צבי כהנא: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "”" ב־""") |
טאפרו דא פלאחו (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:צבי כהנא אצל הרבי.png|250px|thumb|left|הרב כהנא | [[קובץ:צבי כהנא אצל הרבי.png|250px|thumb|left|הרב כהנא ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]] | ||
הגאון ר' '''צבי כהנא''' | הגאון ר' '''צבי כהנא''' היה מייסד וראש ישיבת הרי יהודה. | ||
==תולדות חיים== | |||
- גרושקא נולד בשנת [[תרפ"ב]] בעיירה סרני - וואהלין. למד בישיבת סטולין, ברנוביץ ובישיבת מיר ב[[פולין]] ולאחר מכן ב[[שנחאי]]. לאחר שעלה ארצה היה מראשוני התלמידים בישיבת [[סלבודקא]] ב[[בני ברק]]. לאחר נישואיו בשנת [[תש"י]] לרבנית חסידה בת הגאון רבי יצחק אריאלי בעל '''“עיניים למשפט"''' המשיך בלימודיו בישיבת מיר ב[[ירושלים]]. בשנת [[תשכ"ד]] הקים את ישיבת ''''הרי יהודה'''' במושב בית מאיר ליד ירושלים. אביו היה מחסידי [[קרלין]], וגם הוא עצמו היה מקורב לחסידות זו. | |||
הרב כהנא היה מחדיר בתלמידיו תמיד ש"החכמה תחיה בעליה" ותורה מחכימת פתי, ועל ה[[אמת]] שהיא חותמו של [[הקב"ה]]. היה עצמו ידוע כאיש אמת, שחינך לאמת את כל תלמידיו ורבים השיב מעוון. בצוואתו כתב "לא למכור האמת בכל מחיר". על אף שישיבתו הייתה ישיבה ליטאית, לא היתה בדרך ה[[התנגדות לתורת החסידות|התנגדות]] כלל, בישיבתו למדו גם מבתים חסידיים, גם בשיחות המוסר שהיה מוסר במוצאי שבתות הזכיר גם ספרי חסידות, ביניהם [[ספר התניא]]. | |||
נפטר | בשעת השריפה הגדולה שהייתה בהרי ירושלים הבטיח הרב כהנא שלא ינזקו במושב בית מאיר כיון שהם שומרים [[שבת]], וכך היה. | ||
נפטר בשנת [[תשנ"ו]]. | |||
== בשיחה מיוחדת עם הרבי == | == בשיחה מיוחדת עם הרבי == | ||
בשנת [[תש"ן]] כאשר התעוררו נגד הרבי שאלה איך "פסק" כביכול שאסור לישון בסוכה, בא רבי צבי אל הרבי יחד עם קרובו שהיה מחסידי חב"ד, והציג לפני הרבי את שאלתו, ברצונו לפרסם את תשובת הרבי לפני קהל ועדה להסיר ה"לעז" שהיה כביכול. הרבי השיב לו במשך | בשנת [[תש"ן]] כאשר התעוררו נגד [[הרבי]] שאלה איך "פסק" [[שינה בסוכה|כביכול שאסור לישון בסוכה]], בא רבי צבי אל הרבי יחד עם קרובו שהיה מחסידי חב"ד, והציג לפני הרבי את שאלתו, ברצונו לפרסם את תשובת הרבי לפני קהל ועדה להסיר ה"לעז" שהיה כביכול. הרבי השיב לו במשך כעשרים דקותה כי זהו מנהג ישן הנהוג ב[[חב"ד]] וב[[בעלז]], כך נהג חמיו [[הריי"צ]] וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד ה[[אדמו"ר הזקן]] שהוא היה כידוע בעל [[הלכה]] וכל מנהגיו היו על פי ה[[שולחן ערוך]]. כל השנים לא היו כל שאלות מצד גדולי ישראל שהיו ידידים של נשיאי חב"ד, ובכללם: רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי [[יצחק מוולוז'ין]], [[רבי חיים מבריסק]], רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], ולמה נתעוררו לזעוק על כך רק היום? מההכרח שזהו עצת הס"מ, הרוצה לזרוע מחלוקת בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את ה[[גאולה]] השלימה. | ||
לבסוף, ביקש ראש הישיבה את ברכתו של הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47769 שיחת הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיון]] [[תש"נ]]}}. | לבסוף, ביקש ראש הישיבה את ברכתו של הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47769 שיחת הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיון]] [[תש"נ]]}}. | ||
גרסה מ־11:19, 6 באוגוסט 2020
הגאון ר' צבי כהנא היה מייסד וראש ישיבת הרי יהודה.
תולדות חיים
- גרושקא נולד בשנת תרפ"ב בעיירה סרני - וואהלין. למד בישיבת סטולין, ברנוביץ ובישיבת מיר בפולין ולאחר מכן בשנחאי. לאחר שעלה ארצה היה מראשוני התלמידים בישיבת סלבודקא בבני ברק. לאחר נישואיו בשנת תש"י לרבנית חסידה בת הגאון רבי יצחק אריאלי בעל “עיניים למשפט" המשיך בלימודיו בישיבת מיר בירושלים. בשנת תשכ"ד הקים את ישיבת 'הרי יהודה' במושב בית מאיר ליד ירושלים. אביו היה מחסידי קרלין, וגם הוא עצמו היה מקורב לחסידות זו.
הרב כהנא היה מחדיר בתלמידיו תמיד ש"החכמה תחיה בעליה" ותורה מחכימת פתי, ועל האמת שהיא חותמו של הקב"ה. היה עצמו ידוע כאיש אמת, שחינך לאמת את כל תלמידיו ורבים השיב מעוון. בצוואתו כתב "לא למכור האמת בכל מחיר". על אף שישיבתו הייתה ישיבה ליטאית, לא היתה בדרך ההתנגדות כלל, בישיבתו למדו גם מבתים חסידיים, גם בשיחות המוסר שהיה מוסר במוצאי שבתות הזכיר גם ספרי חסידות, ביניהם ספר התניא.
בשעת השריפה הגדולה שהייתה בהרי ירושלים הבטיח הרב כהנא שלא ינזקו במושב בית מאיר כיון שהם שומרים שבת, וכך היה.
נפטר בשנת תשנ"ו.
בשיחה מיוחדת עם הרבי
בשנת תש"ן כאשר התעוררו נגד הרבי שאלה איך "פסק" כביכול שאסור לישון בסוכה, בא רבי צבי אל הרבי יחד עם קרובו שהיה מחסידי חב"ד, והציג לפני הרבי את שאלתו, ברצונו לפרסם את תשובת הרבי לפני קהל ועדה להסיר ה"לעז" שהיה כביכול. הרבי השיב לו במשך כעשרים דקותה כי זהו מנהג ישן הנהוג בחב"ד ובבעלז, כך נהג חמיו הריי"צ וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד האדמו"ר הזקן שהוא היה כידוע בעל הלכה וכל מנהגיו היו על פי השולחן ערוך. כל השנים לא היו כל שאלות מצד גדולי ישראל שהיו ידידים של נשיאי חב"ד, ובכללם: רבי חיים מוולוז'ין, רבי יצחק מוולוז'ין, רבי חיים מבריסק, רבי חיים עוזר גרודזינסקי, ולמה נתעוררו לזעוק על כך רק היום? מההכרח שזהו עצת הס"מ, הרוצה לזרוע מחלוקת בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את הגאולה השלימה.
לבסוף, ביקש ראש הישיבה את ברכתו של הרבי[1].