הפצת המעיינות: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 3,801 בתים ,  10 באפריל 2019
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה|לא אנציקלופדי}}
{{לעריכה|לא אנציקלופדי}}
[[קובץ:הפצת המעיינות.jpg|left|thumb|250px|קמפיין של [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] לעידוד לימוד החסידות]]
[[קובץ:הפצת המעיינות.jpg|left|thumb|250px|קמפיין של [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] לעידוד לימוד החסידות]]
'''הפצת המעיינות''' הינו מושג בסיסי בתנועת ה[[חסידות]]. פרוש המילה מעיינות הוא [[תורת החסידות]] ובהפצתה תלוי ביאת [[הגאולה]].
'''הפצת המעיינות''' הינה מושג בסיסי ב[[חסידות חב"ד]] ובהפצתה תלויה ביאת [[הגאולה]].
מקורה בסיפור עליית ה[[נשמה]] של ה[[בעש"ט]].  


==המקור==
==המקור==


ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה ה[[בעל שם טוב]] עליית [[נשמה]] והגיע עד להיכלו של מלך ה[[משיח]]. על עליית נשמה זו הוא מספר באיגרתו לגיסו, רבי [[גרשון מקיטוב]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/1 כתר שם טוב בתחילתו].}}
ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה ה[[בעל שם טוב]] עליית [[נשמה]] והגיע עד להיכלו של [[מלך המשיח]]. על עליית נשמה זו הוא מספר באיגרתו לגיסו, רבי [[גרשון מקיטוב]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/1 כתר שם טוב בתחילתו].}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ושאלתי את פי משיח: אימת אתי מר?{{ש}}והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה.}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ושאלתי את פי משיח: אימת אתי מר?{{ש}}והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות [[ייחוד (חסידות)|יחודים]] ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה.}}


מאז, במשך כל הדורות עסקו [[רבותינו נשיאינו|נשיאי]] [[חסידות חב"ד]] בלהט להפיץ את החסידות לכל אחד ואחד עד הקטן שבקטנים, דבר שלפני התגלות הבעש"ט לא היה מצוי כלל ורק הצדיקים הגדולים שהיו אז נסתרים היו לומדים את סודות התורה בחלק הפנימי של התורה.
מאז, במשך כל הדורות עסקו [[רבותינו נשיאינו|נשיאי]] [[חסידות חב"ד]] בלהט להפיץ את החסידות לכל אחד ואחד עד הקטן שבקטנים, דבר שלפני התגלות הבעש"ט לא היה מצוי כלל ורק הצדיקים הגדולים שהיו אז נסתרים היו לומדים את סודות התורה בחלק הפנימי של התורה.


==חשיבות המעיינות חסידות==
==חשיבות הפצת מעיינות חסידות==
ידועה השאלה למה דווקא בדורות האחרונים זקוקים ל[[תורת החסידות]] הרי אלפי שנים עם ישראל "הסתדר" ללא החסידות?


והתשובה לכך הוסברה על ידי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג עמ' שכו.}}, כאשר ניגש אליו הרב [[פנחס מקוריץ]] שמצא כתבי חסידות מתגלגלים ברחובות ולא היתה דעתו נוחה מכך ו[[אדמו"ר הזקן]] הסביר לו על ידי [[משל]] מבן ה[[מלך]] שנחלה במחלה קשה ולא נמצא מרפא עד שרופא ה[[מלך]] מצא תרופה אך צריך בשבילה את היהלום הכי יקר הנמצא בכתרו של המלך וכמובן שהמלך מוכן לוותר על היהלום ושישחקו ויכתשו אותו ובלבד שבנו יבריא. כך [[הקב"ה]] מוכן לוותר על הסודות שעד אז היו שמורים למעלה רק לצדיקים בשביל לרפאות את העולם מהחושך העמוק שאליו נכנס בזמן של הדורות האחרונים אף שזה כרוך בכך שכתבי חסידות יתגלגלו ברחובות.  
הפצת [[תורת החסידות]] על אף שהיא ענין נעלה מאוד, אין חשש שתתפרסם ותופץ גם לאנשים פשוטים ולא יתייחסו אליה כראוי, כי העיקר הוא שמשהו מתורה זו יחדור ללב אחד מהם.


