מניין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==המקור למניין== | ==המקור למניין== | ||
המשנה ב[[מסכת מגילה]] אומרת: "אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם ואין קורין בתורה .. פחות מעשרה". | המשנה ב[[מסכת מגילה]] אומרת: "אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם ואין קורין בתורה .. פחות מעשרה". | ||
בגמרא מבארים שהמקור לדין זה הוא מהפסוק (ויקרא כב, לב) "ונקדשתי בתוך בני ישראל". ומזה לומדים ש"כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה" הלימוד הוא | בגמרא מבארים שהמקור לדין זה הוא מהפסוק (ויקרא כב, לב) "ונקדשתי בתוך בני ישראל". ומזה לומדים ש"כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה". הלימוד הוא בגזירה שווה מהמילים תוך תוך "כתיב הכא "ונקדשתי בתוך בני ישראל" וכתיב התם (במדבר טז, כא) "הבדלו מתוך העדה" ואתיא עדה עדה דכתיב התם (במדבר יד, כז) "עד מתי לעדה הרעה הזאת" מה להלן עשרה אף כאן עשרה{{הערה|מגילה כג, ב}}". | ||
בשיחותיו של הרבי מתעכב לבאר מדוע בתורה לומדים את העניין הנעלה | בשיחותיו של הרבי מתעכב לבאר מדוע בתורה לומדים את העניין הנעלה של מניין דווקא מהמרגלים החוטאים. | ||
==תפילה ותורה בציבור== | ==תפילה ותורה בציבור== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
על דרך זה יש מעלה בתפילת הציבור הנלמדת מהפסוק בספר איוב{{הערה|איוב לו, ה}} "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב". הגמרא בברכות{{הערה|ברכות ח, א}} מפרשת: "מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים? שנאמר: "הן אל, כביר ולא ימאס". | על דרך זה יש מעלה בתפילת הציבור הנלמדת מהפסוק בספר איוב{{הערה|איוב לו, ה}} "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב". הגמרא בברכות{{הערה|ברכות ח, א}} מפרשת: "מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים? שנאמר: "הן אל, כביר ולא ימאס". | ||
בתפילת הציבור הם ממשיכים את [[י"ג מידות הרחמים]] וזה גורם שהתפילה תתקבל ללא עיכובים. וכן בלימוד התורה בציבור ממשיכים מדרגת קדושה גבוהה ביותר{{הערה|https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/8/index.htm מאמר עשרה שיושבים סה"מ מלוקט ח"ד}}. | בתפילת הציבור הם ממשיכים את [[י"ג מידות הרחמים]] וזה גורם שהתפילה תתקבל ללא עיכובים. וכן בלימוד התורה בציבור ממשיכים מדרגת קדושה גבוהה ביותר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/8/index.htm מאמר עשרה שיושבים] סה"מ מלוקט ח"ד}}. | ||
הסיבה לכך היא, ש"ציבור" הכולל עשרה אנשים, כלולים בו כל עשרת סוגי הנשמות בבני ישראל (מ"ראשיכם שבטיכם" עד "חוטב עציך ושואב מימך"). זו הסיבה לדין "פרהסיה" האמור בנוגע לשבת וכדומה שאין בו חילוק בין עשרה ליותר. | הסיבה לכך היא, ש"ציבור" הכולל עשרה אנשים, כלולים בו כל עשרת סוגי הנשמות בבני ישראל (מ"ראשיכם שבטיכם" עד "חוטב עציך ושואב מימך"). זו הסיבה לדין "פרהסיה" האמור בנוגע לשבת וכדומה שאין בו חילוק בין עשרה ליותר. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
[[אדמו"ר הזקן]] כותב {{ציטוטון|שמעתי מרבותי כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל ביחד אף שאינם מדברים בדברי תורה תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא דשריא עלייהו עד שהיה מתבטל ממציאותו לגמרי}}. | [[אדמו"ר הזקן]] כותב {{ציטוטון|שמעתי מרבותי כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל ביחד אף שאינם מדברים בדברי תורה תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא דשריא עלייהו עד שהיה מתבטל ממציאותו לגמרי}}. | ||
