קלמן כהנא: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
ולד בעיר [[ברודי]] שב[[גליציה]], אז בשליטת [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] (כיום ב[[אוקראינה]]) כבן למשפחת הרבנים הענפה [[משפחת כהנא הלר]], בשנת [[1910]]. למד לימודים מסורתיים וגם סיים לימודיו ב[[גימנסיה]] היהודית בעיר. סיים חוק לימודיו ב[[בית המדרש לרבנים בברלין|בית המדרש לרבנים]] מיסודו של הרב [[עזריאל הילדסהיימר]] ב[[ברלין]]. כמו כן, השתלם בלימודים כלליים ([[פילוסופיה]], [[שפות שמיות]], [[היסטוריה]] ו[[פדגוגיה]]) ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] [[אוניברסיטת ברלין|ברלין]] ו[[אוניברסיטת וירצבורג|וירצבורג]] וקיבל תואר [[דוקטור לפילוסופיה]]. עבודת הדוקטור שלו עסקה בחיבור בן תקופת ה[[גאונים]] "סדר תנאים ואמוראים". היה ממייסדי [[תנועת נוער|תנועת הנוער]] של [[אגודת ישראל]] ב[[רפובליקת ויימאר|גרמניה]]. | |||
בשנת [[1938]] [[העלייה החמישית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] והתיישב ב[[קיבוץ]] [[חפץ חיים (קיבוץ)|חפץ חיים]] ב[[כפר סבא]]{{הערה|{{הצופה||כפר סבא|1939/10/30|00300}}}}, ובשנת [[1940]] ([[ה'ת"ש]]) נבחר לרב הקיבוץ{{הערה|{{הצופה||שבת פאג"י בקיבוץ חפץ חיים|1945/06/07|00307}}}}. הרב כהנא היה מתלמידיו המובהקים של [[החזון איש]], ושימש פעמים רבות כשלוחו לעניינים שונים, שהמפורסם שבהם הוא שליחותו ל[[יצחק זאב סולובייצ'יק|רב מבריסק]] בערב [[יום הכיפורים]] [[ה'תש"א]] בעניין [[קו התאריך הבינלאומי#קו התאריך בהלכה|הכרעתו של החזון איש]] "איכלו ביום רביעי וצומו תענית יום הכיפורים ביום חמישי ואל תחושו לשום דבר" לתלמידי [[ישיבת מיר]] ששהו ב[[שנחאי]]. לקראת שנת השמיטה תש"ה פרסם חוברת על הלכות שמיטה{{הערה|{{הצופה|הרב שלמה יוסף זוין|השמיטה בהלכה|1944/10/27|00600}}}} ופעל לגייס תמיכה ל[[קרן השמיטה]]{{הערה|{{הצופה||למען שובתי השביעית|1944/11/08|00401}}}}. | |||
כהנא היה מראשי מפלגת [[פועלי אגודת ישראל]]{{הערה|{{הצופה||ברכת פואג"י והחיילים הדתיים|1946/04/01|00100}}}}{{הערה|{{המשקיף||ברכת פועלי אגודת ישראל|1946/11/07|00417}}}} וחבר [[מועצת העם]] מטעם פועלי אגודת ישראל, כממלא מקומו של [[בנימין מינץ]] בהיעדרו{{הערה|{{הצופה||חברי מועצת העם|1948/05/05|00100}}}}, והיה מחותמי [[מגילת העצמאות]]. לאחר [[הקמת המדינה]] היה חבר [[מועצת המדינה הזמנית]] וחבר ועדת הכספים{{הערה|{{הצופה||אושרה הכפלת מס הכנסה|1948/09/17|00106}}}}{{הערה|{{הצופה||מחלוקת בין ועדת הכספים ושר הפנים על תקציבה של ועדת הבחירות המרכזית|1948/12/30|00113}}}}. כהנא נבחר ל-9 [[הכנסת|הכנסות]] הראשונות מטעם פועלי אגודת ישראל. ב[[הבחירות לאספה המכוננת|בחירות לכנסת הראשונה]] נבחר במסגרת רשימה מאוחדת של כל המפלגות הדתיות ([[חזית דתית מאוחדת]]) וב[[הבחירות לכנסת השלישית|בחירות לכנסת השלישית]], [[הבחירות לכנסת הרביעית|הרביעית]] ו[[הבחירות לכנסת השמינית|השמינית]] נבחר במסגרת רשימה משותפת עם [[אגודת ישראל]] ([[חזית דתית תורתית]]). שימש בתפקיד [[סגן שר|סגן]] [[שר החינוך והתרבות]] ב-9 [[ממשלת ישראל|ממשלות ישראל]] (בכנסת [[הכנסת השנייה|השנייה]], [[הכנסת החמישית|החמישית]] ו[[הכנסת השישית|השישית]]) בין השנים [[1951]]–[[1969]]. בתפקידו זה היה אחראי על המחלקה לתרבות תורנית ועל מפעל ההזנה.{{הערה|1={{דבר|דניאל בלוך|התפקיד המוזר של סגן השר|1968/11/22|02000}}}} | |||
בשנת [[תשל"ט]] עבר להתגורר ב[[ירושלים]], והקים את [[בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית]] ואת [[הקרן לחילול מעשר שני ורבעי]]. | |||
כתב עשרות ספרים, שהמפורסמים שבהם הם "טהרת בת ישראל" על [[טהרת המשפחה]], "מצוות הארץ" על [[מצוות התלויות בארץ]] על פי ספרי החזון אי"ש, שנדפס גם עם חלק ממהדורות ה[[קיצור שולחן ערוך]], וסדרת "חקר ועיון", שבמסגרתה הוהדרו ראשונים ואחרונים על מסכתות [[סדר זרעים]]. על הכרך ל[[מסכת שביעית]] זכה ב[[פרס הרב טולידאנו לספרות תורנית]] לשנת [[תשמ"א]]. כן כתב מאמרים רבים. | |||
אחיו הצעיר היה נשיא [[בית המשפט העליון]] ה[[שופט]] [[יצחק כהן (שופט)|יצחק כהן]], ששימש כראש [[ועדת כהן]], [[ועדת חקירה ממלכתית|ועדת החקירה הממלכתית]] שבדקה את אירועי [[סברה ושתילה]]. אחת מבנותיו נישאה לרב [[יהושע איתמר]], בנו של הרב [[אלימלך ירחמיאל איתמר]], שהיה מנהל [[הרבנות הראשית]]. | |||
==הקשר עם חב"ד== | ==הקשר עם חב"ד== | ||
גרסה מ־09:26, 16 באוגוסט 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הרב קלמן כהנא (כ"ב באייר תר"ע - י"א באלול תשנ"א, 31 במאי 1910 – 20 באוגוסט 1991) רב הקיבוץ חפץ חיים, היה ממנהיגי פועלי אגודת ישראל, וחבר כנסת.
