תבנית:עץ אדמו"רי חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
|ייט=רבי [[יעקב ישראל טברסקי]] | |ייט=רבי [[יעקב ישראל טברסקי]] | ||
|חי=הרבנית {{ש}}חיה מושקא שניאורסון | |חי=הרבנית {{ש}}חיה מושקא שניאורסון | ||
|ממש=רבי [[מנחם | |ממש=רבי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מנדל שניאורסון]] {{ש}} {{טקסט מוקטן|(תקפ"ח-תרכ"ו)}} {{ש}} {{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=ירוק|טקסט=אדמו"ר הצמח צדק}} {{ש}} [[קובץ:Tzemachtzedek2.jpg|25px|קישור=מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)]] {{ש}} {{עיצוב גופן|גודל=2|טקסט=חב"ד-ליובאוויטש}} {{ש}}{{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=שחור|טקסט={{ביאור|שם=דור שלישי-רביעי|1=בדור הרביעי חל פיצול בחסידות, ארבעה מבניו של ה"צמח צדק" התמנו לאדמו"רי חב"ד{{הערה|הבן הגדול, 'רבי ברוך שלום' בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן 'רבי יוסף יצחק' נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו והבן 'רבי יעקב' נפטר בחיי אביו}}. רבי [[שמואל שניאורסון]], צעיר בניו של ה"צמח צדק", היה הממשיך הרשמי של החסידות "חב"ד ליובאוויטש", וישב על כיסא אביו בליובאוויטש, וזאת על פי צוואת האב{{הערה|הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, '''עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג''', [[ירושלים]], [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס]], [[ה'תשס"ו|תשס"ו]]. {{ISBN|9654932636}}. ובעקבות פסיקת [[בית דין (הלכה)|בית דין]] שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת - היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם. וראה בספר "ליובאוויטש - העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד. [[חנוך גליצנשטיין]], 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35-38}}, רבי שמואל נשאר בלובביץ' בעוד שאר אחיו עברו למקומות אחרים והקימו חצרות משל עצמם בערים שונות וחלקם התקיימו דור נוסף, לחצרות אלה לא היה המשך, הן דעכו עם השנים ורוב חסידיהן עברו לחב"ד-ליובאוויטש}}}} | ||
|עיצוב_ממש=border:2px solid Silver;background:#bfd | |עיצוב_ממש=border:2px solid Silver;background:#bfd | ||
}} | }} | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
|חשזש=רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] {{ש}} {{טקסט מוקטן|(תרכ"ז-תר"מ)}} {{ש}} {{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=ירוק|טקסט=אדמו"ר}} {{ש}} {{עיצוב גופן|גודל=2|טקסט=חב"ד-ליאדי}} {{ש}} {{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=שחור|טקסט={{הערה|'''א]''' חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת [[תר"ע]]. '''ב]''' לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)}}}} | |חשזש=רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] {{ש}} {{טקסט מוקטן|(תרכ"ז-תר"מ)}} {{ש}} {{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=ירוק|טקסט=אדמו"ר}} {{ש}} {{עיצוב גופן|גודל=2|טקסט=חב"ד-ליאדי}} {{ש}} {{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=שחור|טקסט={{הערה|'''א]''' חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת [[תר"ע]]. '''ב]''' לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)}}}} | ||
|יע=רבי יעקב שניאורסון {{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=שחור|טקסט={{הערה|נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)}}}} | |יע=רבי יעקב שניאורסון {{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=שחור|טקסט={{הערה|נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)}}}} | ||
|יל=רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] {{ש}} {{טקסט מוקטן|(תרכ"ו-תרכ"ז)}} {{ש}} {{ללא גלישה|{{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=ירוק|טקסט=אדמו"ר המהרי"ל}}}} {{ש}} {{ללא גלישה|{{עיצוב גופן|גודל=2|טקסט=חב"ד-קאפוסט}} {{ש}}{{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=שחור|טקסט={{הערה|1='''א]''' חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. '''ב]''' חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי 'שלמה זלמן'. