מרדכי חפץ: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מרדכי חפץ2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב מרדכי חפץ]] | [[קובץ:מרדכי חפץ2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב מרדכי חפץ]] | ||
[[קובץ:חפץ מרדכי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב מרדכי חפץ]] | [[קובץ:חפץ מרדכי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב מרדכי חפץ]] | ||
הרב '''מרדכי חפץ''' ([[תרמ"ט]]-[[תש"א]]; ידוע בכינוי '''מוטל דיסנר''') היה [[שו"ב]] ב[[ריגא]], מהעסקנים החב"דיים הבולטים בלטביה עד השואה. בין יתר תפקידיו מונה להיות מ[[שלושת הרועים]] של ארגון '[[אחות התמימים]]' | הרב '''מרדכי חפץ''' ([[תרמ"ט]]-[[תש"א]]; ידוע בכינוי '''מוטל דיסנר''') היה [[שו"ב]] ב[[ריגא]], מהעסקנים החב"דיים הבולטים בלטביה עד השואה, ומהעומדים בראש סניף אגודת חסידי חב"ד בלטביה.{{הערת שוליים|אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, יג, עמ' שכט.}} בין יתר תפקידיו מונה להיות מ[[שלושת הרועים]] של ארגון '[[אחות התמימים]]'. בשנת [[תרח"צ]] שימש כ[[שד"ר]] עבור '[[מעמד]]' בארצות הברית. | ||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
בהיות [[הרבי הריי"צ]] בריגה היה מניין מיוחד בביתו בשם "דעם רבינ'ס מניין". גם אחרי שעזב [[אדמו"ר הריי"צ]] את העיר המשיך המניין להתקיים. על המניין נמנו נאמני [[בית רבי]], ביניהם ר' מרדכי. | בהיות [[הרבי הריי"צ]] בריגה היה מניין מיוחד בביתו בשם "דעם רבינ'ס מניין". גם אחרי שעזב [[אדמו"ר הריי"צ]] את העיר המשיך המניין להתקיים. על המניין נמנו נאמני [[בית רבי]], ביניהם ר' מרדכי. | ||
בהמשך להקמת [[אחות התמימים]] בפולין, הורה הרבי הריי"צ לייסד סניף בריגה, והמשפיעים שנבחרו לעמוד בראש הסניף היו הרב [[אברהם אליהו אשרוב]], הרב חפץ, והרב [[אליהו חיים אלטהויז]]. שלושת המשפיעים כונו על ידי [[הרבי הריי"צ]] "[[שלשת הרועים (אחות התמימים)|שלושת הרועים]]". | |||
הרבי הריי"צ | |||
בשנת [[תרח"צ]] מינה [[הרבי הריי"צ]] את ר' מרדכי לשד"ר בארצות הברית. ר' מרדכי נסע לשם ובנסיעותיו קירב בני ישיבות רבים ל[[תורת החסידות]]. בתום שלושה חודשים, ב[[אייר]] [[תרח"צ]] חזר לריגה. | |||
ב[[מלחמת העולם השניה]] עשה [[הרבי הריי"צ]] מאמצים רבים להציל את ר' מרדכי, אולם המאמצים לא נשאו פרי, ובקיץ [[תש"א]] נרצח ר' מרדכי. בשל הנתק בתקשורת וחוסר הידיעה, שלח לו [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב לאחר מותו, בחורף [[תש"ב]].{{הבהרה|היכן נדפס? באגרות קודש לא נמצא!}} | ב[[מלחמת העולם השניה]] עשה [[הרבי הריי"צ]] מאמצים רבים להציל את ר' מרדכי, אולם המאמצים לא נשאו פרי, ובקיץ [[תש"א]] נרצח ר' מרדכי. בשל הנתק בתקשורת וחוסר הידיעה, שלח לו [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב לאחר מותו, בחורף [[תש"ב]].{{הבהרה|היכן נדפס? באגרות קודש לא נמצא!}} | ||
גרסה מ־18:25, 20 במאי 2019
הרב מרדכי חפץ (תרמ"ט-תש"א; ידוע בכינוי מוטל דיסנר) היה שו"ב בריגא, מהעסקנים החב"דיים הבולטים בלטביה עד השואה, ומהעומדים בראש סניף אגודת חסידי חב"ד בלטביה.[1] בין יתר תפקידיו מונה להיות משלושת הרועים של ארגון 'אחות התמימים'. בשנת תרח"צ שימש כשד"ר עבור 'מעמד' בארצות הברית.
תולדות חייו
נולד בדיסנה בשנת תרמ"ט לערך.[2].
בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש והיה מה"חוזרים" אצל הרבי הרש"ב. באותן שנים למד שחיטה אצל השוחט ר' שלמה חיים קוטאין ובשנת תרס"ח החל לסייע לר' שלמה חיים בשחיטה.[3] בהגיעו לפרקו נשא את בתו של שו"ב בריגה, ונתמנה בעצמו לשו"ב בעיר, ובמקביל עסק בייצור טליתות.
בשמחת תורה תרפ"ט התוועד הרבי הריי"צ בריגה והורה לר' מרדכי להשקיע עצמו בהפצת המעיינות. ר' מרדכי קיים את הוראתו והפך למשפיע בלתי רשמי בריגה.
בהיות הרבי הריי"צ בריגה היה מניין מיוחד בביתו בשם "דעם רבינ'ס מניין". גם אחרי שעזב אדמו"ר הריי"צ את העיר המשיך המניין להתקיים. על המניין נמנו נאמני בית רבי, ביניהם ר' מרדכי.
בהמשך להקמת אחות התמימים בפולין, הורה הרבי הריי"צ לייסד סניף בריגה, והמשפיעים שנבחרו לעמוד בראש הסניף היו הרב אברהם אליהו אשרוב, הרב חפץ, והרב אליהו חיים אלטהויז. שלושת המשפיעים כונו על ידי הרבי הריי"צ "שלושת הרועים".
בשנת תרח"צ מינה הרבי הריי"צ את ר' מרדכי לשד"ר בארצות הברית. ר' מרדכי נסע לשם ובנסיעותיו קירב בני ישיבות רבים לתורת החסידות. בתום שלושה חודשים, באייר תרח"צ חזר לריגה.
במלחמת העולם השניה עשה הרבי הריי"צ מאמצים רבים להציל את ר' מרדכי, אולם המאמצים לא נשאו פרי, ובקיץ תש"א נרצח ר' מרדכי. בשל הנתק בתקשורת וחוסר הידיעה, שלח לו אדמו"ר הריי"צ מכתב לאחר מותו, בחורף תש"ב.[דרושה הבהרה]
לקריאה נוספת
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, חזק תשע"ה.
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, יג, עמ' שכט.
- ↑ שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, ניו יורק תשע"א, עמ' תנג. במסמכים רשמיים (למשל ראה תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' שעז) נרשמה שנת לידתו 1869 (תרכ"ט).
- ↑ ישראל ג'ייקובסון, זכרון לבני ישראל, ברוקלין תשנ"ו, עמ' ט.