[[הרבי]] ביאר דברים אלו ב[[יחידות]] עם הרב [[מרדכי אליהו]]{{הערה|ו' מרחשוון תשנ"ב}} שהשראת השכינה בעשרה מישראל אף שלא לומדים תורה (מפני שעוסקים במצווה וכיוצא בזה), היא מפני | [[הרבי]] ביאר דברים אלו ב[[יחידות]] עם הרב [[מרדכי אליהו]]{{הערה|ו' מרחשוון תשנ"ב}} שהשראת השכינה בעשרה מישראל אף שלא לומדים תורה (מפני שעוסקים במצווה וכיוצא בזה), היא מפני מעלתם של ישראל שקדמה ולמעלה מה[[תורה]]. | ||
ב[[עשרת ימי תשובה]] מעמדו של יחיד המתפלל הוא כציבור שמתפללים יחד. בימים נוראים יש עניין גדול להתפלל במניין ואף אותם המאריכים בתפילה במשך השנה ונמצאים במניין רק כדי לענות את חובות הציבור, בימים הנוראים משתדלים הם להתפלל במניין. כמו כן יש עניין גדול להגיד את תפילת ההלל בראשי חודשים ובחגים בציבור. | |||
==מצוות המצריכות מניין== | ==מצוות המצריכות מניין== | ||
| שורה 32: | שורה 33: | ||
*[[קדיש]] | *[[קדיש]] | ||
*[[ברכו]] | *[[ברכו]] | ||
*[[חזרת השליח ציבור]] | *[[חזרת הש"ץ|חזרת השליח ציבור]] | ||
*[[קדושה]] | *[[קדושה]] | ||
*[[ברכת כהנים]] | *[[ברכת כהנים]] | ||
| שורה 54: | שורה 55: | ||
לשיטות מסוימות ניתן לצרף מנין גם כאשר האנשים עומדים בחדרים נפרדים אך רואים זה את זה. | לשיטות מסוימות ניתן לצרף מנין גם כאשר האנשים עומדים בחדרים נפרדים אך רואים זה את זה. | ||
בתקופת התפרצות [[נגיף הקורונה]] נאסרה ההתקהלות ושאלת ההצטרפות למניין באמצעות ראיה הפכה לבוערת, כאשר הצורה היחידה כמעט לקיום תפילה במניין באותם זמנים היה במה שקיבל את הכינוי מניין מרפסות. | בתקופת התפרצות [[נגיף הקורונה]] נאסרה ההתקהלות ושאלת ההצטרפות למניין באמצעות ראיה הפכה לבוערת, כאשר הצורה היחידה כמעט לקיום תפילה במניין באותם זמנים היה במה שקיבל את הכינוי "מניין מרפסות", רבני חב"ד צידדו להתיר את הדבר. | ||
כשיש כבר מניין המצורפים יחדיו יכול כל אחד שרואה או שומע להצטרף עמהם ולקבל שכר תפילה בציבור, אלא אם כן יש דרך הרבים, דבר טינוף או עבודה זרה החוצצים בינו לבינם שאז הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים. | כשיש כבר מניין המצורפים יחדיו יכול כל אחד שרואה או שומע להצטרף עמהם ולקבל שכר תפילה בציבור, אלא אם כן יש דרך הרבים, דבר טינוף או עבודה זרה החוצצים בינו לבינם שאז הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים. | ||
בנוסף, אדם שאינו יכול מסיבה כלשהי ללכת לבית הכנסת ולהתפלל במניין יש עניין שיתפללו בשעה שהציבור מתפללים. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 64: | שורה 64: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2938&CategoryID=841 תפילה באריכות ובציבור בתורת רבותינו נשיאנו] הרב יוסף שמחה גינזבורג. התקשרות גיליון 615 | |||
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3474377 למה חשוב להתפלל במניין] הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) באתר בית חב"ד | *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3474377 למה חשוב להתפלל במניין] הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) באתר בית חב"ד | ||
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3905790 למה צריך להתפלל במניין?] באתר בית חב"ד | *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3905790 למה צריך להתפלל במניין?] באתר בית חב"ד | ||
גרסה מ־03:06, 21 ביולי 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
מניין הוא קבוצה של לפחות עשרה יהודים מעל גיל שלוש עשרה, המקובצים יחדיו. כשמתאסף מניין השכינה שורה על המשתתפים ביתר שאת, וכך ניתן להתפלל בציבור, לקרוא בתורה ולקיים מצוות המצריכות מניין.