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי 'שלום דובער מרציצה' לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי 'שמריה נח' גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. '''ג]''' מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראה: | |יל=רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] {{ש}} {{טקסט מוקטן|(תרכ"ו-תרכ"ז)}} {{ש}} {{ללא גלישה|{{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=ירוק|טקסט=אדמו"ר המהרי"ל}}}} {{ש}} {{ללא גלישה|{{עיצוב גופן|גודל=2|טקסט=חב"ד-קאפוסט}} {{ש}}{{עיצוב גופן|גודל=1|צבע=שחור|טקסט={{הערה|1='''א]''' חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. '''ב]''' חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי 'שלמה זלמן'. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי 'שלום דובער מרציצה' לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי 'שמריה נח' גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. '''ג]''' מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראה: מסע אל ערש הולדתה של חב"ד (ג): נדפס בקאפוסט|2016/10|14. אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראה: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.}}}}}} | ||
|עיצוב_שמ=border:2px solid red;background:#bfd | |עיצוב_שמ=border:2px solid red;background:#bfd | ||
|עיצוב_חשזש=border:2px solid red;background:#cbbbbb | |עיצוב_חשזש=border:2px solid red;background:#cbbbbb | ||
| שורה 80: | שורה 80: | ||
'''מקרא:''' | '''מקרא:''' | ||
* שושלת האדמו"רים: {{מקרא2|#bfd|חב"ד ליובאוויטש{{ביאור|שם=דור שלישי-רביעי}}}} {{מקרא2|#ffcccc|חב"ד קאפוסט}} {{מקרא2|#cbbbbb|חב"ד ליאדי}} {{מקרא2|#afeeee|חב"ד ניעז'ין}} | * שושלת האדמו"רים: {{מקרא2|#bfd|חב"ד ליובאוויטש{{ביאור|שם=דור שלישי-רביעי}}}} {{מקרא2|#ffcccc|חב"ד קאפוסט}} {{מקרא2|#cbbbbb|חב"ד ליאדי}} {{מקרא2|#afeeee|חב"ד ניעז'ין}} | ||
* עץ זה מתמקד באדמו"רי חב"ד בלבד{{ביאור|כאשר אדמו"רי חב"ד, הם נכדים של בעל התניא בדרכים נוספת - הוכנסו בעץ הדרכים הנוספות בהם הם מיוחסים אליו{{הערה|מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו}}}}, | * עץ זה מתמקד באדמו"רי חב"ד בלבד{{ביאור|כאשר אדמו"רי חב"ד, הם נכדים של בעל התניא בדרכים נוספת - הוכנסו בעץ הדרכים הנוספות בהם הם מיוחסים אליו{{הערה|מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו}}}}, לעץ משפחת שניאורסון | ||
* {{ללא גלישה|דורות האדמו"רים: {{מקרא2||דור ראשון|גבול=2px solid yellow}} {{מקרא2||דור שני|גבול=2px solid Magenta}} {{מקרא2||דור שלישי|גבול=2px solid Silver}} {{מקרא2||דור רביעי|גבול=2px solid red}} {{מקרא2||דור חמישי|גבול=2px solid blue}} {{מקרא2||דור שישי|גבול=2px solid Olive}} {{מקרא2||דור שביעי|גבול=2px solid green}}}} | * {{ללא גלישה|דורות האדמו"רים: {{מקרא2||דור ראשון|גבול=2px solid yellow}} {{מקרא2||דור שני|גבול=2px solid Magenta}} {{מקרא2||דור שלישי|גבול=2px solid Silver}} {{מקרא2||דור רביעי|גבול=2px solid red}} {{מקרא2||דור חמישי|גבול=2px solid blue}} {{מקרא2||דור שישי|גבול=2px solid Olive}} {{מקרא2||דור שביעי|גבול=2px solid green}}}} | ||
| | | | ||
| שורה 95: | שורה 95: | ||
'''6]''' ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, '''המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד''', ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל ([http://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=hcatalog&mode=details&volno=98614&limit=0&field=TAPY&search=%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%99&search_mode=simple כרטיס הספר] בספריית חב"ד) {{ש}} | '''6]''' ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, '''המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד''', ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל ([http://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=hcatalog&mode=details&volno=98614&limit=0&field=TAPY&search=%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%99&search_mode=simple כרטיס הספר] בספריית חב"ד) {{ש}} | ||
