עולם העקודים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←ענינו: תיקון לשון) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סדר ההשתלשלות}} | {{סדר ההשתלשלות}} | ||
'''עולם העקודים''' הוא אחד מן [[עולמות אין סוף]] אשר לפני [[עולם האצילות]] שהם [[עקודים נקודים וברודים]]. ענינו הוא שה[[ספירות]] בו הם כולם עקודים בכלי אחד, מפני תוקף ה[[ביטול]] שבהם. | '''עולם העקודים''' הוא אחד מן [[עולמות אין סוף]] אשר לפני [[עולם האצילות]] שהם [[עקודים נקודים ברודים|עקודים נקודים וברודים]]. ענינו הוא שה[[ספירות]] בו הם כולם עקודים בכלי אחד, מפני תוקף ה[[ביטול]] שבהם. | ||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
גרסה מ־04:31, 3 ביוני 2020
| סדר השתלשלות |
|---|
| לפני הצמצום |
| עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה |
| הצמצום והקו |
| צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף |
| בי"ע דכללות |
| אבי"ע (השתלשלות כללית)
אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| אבי"ע דפרטות |
| עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא |
| סוגי השתלשלות |
| יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך |
עולם העקודים הוא אחד מן עולמות אין סוף אשר לפני עולם האצילות שהם עקודים נקודים וברודים. ענינו הוא שהספירות בו הם כולם עקודים בכלי אחד, מפני תוקף הביטול שבהם.
ענינו
בעולם זה העשר ספירות כפי שהן כלולות בכלי אחד, עד שאין הם ניכרים כלל בפני עצמם.
מבואר כי עולם זה הוא כנגד שם ע"ב. ששם ע"ב הוא שם הוי"ה במילוי יו"דים שהוא מורה על ספירת החכמה. וענין ספירת החכמה הוא כ"ח מ"ה, שהוא בבחינת ביטול מוחלט, ולכן מעמד הספירות בעולם העקודים הוא בביטול מוחלט, עד שכולם עקודים בכלי אחד.
המשל המובא בחסידות הוא מכוחות הכלולים בנפש, שעם היותם סותרים זה את זה, בהיותם כלולים בנפש אינם בסתירה זה לזה, מפני עוצם ותוקף גילוי הנפש.
אמנם מכל מקום, מובא שאינו אחדות פשוטה לגמרי, כיון שיש בו עשר ספירות, ואפילו שהן מאוחדות.
מקומו
הינו עולם למעלה מבחינת הכתר עליון. לפעמים כוללים את עולם העקודים יחד עם כתר עליון, שכל הדרגות אשר מעל עולם האצילות הם בכלל כתר עליון, שהוא בבחינת הממוצע בין המאציל לנאצלים. בכתר עליון מבואר שהוא בבחינת פנימיות כתר עליון, שהוא פרצוף עתיק יומין.