יש חשיבות גדולה בתפילה, בלימוד תורה ובקיום המצוות בציבור. בנוסף, ישנה מעלה מיוחדת בלימוד ענייני גאולה ומשיח שבתורה בעשרה בנוגע להתפעלות ורגש הלב.
המקור למניין
המשנה במסכת מגילה אומרת: "אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם ואין קורין בתורה .. פחות מעשרה". בגמרא מבארים שהמקור לדין זה הוא מהפסוק (ויקרא כב, לב) "ונקדשתי בתוך בני ישראל". ומזה לומדים ש"כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה". הלימוד הוא בגזירה שווה מהמילים תוך תוך "כתיב הכא "ונקדשתי בתוך בני ישראל" וכתיב התם (במדבר טז, כא) "הבדלו מתוך העדה" ואתיא עדה עדה דכתיב התם (במדבר יד, כז) "עד מתי לעדה הרעה הזאת" מה להלן עשרה אף כאן עשרה[1]".
בשיחותיו של הרבי מתעכב לבאר מדוע בתורה לומדים את העניין הנעלה של מניין דווקא מהמרגלים החוטאים.
תפילה ותורה בציבור
המשנה במסכת אבות[2] אומרת: "עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם, שנאמר אלוקים ניצב בעדת א-ל". בלימוד התורה של עשרה אנשים יחדיו הם ממשיכים את השכינה שתשרה ביניהם ובפנימיותם.
על דרך זה יש מעלה בתפילת הציבור הנלמדת מהפסוק בספר איוב[3] "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב". הגמרא בברכות[4] מפרשת: "מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים? שנאמר: "הן אל, כביר ולא ימאס".
בתפילת הציבור הם ממשיכים את י"ג מידות הרחמים וזה גורם שהתפילה תתקבל ללא עיכובים. וכן בלימוד התורה בציבור ממשיכים מדרגת קדושה גבוהה ביותר[5].
הסיבה לכך היא, ש"ציבור" הכולל עשרה אנשים, כלולים בו כל עשרת סוגי הנשמות בבני ישראל (מ"ראשיכם שבטיכם" עד "חוטב עציך ושואב מימך"). זו הסיבה לדין "פרהסיה" האמור בנוגע לשבת וכדומה שאין בו חילוק בין עשרה ליותר.
באגרת הקודש כ"ג אדמו"ר הזקן מפליא במעלת לימוד התורה וקיום המצוות במניין ומחלק בדברי המשנה באבות בין "עשרה שיושבין ועוסקין בתורה" ש"שכינה שרויה עליהם" לבין דברי המשנה אודות חמשה שלושה שנים ואפילו אחד, שבהם זה עניין של קביעת שכר ולא השראת השכינה כבעשרה.
אדמו"ר הזקן כותב "שמעתי מרבותי כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל ביחד אף שאינם מדברים בדברי תורה תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא דשריא עלייהו עד שהיה מתבטל ממציאותו לגמרי".
