שדי חמד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
הרב חיים חזקיה בן ר' רפאל אליהו מדיני בעל | הרב חיים חזקיה בן ר' רפאל אליהו מדיני בעל | ||
השדי חמד נתן את זכויות ההדפסה *מעתה ועד עולם* לר' יוסף צבי לעוו מוורשא, ובנו יעקב מכר את זכויות ההדפסה לר' שניאור זלמן שמוטקין שהיה סוחר ספרים בווארשא בשנת תרצ"ז. מספר שנים לאחר מכן, בנו ר' [[יהודה שמוטקין]] נתן רשות עפ"י בקשת [[כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ]] להוצאת ספרים קה"ת להדפיס את הספר, והדפיסו עם הוספות גדולות ובראש ובראשונה 'מפתחות' שערך [[כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]] להנגיש את הספר ללומדים. | השדי חמד נתן את זכויות ההדפסה *מעתה ועד עולם* לר' יוסף צבי לעוו מוורשא, ובנו יעקב מכר את זכויות ההדפסה לר' [[שניאור זלמן שמוטקין]] שהיה סוחר ספרים בווארשא בשנת תרצ"ז. מספר שנים לאחר מכן, בנו ר' [[יהודה שמוטקין]] נתן רשות עפ"י בקשת [[כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ]] להוצאת ספרים קה"ת להדפיס את הספר, והדפיסו עם הוספות גדולות ובראש ובראשונה 'מפתחות' שערך [[כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]] להנגיש את הספר ללומדים. | ||
לאחר ג' תמוז 'מכר' ישראל שמוטקין את זכויות ההדפסה שלו לאחד שמתעסק עם הדפסת ספרים ויש לו חנות ספרים בירושלים בשם עזרא חטאבי, שהוא בתוקף גדול נלחם על זכויותיו בספר ואף הגדיל לעשות כשתבע את [["אוצר החכמה"]] שהשתמשו בסט [[שדי חמד]] הוצאת קה"ת, ואמר שזכויותיו שייכים לו! והם טענו מנגד שהם קיבלו אישור מהוצאת [[קה"ת]] להכניס את כל ספריהם. | לאחר ג' תמוז 'מכר' ר' [[ישראל שמוטקין]] את זכויות ההדפסה שלו לאחד שמתעסק עם הדפסת ספרים ויש לו חנות ספרים בירושלים בשם עזרא חטאבי, שהוא בתוקף גדול נלחם על זכויותיו בספר ואף הגדיל לעשות כשתבע את [["אוצר החכמה"]] שהשתמשו בסט [[שדי חמד]] הוצאת קה"ת, ואמר שזכויותיו שייכים לו! והם טענו מנגד שהם קיבלו אישור מהוצאת [[קה"ת]] להכניס את כל ספריהם. | ||
הוא תמיד משתמש במכתב ופסקי דין של בד"ץ ירושלים - העדה החרדית שכתבו שאכן זכויות ההדפסה שייכים לעזרא חטאבי. | הוא תמיד משתמש במכתב ופסקי דין של בד"ץ ירושלים - העדה החרדית שכתבו שאכן זכויות ההדפסה שייכים לעזרא חטאבי. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
א). האם ד"ת יש להם בעלות וכבר נידון בארוכה במספר מקומות ולכאורה יש לומר בדוחק שרק על אמהות ההדפסה וצורת הדפוס יש בעלות ולא שיש בעלות אמיתית, כן יש לדון לגבי מאגר אלקטרוני אי דמיא לדפוס או רק במקרים מסויימים כגון שהמאגר בתשלום וכו'. | א). האם ד"ת יש להם בעלות וכבר נידון בארוכה במספר מקומות ולכאורה יש לומר בדוחק שרק על אמהות ההדפסה וצורת הדפוס יש בעלות ולא שיש בעלות אמיתית, כן יש לדון לגבי מאגר אלקטרוני אי דמיא לדפוס או רק במקרים מסויימים כגון שהמאגר בתשלום וכו'. | ||
ב). האם יוד'ל שמוטקין נתן את זכויות ההדפסה לקה"ת או שמא רק רשות להדפיס? מכך שהדפיסו במספר מהדורות (תש"ט-י"ג, תשי"ט, תשל"ו) וכן ישנו כתי"ק שלאחר הדפסה מסויימת בארה"ב שאלו את הרבי אם לתבוע אותם לדין, וכתב "לדעתי, אין כדאי" שמשמע שהזכויות הועברו לקה"ת. | ב). האם יוד'ל שמוטקין נתן את זכויות ההדפסה לקה"ת או שמא רק רשות להדפיס? מכך שהדפיסו במספר מהדורות (תש"ט-י"ג, תשי"ט, תשל"ו) וכן ישנו כתי"ק שלאחר הדפסה מסויימת בארה"ב שאלו את הרבי אם לתבוע אותם לדין, וכתב "לדעתי, אין כדאי" שמשמע שהזכויות הועברו לקה"ת. | ||
גרסה מ־13:15, 29 בדצמבר 2019
הספר "שדי חמד" הוא ספר ערכים לנושאים הלכתיים ואקטואליים שנידונו בספרות השו"ת. הספר נכתב על ידי רבי חיים חזקיהו מדיני (ז' בחשוון תקצ"ג, 1833 - כ"ד בכסלו תרס"ה, 1905), רבם של יהודי חצי האי קרים ושל העיר חברון. הספר זכה להערכה רבה בקרב רבותינו נשיאנו ונדפס על ידי הוצאת קה"ת בהוראת אדמו"ר הריי"צ.
