ספירות: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
(בעריכה) |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
'''עשר הספירות''' הינן מונח קבלי המובא פעמים אין-ספור ב[[תורת החסידות]], המתיחס לעשר כוחות שונים, שבאמצעותם הקדוש ברוך הוא מחיה את העולם ומנהיגו. על פי המניין המוזכר בדרך כלל בחסידות, עשרת הספירות הם: [[חכמה]], [[בינה]], [[דעת]], [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]]. | '''עשר הספירות''' הינן מונח קבלי המובא פעמים אין-ספור ב[[תורת החסידות]], המתיחס לעשר כוחות שונים, שבאמצעותם הקדוש ברוך הוא מחיה את העולם ומנהיגו. על פי המניין המוזכר בדרך כלל בחסידות, עשרת הספירות הם: [[חכמה]], [[בינה]], [[דעת]], [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]]. | ||
עשר הספירות הם אבני היסוד | עשר הספירות הם אבני היסוד באמצעות יצר הקב"ה את העולמות, ובאמצעותם הוא מנהיג אותם. בכל [[עולם]] הקב"ה מתגלה באמצעות עשר הספירות של אותו העולם. גם נפש האדם מתגלה בבחינה של עשר ספירות. וכך גם כל המלאכים והיצירים של מעלה מתהווים על ידי [[התכללות]] של הספירות. | ||
היסוד המרכזי בסדר של עשר הספירות הוא עשר דרגות היונקות כל אחת מן הדרגה שקודם לה. כלומר, הספירה הראשונה, ספירת ה[[חכמה]] ממשיכה את ה[[אור]] לספירה השניה, ספירת ה[[בינה]], וזו ממשיכה לספירת השלישית, ספירת ה[[דעת]], וכך האור הולך ומשתלשל עד הספירה האחרונה והמצומצמת ביותר, שהיא ספירת ה[[מלכות]]. אולם בכללות ניתן לחלק את הספירות לשלושה חלקים יסודים: ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], חכמה בינה ודעת, שהם הספירות הקשורות ל[[מוחין]], ספירות [[חג"ת]], חסד גבורה ותפארת, שהם קשורות ל[[לב]], ספירות [[נה"י]], הקשורות להשפעה ויציאה למעשה, הספירה האחרונה, ספירת ה[[מלכות]] מקבלת מן שלושה פרקים אלו. | |||
==השיטות במנינם== | ==השיטות במנינם== | ||
{{ערך מורחב|ערך=מנין הספירות}} | {{ערך מורחב|ערך=מנין הספירות}} | ||
ישנם שני שיטות במנין של עשר הספירות: השיטה הראשונה מונה את ה[[כתר]] במנין עשרת הספירות. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: [[כתר]], [[חכמה]], [[בינה]], [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]] ([[כח"ב]] [[חג"ת]] [[נהי"ם]]). לפי השיטה השניה, [[ספירת הכתר]] אינה נמנית, ובמקומה מונים את [[ספירת הדעת]]. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: [[חכמה]], [[בינה]], [[דעת]], [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]] ([[חב"ד]] [[חג"ת]] [[נהי"ם]]). | ישנם שני שיטות במנין של עשר הספירות: השיטה הראשונה מונה את ה[[כתר]] במנין עשרת הספירות. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: [[כתר]], [[חכמה]], [[בינה]], [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]] ([[כח"ב]] [[חג"ת]] [[נהי"ם]]). לפי השיטה השניה, [[ספירת הכתר]] אינה נמנית, ובמקומה מונים את [[ספירת הדעת]]. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: [[חכמה]], [[בינה]], [[דעת]], [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]] ([[חב"ד]] [[חג"ת]] [[נהי"ם]]). | ||
גרסה מ־22:44, 22 בספטמבר 2009
ספירות | ||
---|---|---|
סדר ההשתלשלות | עשר ספירות הגנוזות · עולם העקודים · עולם הנקודים · עולם הברודים · בי"ע | |
עשר הספירות | כתר · חכמה · בינה · דעת · חסד · גבורה · תפארת · נצח · הוד · יסוד · מלכות | |
חלוקת הספירות | קו הימין · קו השמאל · קו האמצעי · מוחין · מידות | |
ספירות-זוגות | כתר וחכמה · כתר ובינה · כתר ודעת · חכמה ובינה · בינה ומידות · חכמה ומלכות · בינה ומלכות · נצח והוד · יסוד ומלכות |
עשר הספירות הינן מונח קבלי המובא פעמים אין-ספור בתורת החסידות, המתיחס לעשר כוחות שונים, שבאמצעותם הקדוש ברוך הוא מחיה את העולם ומנהיגו. על פי המניין המוזכר בדרך כלל בחסידות, עשרת הספירות הם: חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.