הרבי ביאר דברים אלו ביחידות עם הרב מרדכי אליהו[6] שהשראת השכינה בעשרה מישראל אף שלא לומדים תורה (מפני שעוסקים במצווה וכיוצא בזה), היא מפני מעלתם של ישראל שקדמה ולמעלה מהתורה.
בעשרת ימי תשובה מעמדו של יחיד המתפלל הוא כציבור שמתפללים יחד. בימים נוראים יש עניין גדול להתפלל במניין ואף אותם המאריכים בתפילה במשך השנה ונמצאים במניין רק כדי לענות את חובות הציבור, בימים הנוראים משתדלים הם להתפלל במניין. כמו כן יש עניין גדול להגיד את תפילת ההלל בראשי חודשים ובחגים בציבור.
מצוות המצריכות מניין
ישנן מצוות ותפילות מסויימות הנאמרות במניין בלבד והן:
- קדיש
- ברכו
- חזרת השליח ציבור
- קדושה
- ברכת כהנים
- קריאת התורה
- שבע ברכות
- הזכרת שם ה' בנוסח הזימון.
ישנן מצוות בהם המניין נדרש רק לכתחילה, אולם בדיעבד המצווה תתקיים גם אם אין מניין. מהם: ברית מילה, קידושין, קריאת המגילה בפורים לווית המת והתרת נדרים.
תנאי קיום המניין
האנשים המצטרפים למניין:
למניין מצטרפים רק יהודים גברים בוגרים (שהגיעו לגיל מצוות) המחויבים במצוות. שוטה, חרש שאינו שומע ואינו מדבר (כלומר שאינו בר דעת ופטור ממצוות) וקטן לא מצטרפים למניין. כמו כן במקרים יוצאי דופן ישנם אנשים שההלכה קובעת שאינם מצטרפים למניין כאדם מנודה או חוטא וכדומה.
כמו כן אישה לא יכולה להיות מצורפת למניין גברים מטעמי צניעות ומשום כבוד הציבור.
בברכת הזימון בעשרה שבברכת המזון, ישנה סיבה נוספת לכך שנשים לא מצטרפות, והיא משום הכלל ההלכתי שעל מנת להוציא מישהו ידי חובה יש צורך שהמוציא יהיה מחויב באותה רמת חיוב. כיוון שגברים מחויבים בברכת המזון מדאורייתא, ונשים מדרבנן, נשים לא יכולות להוציא את הגברים ידי חובתם בברכת המזון.
הצירוף למניין: כדי שיתקיים מנין כנדרש לכתחילה על פי ההלכה באמירת דבר שבקדושה שאינו נאמר בפחות מעשרה, המשתתפים צריכים לשהות באותו חדר בלא הפסק משקוף, אף שאינם רואים זה את זה.
לשיטות מסוימות ניתן לצרף מנין גם כאשר האנשים עומדים בחדרים נפרדים אך רואים זה את זה.
בתקופת התפרצות נגיף הקורונה נאסרה ההתקהלות ושאלת ההצטרפות למניין באמצעות ראיה הפכה לבוערת, כאשר הצורה היחידה כמעט לקיום תפילה במניין באותם זמנים היה במה שקיבל את הכינוי "מניין מרפסות", רבני חב"ד צידדו להתיר את הדבר.
כשיש כבר מניין המצורפים יחדיו יכול כל אחד שרואה או שומע להצטרף עמהם ולקבל שכר תפילה בציבור, אלא אם כן יש דרך הרבים, דבר טינוף או עבודה זרה החוצצים בינו לבינם שאז הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים. בנוסף, אדם שאינו יכול מסיבה כלשהי ללכת לבית הכנסת ולהתפלל במניין יש עניין שיתפללו בשעה שהציבור מתפללים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תפילה באריכות ובציבור בתורת רבותינו נשיאנו הרב יוסף שמחה גינזבורג. התקשרות גיליון 615
- למה חשוב להתפלל במניין הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) באתר בית חב"ד
- למה צריך להתפלל במניין? באתר בית חב"ד