הספר
הספר כולל פסקים וחידושים וכללים בערכין בסדר א"ב, בשמונה-עשר כרכים. הספר "שדי חמד" הוא מהפופולריים ביותר בספרות התורנית ולמרות היותו רב ממדים, נדפס בכמה וכמה מהדורות. הוא מעין אנציקלופדיה המרכז תשובות להלכה יומיומית ומשלב בעיות אקטואליות שעמדו על הפרק. הספר מרכז את תשובותיהם של חכמי אשכנז וחכמי ספרד לפי סדר אלפביתי, מה שלא היה קיים קודם לכן. המחבר מאריך מאוד, הספר נעשה במהדורות שונות, והרוצה למצוא ערך צריך לחפשו בחלקים שונים.
על המחבר
| ערך מורחב – חיים חזקיהו מדיני |
בתחילת הספר (בהוצאת קה"ת) הקדיש הרבי מלך המשיח מספר שורות לתולדותיו ולדמותו של המחבר. בין היתר מתאר הרבי את המחבר בשלל ביטויים נדירים: "עוד בשחר טל ילדותו הצטיין בכשרונותיו הנשגבים, בהתמדתו הגדולה ובבקיאותו הנפלאה. בילדותו יצק מים על יד חכמים ורבנים מפורסמים... כל מעייניו היו תמיד בלימודיו ובספריו.. וישם לילות כימים לשקוד על דלתי התורה והעבודה. לבד שהיה נותן שיעורים פרטיים בתורה, וימלא כרסו בש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים וגם מחכמת הנסתר לא הניח ידו. וכאשר הניח לו ה' מסביב, שם ליבו להחל הבניין הנהדר אשר שאף אליו תמיד - לחבר אנציקלופדיה של הלכה, ופרי עמלו הרב היה ספרו הגדול והמפורסם 'שדי חמד', שרוב חלקיו יצאו-לאור עוד בחיי המחבר (מהם בכמה מהדורות) ומקצתם אחרי פטירתו".
עוד כותב הרבי כי "בספרו זה שם לו המחבר למטרה להמציא למעיין בו כל דין והלכה (וגם כמה עניינים באגדה) על שורשיהם, יסודותיהם וענפיהם מהתלמוד ועד אחרון שבאחרונים, מסודר במשא ומתן ושקלא וטריא עם המקורות שמהם שאב אוצר ידיעותיו ופסקי דיניו. הספר 'שדי חמד' נתחבב ונתפרסם בכל המדינות, והרב המחבר נעשה כשולחני מפורסם ונאמן, אשר אליו הריצו שאלות ותשובות מכל קצווי תבל בבקשה לחוות דעתו המכרעת. גדולי עשירי רוסיא... העניקו לו ממיטב ספריהם בספרות התלמודית... והרב חיים-חזקיהו מדיני הרבה תורה ותושיה לשכלל חיבורו ככל האפשר".
הדפסת הספר
בחודש אדר תש"ח הביע אדמו"ר הריי"צ את רצונו בהדפסת הספר. באותו חודש פנה הרבי לרב דוד ברוורמן, שניהל אז את הדפסת ספרי קה"ת באירופה, וביקש ממנו לברר את אפשרות הדפסת הספר ומחיריה. לאחר קבלת אישור מהרב יהודה שמוטקין מתל אביב שמשפחתו החזיקה בזכויות ההדפסה של הסט, החל הרבי להתעסק בעצמו בהוצאת הספרים לאור, במהדורה מפוארת ומשובחת[1]. בין היתר, נוספו בהוצאה זו מפתחות כלליים לכל חלקי הסדרה: מפתח עניינים, מפתח מחברים וספרים.
הדפסת הסדרה עלתה כסף רב. את המימון הראשוני העניק נדיב בשם ר' צבי אליעזר קרויזר[2], ואת המימון העיקרי יותר העניק החסיד ר' יוסף רובינסון[3].
הדפסת הסדרה הושלמה בתשי"ב והרבי השתדל בהפצת הסדרה במקומות שונים. כאשר גורמים אחרים הדפיסו את ה'שדי חמד' ללא רשות מקה"ת, שלל הרבי תביעה משפטית כנגדם.
