ידיעת השם – הבדלי גרסאות
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) נקודות בסוף הערות כנדרש |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
מסיבה זו, משפיעה מידה זו חיות והתהוות מאין ליש ל[[עולמות]] ו[[נברא|ברואים]] אין קץ, מכיון שהיא באה מטובו האין סופי של הקב"ה, שטבע הטוב להטיב.{{הערה|1=[[שער היחוד והאמונה - פרק ד']].}} | מסיבה זו, משפיעה מידה זו חיות והתהוות מאין ליש ל[[עולמות]] ו[[נברא|ברואים]] אין קץ, מכיון שהיא באה מטובו האין סופי של הקב"ה, שטבע הטוב להטיב.{{הערה|1=[[שער היחוד והאמונה - פרק ד']].}} | ||
== ידיעת השם לעתיד לבוא == | |||
== ידיעת השם | |||
הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים פרק י"ב ה"ח.}} כותב, שלעת"ל "לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את השם בלבד". הרבי בביאור הלכה זו{{הערה|הדרן על הרמב"ם תשמ"ו.}} מסביר, שישנם שלוש דרגות בידיעת השם, | הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים פרק י"ב ה"ח.}} כותב, שלעת"ל "לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את השם בלבד". הרבי בביאור הלכה זו{{הערה|הדרן על הרמב"ם תשמ"ו.}} מסביר, שישנם שלוש דרגות בידיעת השם, | ||
| שורה 39: | שורה 38: | ||
הרבי מסביר שידיעת ה' בגאולה תהיה באופן שהאדם לא ישאר במציאותו, אלא יורגש אצלו שכל המציאות היא מציאות האלוקות, ואין שם מציאות חל אלא על מציאות האלוקות. בידיעה זו מציאות האדם תתעלה למציאות האלוקות{{הערה|הדר"ן על הרמב"ם תשמ"ט - ספר השיחות תשמ"ט ח"א ע' 146 ואילך.}}, ומכיוון שלהאדם לא יהיה מציאות לעצמו, תוכל להיות לו ידיעה גם בדרגות שלמעלה ממציאותו, שהדרגות שלמעלה ממנו יוכלו לחדור בידיעתו המבטאת את מציאותו{{הערה|ולא כאמונה שעניינה - ביטול השכל והמציאות.}} שלא תהווה סתירה לדרגות אלו. ולכן בגאולה הידיעה תהיה בדרגות שלמעלה ממציאות האדם והעולם{{הערה|הדרן על הרמב"ם תש"נ - ספר השיחות תש"נ חלק א' ע' 121 ואילך.}}. שלימות זו בידיעת ה' תהיה לא רק בישראל אלא גם בעולם{{הערה|הדרן על הרמב"ם תנש"א.}} שלא רק שמציאותו תהיה מלאה בידיעת ה' שזה השלימות של העולם מצד עצמו, אלא שהוא יהיה בטל בתכלית לאלוקות ולא ישאר במציאותו. אמנם עדיין יהי חילוק בין הידיעה בישראל להידיעה בעולם: בישראל תהיה ידיעת ה' מצד מציאותם ועניינם הם, מה שאין כן ידיעת ה' בעולם שתהיה מצד ביטול הנבראים ולא מציאותם ועניינם{{הערה|הדרן הנ"ל תש"נ.}}. | הרבי מסביר שידיעת ה' בגאולה תהיה באופן שהאדם לא ישאר במציאותו, אלא יורגש אצלו שכל המציאות היא מציאות האלוקות, ואין שם מציאות חל אלא על מציאות האלוקות. בידיעה זו מציאות האדם תתעלה למציאות האלוקות{{הערה|הדר"ן על הרמב"ם תשמ"ט - ספר השיחות תשמ"ט ח"א ע' 146 ואילך.}}, ומכיוון שלהאדם לא יהיה מציאות לעצמו, תוכל להיות לו ידיעה גם בדרגות שלמעלה ממציאותו, שהדרגות שלמעלה ממנו יוכלו לחדור בידיעתו המבטאת את מציאותו{{הערה|ולא כאמונה שעניינה - ביטול השכל והמציאות.}} שלא תהווה סתירה לדרגות אלו. ולכן בגאולה הידיעה תהיה בדרגות שלמעלה ממציאות האדם והעולם{{הערה|הדרן על הרמב"ם תש"נ - ספר השיחות תש"נ חלק א' ע' 121 ואילך.}}. שלימות זו בידיעת ה' תהיה לא רק בישראל אלא גם בעולם{{הערה|הדרן על הרמב"ם תנש"א.}} שלא רק שמציאותו תהיה מלאה בידיעת ה' שזה השלימות של העולם מצד עצמו, אלא שהוא יהיה בטל בתכלית לאלוקות ולא ישאר במציאותו. אמנם עדיין יהי חילוק בין הידיעה בישראל להידיעה בעולם: בישראל תהיה ידיעת ה' מצד מציאותם ועניינם הם, מה שאין כן ידיעת ה' בעולם שתהיה מצד ביטול הנבראים ולא מציאותם ועניינם{{הערה|הדרן הנ"ל תש"נ.}}. | ||
ועפ"ז מבאר הרבי את לשון הרמב"ם{{הערה|הלכות יסודי התורה שם.}} | ועפ"ז מבאר הרבי את לשון הרמב"ם{{הערה|הלכות יסודי התורה שם.}} "לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא, וכל הנמצאים בשמים ובארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמיתת המצאו", "אם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להמצאות", בתחילה כותב הרמב"ם שהלשון מצוי נופל על דבר גשמי "כל '''הנמצאים''' בשמים ובארץ" אבל אלוקות היא באופן ש"אינו מצוי", ובהלכה הבאה מדבר על אופן נעלה יותר "אין דבר אחר יכול להמצאות", שהוא המציאות היחידה ובלעדיו אי אפשר לקרוא לאף מציאות אחרת בשם מציאות. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
[[קטגוריה:חסידות]] | [[קטגוריה:חסידות]] | ||