ובכך בעצם ביטל [[אדמו"ר הזקן]] קטרוג שהיה כבר בזמן המגיד{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל' שיחה לי"ט כסלו.}}.
ענין זה הוסבר על ידי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג עמ' שכו.}}, שכאשר ניגש אליו הרב [[פנחס מקוריץ]] שמצא כתבי חסידות מתגלגלים ברחובות ולא היתה דעתו נוחה מכך, [[אדמו"ר הזקן]] אמר לו שעדיף שיהיה כך והסביר זאת על ידי [[משל]] מבן [[מלך]] שנחלה במחלה קשה ולא נמצא מרפא עד שרופא ה[[מלך]] מצא תרופה אך בכדי להכין תרופה זו היה צורך ביהלום היקר הנמצא בכתרו של המלך, לשחוק אותו ולהכניס לתוך פיו של בנו ובלבד שטיפה אחת תיכנס לתוך פיו והוא ינצל, וכמו שהמלך מוכן לוותר על היהלום ושישחקו ויכתשו אותו ובלבד שבנו יבריא. כך [[הקב"ה]] מוכן לוותר על הסודות שעד אז היו שמורים רק לצדיקים בשביל לרפאות את העולם מהחושך העמוק שאליו נכנס בזמן של הדורות האחרונים אף שזה כרוך בכך שכתבי חסידות יתגלגלו ברחובות.
 
ובכך בעצם ביטל [[אדמו"ר הזקן]] קטרוג שהיה כבר בזמן [[המגיד ממעזריטש|המגיד]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל' שיחה לי"ט כסלו.}}.
 
==מה מיוחד בחסידות?==
 
לכאורה היה ניתן לשאול{{הערה|לקו"ש חלק א' - שיחה לש"פ יתרו.}} - אם לימוד [[תורת החסידות]] הוא כ"כ נחוץ אז למה זה לא היה בכל הדורות ואם היה אפשר להסתפק בכל הדורות ללא [[חסידות]] הרי זו הוכחה שזה לא הכרחי?
 
בכדי לענות על כך, הרבי שליט"א מלך המשיח מקדים שתופעות רבות הקיימות בחולי ורפואת הגוף קיימות גם בחולי ורפואת הנפש{{הערה|שמונה פרקים לרמב"ם פ"ג, הל' דעות פ"ב ה"א.}} ובמילא ניתן ללמוד מאחד לשני.
 
בחולי הגוף, מחלה היא שחסר או לקוי חלק מהגוף, אבל ישנה מחלה (ל"ע) שלא חסר דבר מהגוף אלא יש גידול ותוספת על הגוף שלעיתים חמור יותר מכשחסר דבר בגוף{{הערה|עד כדי כך שלא רוצים לקרוא למחלה זו בשם.}}, כשם שמחלה זו שונה משאר המחלות כך גם תרופתה שונה, הדרך לרפאות את האדם במצב כזה הוא להרוס את החלק הנוסף אל הגוף. הרפואה למחלה זו הומצאה לפני מספר דורות ועדיין נמשך המחקר אודות השימוש בתרופה.
 
בעבר מחלה זו לא היתה גלויה ומצויה כעתה ומשום כך לא חיפשו (ומשמיים לא זימנו) תרופה עבורה, לעו"ז כשהמחלה התרבתה (ר"ל) להקדים הקב"ה רפואה למכה וזימן את ה[[רפואה]].
 
לפי כהנ"ל מובן מאליו שמי שאינו רוצה להשתמש ברפואה זו בגלל שלא השתמשו בה בעבר ואין הוא חושב שעליו לשמוע לרופאים החדשים ולכן יתנהג כפי שנהגו בעבר - טועה, לפי שצריך לחזק רק את החלק הבריא של הגוף ולא את החלק שנוסף לגוף שלעיתים אף מזיק ולכן יש להרוס אותו.
 