התוועדות מיוחדת
בראש חודש סיוון תש"י התוועד הרבי ב-770. התוועדות זו ציינה את סיום תשלום המשכנתא על 770, בנדבת ר' יוסף רובינסון. בערב ראש חודש התלווה מר רובינסון לרבי לאוהל, שם, על פי הצעת ר' ישראל ג'ייקובסון, התחייב לשלם את השלמת הדפסת סדרת שדי חמד. בהתוועדות עצמה הסב רובינסון ליד הרבי, ובמהלכה פנה אל הרבי וביקש "לבאר עניין בשדי חמד".
הרבי הגיב כי "עבור ההוצאה-לאור של השדי-חמד ראוי היה לערוך התוועדות מיוחדת", ואז ביקש שיביאו לו כרך של שדי חמד[4] משהובא כרך, עלעל בו הרבי, הצביע על נקודה מסויימת שנתבארה בו (ב"מערכת ד' מינים") בנוגע לתשלום מיידי עבור אתרוג. הרבי הזכיר את מנהג אדמו"ר הריי"צ שלא לשלם מיד, וביארו.
זכויות יוצרים
הרב חיים חזקיה בן ר' רפאל אליהו מדיני בעל השדי חמד נתן את זכויות ההדפסה *מעתה ועד עולם* לר' יוסף צבי לעוו מוורשא, ובנו יעקב מכר את זכויות ההדפסה לר' שניאור זלמן שמוטקין שהיה סוחר ספרים בווארשא בשנת תרצ"ז. מספר שנים לאחר מכן, בנו ר' יהודה שמוטקין נתן רשות עפ"י בקשת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ להוצאת ספרים קה"ת להדפיס את הספר, והדפיסו עם הוספות גדולות ובראש ובראשונה 'מפתחות' שערך כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח להנגיש את הספר ללומדים.
לאחר ג' תמוז 'מכר' ר' ישראל שמוטקין את זכויות ההדפסה שלו לאחד שמתעסק עם הדפסת ספרים ויש לו חנות ספרים בירושלים בשם עזרא חטאבי, שהוא בתוקף גדול נלחם על זכויותיו בספר ואף הגדיל לעשות כשתבע את "אוצר החכמה" שהשתמשו בסט שדי חמד הוצאת קה"ת, ואמר שזכויותיו שייכים לו! והם טענו מנגד שהם קיבלו אישור מהוצאת קה"ת להכניס את כל ספריהם.
הוא תמיד משתמש במכתב ופסקי דין של בד"ץ ירושלים - העדה החרדית שכתבו שאכן זכויות ההדפסה שייכים לעזרא חטאבי. ומספר עניינים אינם מובנים כ"כ:
א). האם ד"ת יש להם בעלות וכבר נידון בארוכה במספר מקומות ולכאורה יש לומר בדוחק שרק על אמהות ההדפסה וצורת הדפוס יש בעלות ולא שיש בעלות אמיתית, כן יש לדון לגבי מאגר אלקטרוני אי דמיא לדפוס או רק במקרים מסויימים כגון שהמאגר בתשלום וכו'.
ב). האם יוד'ל שמוטקין נתן את זכויות ההדפסה לקה"ת או שמא רק רשות להדפיס? מכך שהדפיסו במספר מהדורות (תש"ט-י"ג, תשי"ט, תשל"ו) וכן ישנו כתי"ק שלאחר הדפסה מסויימת בארה"ב שאלו את הרבי אם לתבוע אותם לדין, וכתב "לדעתי, אין כדאי" שמשמע שהזכויות הועברו לקה"ת.
הערות שוליים
- ↑ בספר נלכה באורחותיו עמ' 254 הורה הרבי לפרט בקטלוג מסויים את המעלות המיוחדות שישנם בשדי חמד הוצאת קה"ת
- ↑ במכתב מז' באדר א' תש"ח כותב לו הרבי אודות מעלת הסדרה: "ספר-אנציקלופדיה זה אשר מו"ח הרבי בחר בו [בנמען] לזכות אותו בזכות הנצחית של המזכה את הרבים, הינו אנציקלופדיה חשובה ביותר המכילה פסקי דינים להנהגתו של יהודי, יחיד ורבים, על פי האחרונים ואחרוני אחרונים. כבר לפני המלחמה האחרונה אזל הספר, והדפיסו אותו בפולין בתרצ"ט-ת"ש. אבל יחד עם מליוני הקרבנות הקדושים, שנספו על-ידי הרוצחים ימ"ש, הושמד גם ספר זה, כך שהנחיצות להחיות שוב ולהדפיס יקר מציאות זה, היא גדולה מאד".
- ↑ בהשתדלות ר' שלמה אהרן קזרנובסקי ור' יעקב כ"ץ משיקגו.
- ↑ מסופר כי הרבי הוציא מכיסו את מפתח חדרו ומסרו לבחורים. הורה להם להביא מחדרו כרך אחד של השדי-חמד. על השאלה "איזה כרך?", השיב הרבי, "איזה שיעלה בידך"...