עשר הספירות הם אבני היסוד באמצעות יצר הקב"ה את העולמות, ובאמצעותם הוא מנהיג אותם. בכל עולם הקב"ה מתגלה באמצעות עשר הספירות של אותו העולם. גם נפש האדם מתגלה בבחינה של עשר ספירות. וכך גם כל המלאכים והיצירים של מעלה מתהווים על ידי התכללות של הספירות.
היסוד המרכזי בסדר של עשר הספירות הוא עשר דרגות היונקות כל אחת מן הדרגה שקודם לה. כלומר, הספירה הראשונה, ספירת החכמה ממשיכה את האור לספירה השניה, ספירת הבינה, וזו ממשיכה לספירת השלישית, ספירת הדעת, וכך האור הולך ומשתלשל עד הספירה האחרונה והמצומצמת ביותר, שהיא ספירת המלכות. אולם בכללות ניתן לחלק את הספירות לשלושה חלקים יסודים: ספירות חב"ד, חכמה בינה ודעת, שהם הספירות הקשורות למוחין, ספירות חג"ת, חסד גבורה ותפארת, שהם קשורות ללב, ספירות נה"י, הקשורות להשפעה ויציאה למעשה, הספירה האחרונה, ספירת המלכות מקבלת מן שלושה פרקים אלו.
השיטות במנינם
ערך מורחב – מנין הספירות |
ישנם שני שיטות במנין של עשר הספירות: השיטה הראשונה מונה את הכתר במנין עשרת הספירות. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות (כח"ב חג"ת נהי"ם). לפי השיטה השניה, ספירת הכתר אינה נמנית, ובמקומה מונים את ספירת הדעת. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות (חב"ד חג"ת נהי"ם).
החילוק בין שני השיטות מבואר, שכאשר מונים את חיצוניות העשר ספירות גם הכתר נמנה במנין הספירות, כי חיצוניות הכתר, שהוא הרצון, נמנה בכלל עשר ספירות. אבל כאשר מונים את עשר הספירות מבחינת פנימיות אין הכתר נמנה. כי פנימיות הכתר הוא בחינת אור אין סוף ממש ואינו בכלל עשר ספירות אלא שהוא מקור להם, ואז החכמה היא הראשונה שבספירות.
עניינם
כתר
ספירת הכתר עניינה כמו הכתר המקיף את הראש, שהוא אור מקיף כללי המקיף את שאר כל הספירות. ספירת הכתר מתחלקת לפנימיות הכתר שענינו בנפש הוא העונג, וחיצוניות הכתר, שענינו בנפש הוא הרצון.
חכמה
ספירת החכמה היא בכללות הספירה הראשונה של המשכת אור פנימי, ובאופן פרטי יותר היא הספירה הראשונה מבין ספירות המוחין. ספירת החכמה מקבלת את ההשכלה באופן של "ברק המבריק", בו כל ההשכלה נתפסת ברגע אחד, ומשם ההשכלה מתרחבת בספירת הבינה. ענינה בנפש הוא הביטול.
בינה
ספירת בינה היא הספירה השניה מבין ספירות המוחין. ספירת הבינה מקבלת את ההשכלה מספירת החכמה ומפתחת אותו לאורך רוחב ועומק. בינה נקראת גם בשם אם המידות שכן ההתבוננות בהשכלה במידת הבינה היא המולידה את מידות הלב (ספירות חג"ת נה"י). ענינה בנפש הוא גם השמחה, המגיעה מהתפיסה השלמה של המושכל.
דעת
ספירת הדעת היא הספירה האחרונה מבין ספירות המוחין וענינה התקשרות עם המושכל באופן שהדבר יביא לידי הרגשת הלב. ספירת הדעת מחברת את ספירות המוחין אל ספירות המידות. דעת נקראת "מפתחא דכליל שית" שכן היא המפתח לששת מידות הלב.
חסד
ספירת החסד היא הספירה הראשונה מבין מידות הלב. תוכנו הפנימי של החסד הוא האהבה.
גבורה
ספירת הגבורה היא הספירה השניה מבין מידות הלב. תוכנה הפנימי של הגבורה הוא היראה.
תפארת
ספירת התפארת היא הספירה השלישית מבין מידות הלב. ספירת התפארת ממצעת בין החסד והגבורה. ענינה בנפש הוא מידת ההתפארות.
נצח
ספירת הנצח היא הספירה הרביעית מבין מידות הלב. ספירת הנצח, יחד עם ספירת ההוד, הם הספירות המורידות את הרגשת הלב לידי מעשה. תוכנה הפנימי של המידה הוא הניצוח, והעמידה בהתגברות מול המתנגד להשפעה.
הוד
ספירת ההוד היא הספירה החמישית מבין מידות הלב. ספירת ההוד, יחד עם ספירת הנצח, הם הספירות המורידות את הרגשת הלב לידי מעשה. עניינה בנפש הוא ההודאה, והעמידה בתוקף אל מול המתנגדים הפנימיית להשפעה.
