זאב וולף ברונשטיין (כפר חב"ד): הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "׳" ב־"'") |
מ (החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
למרות שהיה מסיים את עבודתו מאוחר בלילה, היה קם לפני שהאיר השחר, כאשר חושך שרר עדיין בחוץ, והיה מהראשונים שפתחו את בית הכנסת, ומהאחרונים לסגור אותו. | למרות שהיה מסיים את עבודתו מאוחר בלילה, היה קם לפני שהאיר השחר, כאשר חושך שרר עדיין בחוץ, והיה מהראשונים שפתחו את בית הכנסת, ומהאחרונים לסגור אותו. | ||
ר' זאב הקדיש כל רגע פנוי לאמירת | ר' זאב הקדיש כל רגע פנוי לאמירת תהלים, והידור מצווה היה כל הוויתו. בזמנים הכי קשים, למרות שחולשתו גברה התעקש להגיע לבית הכנסת והתפלל במניין את שלושת התפילות. את ה'אמן יהא שמה רבה' שלו היו שומעים גם אלה שלא ישבו לידו. | ||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
גרסה מ־04:53, 31 באוגוסט 2020
הרב זאב וולף ברונשטיין היה מזקני חסידי חב"ד בארץ הקודש ומדור המייסדים של כפר חב"ד.
ימי חייו
הרב ברונשטיין נולד בברית המועצות בד' אדר תר"פ בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, ונקרא על שם סבו ר' זאב וולף ברונשטיין מטש'ערקאס (הסבא), אשר אמרו עליו שהוא 'בינוני'. מאביו, הרב מרדכי ברונשטיין, שהיה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ינק חינוך חסידי מובהק, ושמר על אורח חיים חסידי במסירות נפש תוך הקפדה על קלה כבחמורה.
מאוחר יותר נמנה עם משתתפי הבריחה דרך לבוב באשלונים שיצאו מרוסיה בשנת תש"ו. לאחר שהות קצרה בפולין, הגיע ר' זאב למחנה פוקינג בגרמניה. מאוחר יותר המשיך יחד עם כל תלמידי הישיבה לברינואה שבצרפת שם למד בין היתר את מלאכת השחיטה.
מי שפרס עליו את חסותו היה דודו, המשפיע החסידי הרב שלמה חיים קסלמן, ממנו למד רבות ואותו העריץ כל ימיו. לא פעם סיפר אודותיו בערגה עצומה. כשעלה ארצה בתש"י היה בין הראשונים להתיישב בכפר חב"ד שהוקם על ידי הרבי הריי"צ. הוא זכה לקבל מהרבי הריי"צ את ברכתו על ההתיישבות בכפר חב"ד ועוד מכתבים נוספים.
בכפר חב"ד
בשנים הראשונות למגוריו בכפר חב"ד עבד כאחראי על המקווה המרכזי בכפר. בתחילה ניהל במסירות רבה את המקווה הישן שהיה ממוקם בצדה השני של מסילת הרכבת ולאחר שהמקווה החדש נבנה בסמיכות לביתו ולבית הכנסת המרכזי שם התפלל במשך שנים רבות - מונה להמשיך ולנהלו. במקביל לעבודתו במקווה, עבד כמשגיח באגודת השוחטים הארצית.
למרות שהיה מסיים את עבודתו מאוחר בלילה, היה קם לפני שהאיר השחר, כאשר חושך שרר עדיין בחוץ, והיה מהראשונים שפתחו את בית הכנסת, ומהאחרונים לסגור אותו.
ר' זאב הקדיש כל רגע פנוי לאמירת תהלים, והידור מצווה היה כל הוויתו. בזמנים הכי קשים, למרות שחולשתו גברה התעקש להגיע לבית הכנסת והתפלל במניין את שלושת התפילות. את ה'אמן יהא שמה רבה' שלו היו שומעים גם אלה שלא ישבו לידו.
פטירתו
בשנים האחרונות התגורר ר' זאב אצל בנו ר' יוסף יצחק ברונשטיין בעיר הקודש צפת. בליל שבת חול המועד סוכות ה'תשע"א, לאחר הארוחה, כשסיים לומר את קריאת שמע שעל המיטה ונשכב לישון נדם ליבו והוא החזיר את נשמתו ליוצרה בי"ז בתשרי, והוא בן למעלה מתשעים שנה.
משפחתו
- זוגתו מרת שרה ברונשטיין ע"ה.
בניו:
- ר' יוסף יצחק ברונשטיין, צפת.
- ר' שלמה חיים ברונשטיין, בני ברק.
- ר' מרדכי ברונשטיין, קראון הייטס.
לקריאה נוספת
- שבועון בית משיח, גליון 758.