כל דבר שרואים ב[[גשמיות]] נובע משרשו ב[[רוחניות]], כך גם המחלה והרפואה הנ"ל שבאה בדורות האחרונים הרי זה מפני שהדומה לה ברוחניות בא רק בדורות האחרונים.
 
תיכף ומיד בגאולה יהיה "קץ שם לחושך" לכן עכשיו בזמן שקודם ה[[גאולה]] מתחזקת ה[[קליפה]], חוצפה ו[[ישות]] ללא טעם. גם בעבר היתה [[גאווה]] וישות אך לא במדה גסה כעתה - כך נבע הדבר בגשמיות למציאות שאין לה טעם אשר גוזלת את כוחות הגוף כאילו היתה היא עיקר המציאות ולכן הקדים הקב"ה רפואה למכה וגילה את תורת החסידות היוצרת הרס וחורבן בחלק החולני של [[ישות|מציאות היש]] ובכך להכניע את הקליפה לפני בא הגאולה{{הערה|בפרט אחד אין הדבר דומה לנמשל - ב[[משל]], באם מתמידים זמן רב בקיום הרפואה עלול להיות נזק גם בחלק הבריא של הגוף. ב[[נמשל]], אפשר ללמוד חסידות ללא גבול והדבר אכן יהרוס את החלק הנוסף (הישות) ולגבי החלק ה[[בריא]] יתן הדבר אדרבה תושיה ל[[נפש הבהמית]] ועוז ל[[נפש האלוקית]].}}.


==הקטרוג על ההפצה==
==הקטרוג על ההפצה==
שורה 26: שורה 42:
ב[[דור השביעי]] הרבי הפך את המושג הפצת המעיינות לעבודת הדור השביעי, ואף התבטא כמה פעמים שזהו הענין הכי כללי בדורנו, המצוה המיוחדת שבה צריכים להזהר אנשי דורנו{{הערה|ראה אגרות קודש חלק יב ע' רפא. חלק יד ע' קסה. ועוד.}}. לצורך כך הקים הרבי את מפעל ה[[שלוחים]] ו[[בתי חב"ד]] ותיקן את [[עשרת המבצעים]] שהביאו את תורת החסידות לכל מקום ומקום.
ב[[דור השביעי]] הרבי הפך את המושג הפצת המעיינות לעבודת הדור השביעי, ואף התבטא כמה פעמים שזהו הענין הכי כללי בדורנו, המצוה המיוחדת שבה צריכים להזהר אנשי דורנו{{הערה|ראה אגרות קודש חלק יב ע' רפא. חלק יד ע' קסה. ועוד.}}. לצורך כך הקים הרבי את מפעל ה[[שלוחים]] ו[[בתי חב"ד]] ותיקן את [[עשרת המבצעים]] שהביאו את תורת החסידות לכל מקום ומקום.


בשנים האחרונות הודיע הרבי שהסתיימה עבודת הפצת המעיינות, ואין כבר עוד מעכב לבוא הגאולה; צריכים רק להכין את אנשי הדור ואת העולם ל[[קבלת פני משיח]]{{הערה|1=ראה שיחות: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=37 ש"פ וישב תנש"א סעיף יא]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=197 ש"פ עקב סעיף יד ואילך]. ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף יג. וראה שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=286&hilite= ש"פ תצא תשמ"ח] באריכות}}.
בשנים האחרונות הודיע הרבי שהסתיימה עבודת הפצת המעיינות, ואין כבר עוד מעכב לבוא הגאולה; צריכים רק להכין את אנשי הדור ואת העולם ל[[קבלת פני משיח]]{{הערה|1=ראה שיחות: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=37 ש"פ וישב תנש"א סעיף יא]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=197 ש"פ עקב סעיף יד ואילך]. ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף יג. וראה שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=286&hilite= ש"פ תצא תשמ"ח] באריכות.}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[הפצת היהדות]]
*[[הפצת היהדות]]
*[[חסידות]]
*[[חסידות חב"ד]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}