יסוד
ספירת היסוד היא הספירה האחרונה מבין מידות הלב וענינה הוא התקשרות מידות הלב, והבאת לידי פועל במלכות.
מלכות
ספירת המלכות היא הספירה האחרונה מבין המידות. עניינה הוא הוצאת שאר כל הספירות אל החוץ. תוכנה הפנימי של המידה הוא השפלות.
אור אין סוף והספירות
אף שהספירות הם תיקונים בהם הקב"ה מתלבש ומנהיג את העולם, הרי עשר הספירות הם בחינת עשר כוחות מחולקים. ומתוך כך מובן בבירור כי עצמותו של הקב"ה, שהיא אחדות פשוטה, נמצאת בלי ערך ביחס להחלקות הספירות. אולם לא רק שעצמותו של הקב"ה נמצאת בלי ערך לענין הספירות, אלא גם אור אין סוף נמצא בלי ערך להתחלקות הספירות, ורק באמצעות של הצמצום ומקום פנוי, יש מקום להיווצרות עשר ספירות.
התכללות הספירות והצטרפותם לפרצופים
- פיסקה זו עוסקת בהתכללות של עשר הספירות בעולם התיקון, לעשר הספירות בעולם התוהו ראה ערך עולם התוהו
עשר הספירות הינם עשר כוחות מחולקים, בו לכל אחד יש מהות והגדרה. אולם עשר הספירות נמצאים גם בהתכללות האחד בשני, ובכל אחד מן הספירות כלולות גם שאר הספירות. כך למשל ספירת החסד כלולה מספירת החכמה, וזה חכמה שבחסד, וכך כלולה גם מספירת הבינה וזהו בינה שבחסד, וכך משאר כל הספירות.
על ידי התכללות של הספירות, והמציאות אחת מן הספירות. מצטרפות הספירות לפרצופים שונים.
חלוקת הספירות
עשר הספירות מחולקות לקבוצות באופנים שונים.
ראש תוך וסוף
האופן הראשון בו מחולקים הספירות הוא לראש תוך וסוף. ספירות הראש הם ספירות חכמה בינה ודעת (חב"ד), ספירות אלו ענינם הוא המוחין, בעולמות ספירות אלו מקבלות את ההשפעה מן העולם הגבוה יותר. ספירות התוך הם ספירות חסד גבורה תפארת (חג"ת), שהם הספירות הקשורות אל הלב. ספירות הסוף הם ספירות נצח הוד יסוד ומלכות (נהי"ם), שהם קשורות לענין ההשפעה.
מוחין ומידות
חלוקה זו של ראש תוך וסוף ניתן לחלוקה כללית יותר מוחין, ספירות חב"ד, ומידות, שהם ספירות חג"ת נהי"ם.
חלוקה לקוים
אופן אחר של חלוקה, הוא חלוקה לפי קווים. קו הימין, המונה את חכמה חסד ונצח, ענינו הוא ההשפעה החוצה. קו השמאל המונה את בינה גבורה והוד, שענינם הכללי הוא התכנסות. וקו האמצעי המונה את כתר, דעת, תפארת, יסוד ומלכות, הוא הקו המממצע בין קו ימין וקו שמאל.
חלוקה זו נקרית בלשונו של פתח אליהו "חד אריך חד קציר וחד בינוני".
הספירות בעולמות
בכל אחד מן עולמות אבי"ע ישנם עשר ספירות, בהם הקב"ה מתגלה ומנהיג את אותו העולם. בתוך כל עולם, ספירת הכתר היא המקיף הכללי לכל הכוחות האלוקיים באותו העולם, ספירת החכמה היא התחלת ההמשכה הפנימית של האלוקות, וכך נמשכת ההשפעה מספירה לספירה, עד ספירת המלכות של אותו העולם, באמצעותו מנהיג הקב"ה את ההיכלות והמדורים של אותו העולם.
ספירת המלכות של כל עולם, שהיא הספירה האחרונה שבו, יורדת ונעשית ספירת הכתר, הספירה הגבוהה ביותר, של העולם הנמוך. וכך נוצר סדר השתלשלות של העולמות, בו כל עולם נוצר מן הדרגה הנמוכה ביותר בעולם הקודם לו.
הספירות בנפש האדם
גם בנשמה יש עשר כוחות, שהן עשר הספירות - שנקראות גם שלוש אמות ושבע כפולות. בכללות, ספירות המוחין קשורות עם המוח, והמידות קשורות עם הלב. אולם בפרטיות יותר, חיות הגוף הגשמי היא אך ורק מן ספירת המלכות, שהיא הספירה האחרונה מבין הספירות בהם מתלבשת הנשמה.