'''7]''' מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון '''המבשר, קהילות''' - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג - [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=72543 כתבה המלאה איכותי], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=60316 כתבה מלאה לפי סדר בזה אחר זה], [http://www.col.org.il/files/0.06220212021_3355067.jpg העץ יוחסין עצמו ישיר איכותי (לחץ שם להגדלה)] {{ש}} | '''7]''' מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון '''המבשר, קהילות''' - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג - [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=72543 כתבה המלאה איכותי], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=60316 כתבה מלאה לפי סדר בזה אחר זה], [http://www.col.org.il/files/0.06220212021_3355067.jpg העץ יוחסין עצמו ישיר איכותי (לחץ שם להגדלה)] {{ש}} | ||
'''8]''' ברוך אוברלנדר, '''early years''', הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, | '''8]''' ברוך אוברלנדר, '''early years''', הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, 978-1-932349-04-7 ISBN בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד {{ש}} | ||
'''9]''' שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "'''משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו'''", [[הערות וביאורים]] גליון [http://haoros.com/download.asp?kovetzID=1101&ext=pdf א'קא (1101)] עמודים 111–122. {{ש}} | '''9]''' שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "'''משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו'''", [[הערות וביאורים]] גליון [http://haoros.com/download.asp?kovetzID=1101&ext=pdf א'קא (1101)] עמודים 111–122. {{ש}} | ||
'''10] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי''', שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד. צילום החוברת: [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=108998 קישור] | '''10] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי''', שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד. צילום החוברת: [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=108998 קישור] | ||
}} | }} | ||
<noinclude>[[קטגוריה:בית רבי]] </noinclude> | <noinclude>[[קטגוריה:בית רבי]] </noinclude> | ||
גרסה מ־00:28, 5 בדצמבר 2019
| רבי שניאור זלמן מלאדי (תקל"ג-תקע"ג) אדמו"ר הזקן בעל התניא קובץ:Schneur Zalman of Liadi.jpg מייסד חב"ד | הרבנית סטערנא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית שיינא | רבי דובער שניאורי (תקע"ג-תקפ"ח) אדמו"ר האמצעי חב"ד-ליובאוויטש | הרבנית דבורה לאה אלטשולר | רבי שלום שכנא אלטשולר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית דבורה לאה טברסקי | רבי יעקב ישראל טברסקי | הרבנית חיה שרה | הרבנית חיה מושקא שניאורסון | רבי מנחם מנדל שניאורסון (תקפ"ח-תרכ"ו) אדמו"ר הצמח צדק קובץ:Tzemachtzedek2.jpg חב"ד-ליובאוויטש [א] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית חנה שניאורסון | רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש [3] | הרבנית רבקה שניאורסון אשתו השניה | רבי שמואל שניאורסון (תרכ"ו-תרמ"ג) אדמו"ר המהר"ש חב"ד-ליובאוויטש [א] | רבי ישראל נח שניאורסון [4] (תרכ"ח-תרמ"ג) אדמו"ר חב"ד-ניעז'ין | רבי ברוך שלום שניאורסון [5] | רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון (תרכ"ז-תר"מ) אדמו"ר חב"ד-ליאדי [6] | רבי יעקב שניאורסון [7] | רבי יהודה לייב שניאורסון (תרכ"ו-תרכ"ז) אדמו"ר המהרי"ל חב"ד-קאפוסט שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: 2016/10 וגם 2=14. אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראה: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.. | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית אסתר ליבא | רבי לוי יצחק שניאורסון | הרבנית סטערנה אשתו הראשונה [8] | הרבנית ראדא [9] | רבי שניאור בעלה הראשון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית שטערנא שרה שניאורסון | רבי שלום דובער שניאורסון קובץ:Image-RebbeRashab.jpg (תרמ"ג-תר"פ) אדמו"ר הרש"ב חב"ד-ליובאוויטש | רבי אברהם שניאורסון | רבי ברוך שניאור שניאורסון | רבי יצחק דובער שניאורסון (תר"מ-תר"ע) אדמו"ר המהרי"ד חב"ד-ליאדי | רבי לוי יצחק גוטרמן בעלה השני (תרמ"ב-תרס"ה) אדמו"ר מסיראטשין חב"ד-ליאדי | רבי שלמה זלמן שניאורסון (תרכ"ז-תר"ס) אדמו"ר המגן אבות חב"ד-קאפוסט | רבי שלום דובער שניאורסון [10] (תרמ"ג-תרס"ט) אדמו"ר מרציצה חב"ד-קאפוסט | רבי שמריה נח שניאורסון קובץ:הרב שמריהו נח שניאורסון.jpg (תר"ס-תרפ"ג) אדמו"ר מבברויסק חב"ד-קאפוסט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי יוסף יצחק שניאורסון קובץ:Frierdiger Rebbe.tif (תר"פ-תש"י) אדמו"ר הריי"צ חב"ד-ליובאוויטש | הרבנית נחמה דינה שניאורסון | הרבנית חנה שניאורסון | רבי לוי יצחק שניאורסון קובץ:Shneorson.jpg | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית חיה מושקא שניאורסון קובץ:Chaya Mushka Schneerson1.jpg | רבי מנחם מנדל שניאורסון קובץ:Rabbi Menachem Mendel Schneerson2 crop.jpg (תש"י-תשנ"ד) אדמו"ר הרבי מלוּבָּבִיץ' חב"ד-ליובאוויטש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מקרא: |
|
ביאורים: ==ביאורים==
- ↑ 1.0 1.1 1.2 בדור הרביעי חל פיצול בחסידות, ארבעה מבניו של ה"צמח צדק" התמנו לאדמו"רי חב"ד[1]. רבי שמואל שניאורסון, צעיר בניו של ה"צמח צדק", היה הממשיך הרשמי של החסידות "חב"ד ליובאוויטש", וישב על כיסא אביו בליובאוויטש, וזאת על פי צוואת האב[2], רבי שמואל נשאר בלובביץ' בעוד שאר אחיו עברו למקומות אחרים והקימו חצרות משל עצמם בערים שונות וחלקם התקיימו דור נוסף, לחצרות אלה לא היה המשך, הן דעכו עם השנים ורוב חסידיהן עברו לחב"ד-ליובאוויטש
- ↑ כאשר אדמו"רי חב"ד, הם נכדים של בעל התניא בדרכים נוספת - הוכנסו בעץ הדרכים הנוספות בהם הם מיוחסים אליו[11]
מקורות[12]
- ↑ הבן הגדול, 'רבי ברוך שלום' בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן 'רבי יוסף יצחק' נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו והבן 'רבי יעקב' נפטר בחיי אביו
- ↑ הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו. תבנית:ISBN. ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת - היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם. וראה בספר "ליובאוויטש - העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד. חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35-38
- ↑ כיהן כאדמו"ר מצ'רנוביל והתחיל כהונה בחיי אביו - נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסויימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52)
- ↑ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקם היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. ולא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידוע במדויק שמותם. לכן לא הוכנס לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שניה.
בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים הבנות דודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (בהמבשר: שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד" (קמינצקי, תשס"ד) עמוד 153)] – ועל אשה שהיתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד מופיע שאשתו מנשואים שני נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף. - ↑ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112) נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ.
- ↑ א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
- ↑ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
- ↑ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30.)
- ↑ בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
- ↑ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
- ↑ מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
- ↑
1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת ISBN 978-08266-5532-5.
2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר HebrewBooks
3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
4] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א PDF של זה
5] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980 קישור PDF
6] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
7] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג - כתבה המלאה איכותי, כתבה מלאה לפי סדר בזה אחר זה, העץ יוחסין עצמו ישיר איכותי (לחץ שם להגדלה)
8] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, 978-1-932349-04-7 ISBN בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
9] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גליון א'קא (1101) עמודים 111–122.
10] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד. צילום החוברת: קישור
