ"ז עמ' 155 (כאחד מ"המנהגים המקובלים, שיש להם יסוד")
  11. ^ קובץ ליובאוויטש 13 (תשט"ז) עמ' 60
  12. ^ "ושמחת בחגיך" וכיוצא בזה
  13. ^ לוח כולל חב"ד