תולדות חיים
ולד בעיר ברודי שבגליציה, אז בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום באוקראינה) כבן למשפחת הרבנים הענפה משפחת כהנא הלר, בשנת 1910. למד לימודים מסורתיים וגם סיים לימודיו בגימנסיה היהודית בעיר. סיים חוק לימודיו בבית המדרש לרבנים מיסודו של הרב עזריאל הילדסהיימר בברלין. כמו כן, השתלם בלימודים כלליים (פילוסופיה, שפות שמיות, היסטוריה ופדגוגיה) באוניברסיטאות ברלין ווירצבורג וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה. עבודת הדוקטור שלו עסקה בחיבור בן תקופת הגאונים "סדר תנאים ואמוראים". היה ממייסדי תנועת הנוער של אגודת ישראל בגרמניה.
בשנת 1938 עלה לארץ ישראל והתיישב בקיבוץ חפץ חיים בכפר סבא[1], ובשנת 1940 (ה'ת"ש) נבחר לרב הקיבוץ[2]. הרב כהנא היה מתלמידיו המובהקים של החזון איש, ושימש פעמים רבות כשלוחו לעניינים שונים, שהמפורסם שבהם הוא שליחותו לרב מבריסק בערב יום הכיפורים ה'תש"א בעניין הכרעתו של החזון איש "איכלו ביום רביעי וצומו תענית יום הכיפורים ביום חמישי ואל תחושו לשום דבר" לתלמידי ישיבת מיר ששהו בשנחאי. לקראת שנת השמיטה תש"ה פרסם חוברת על הלכות שמיטה[3] ופעל לגייס תמיכה לקרן השמיטה[4].
כהנא היה מראשי מפלגת פועלי אגודת ישראל[5][6] וחבר מועצת העם מטעם פועלי אגודת ישראל, כממלא מקומו של בנימין מינץ בהיעדרו[7], והיה מחותמי מגילת העצמאות. לאחר הקמת המדינה היה חבר מועצת המדינה הזמנית וחבר ועדת הכספים[8][9]. כהנא נבחר ל-9 הכנסות הראשונות מטעם פועלי אגודת ישראל. בבחירות לכנסת הראשונה נבחר במסגרת רשימה מאוחדת של כל המפלגות הדתיות (חזית דתית מאוחדת) ובבחירות לכנסת השלישית, הרביעית והשמינית נבחר במסגרת רשימה משותפת עם אגודת ישראל (חזית דתית תורתית). שימש בתפקיד סגן שר החינוך והתרבות ב-9 ממשלות ישראל (בכנסת השנייה, החמישית והשישית) בין השנים 1951–1969. בתפקידו זה היה אחראי על המחלקה לתרבות תורנית ועל מפעל ההזנה.[10]
בשנת תשל"ט עבר להתגורר בירושלים, והקים את בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית ואת הקרן לחילול מעשר שני ורבעי. כתב עשרות ספרים, שהמפורסמים שבהם הם "טהרת בת ישראל" על טהרת המשפחה, "מצוות הארץ" על מצוות התלויות בארץ על פי ספרי החזון אי"ש, שנדפס גם עם חלק ממהדורות הקיצור שולחן ערוך, וסדרת "חקר ועיון", שבמסגרתה הוהדרו ראשונים ואחרונים על מסכתות סדר זרעים. על הכרך למסכת שביעית זכה בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת תשמ"א. כן כתב מאמרים רבים.
אחיו הצעיר היה נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק כהן, ששימש כראש ועדת כהן, ועדת החקירה הממלכתית שבדקה את אירועי סברה ושתילה. אחת מבנותיו נישאה לרב יהושע איתמר, בנו של הרב אלימלך ירחמיאל איתמר, שהיה מנהל הרבנות הראשית.