עוזיאל מייזליש: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 26: | שורה 26: | ||
*רבי '''[[אהרן מזעליחוב]]''' ("רבי אהר'לע שותק"){{הערת שוליים|נקרא גם ר' אהר'לע שטומער (אילם). כיון ש"יותר מעשרים שנה, ויש אומרים ארבעים שנה, ישב על התורה ועבודת השי"ת בדבקות נפלאה, ולא דיבר עם שום בן אדם בעולם". | *רבי '''[[אהרן מזעליחוב]]''' ("רבי אהר'לע שותק"){{הערת שוליים|נקרא גם ר' אהר'לע שטומער (אילם). כיון ש"יותר מעשרים שנה, ויש אומרים ארבעים שנה, ישב על התורה ועבודת השי"ת בדבקות נפלאה, ולא דיבר עם שום בן אדם בעולם". | ||
אין זה רבי אהרן '''הכהן''' מזעליחוב מח"ס אור הגנוז.}}. נסתלק בדמי ימיו (בערך בשנת תקל"ח){{הערת שוליים|לאחר פטירתו נישאה אלמנתו מרת פייגא להרה"ק רבי אשר מסטולין, ע"פ ציוויו של המגיד מקוז'ניץ}}, ורבו הספידו, הספד זה נדפס בספרו. | אין זה רבי אהרן '''הכהן''' מזעליחוב מח"ס אור הגנוז.}}. נסתלק בדמי ימיו (בערך בשנת תקל"ח){{הערת שוליים|לאחר פטירתו נישאה אלמנתו מרת פייגא להרה"ק רבי אשר מסטולין, ע"פ ציוויו של המגיד מקוז'ניץ.}}, ורבו הספידו, הספד זה נדפס בספרו. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
גרסה מ־09:16, 9 בינואר 2018
רבי עוזיאל מייזליש היה מחשובי תלמידי הבעל שם טוב[1], ולאחר הסתלקותו הסתופף בצל המגיד ממזריטש, ועל פי פקודתו חיבר את הספר "תפארת עוזיאל".
תולדות
נולד בשנת ה'תק"ד לאביו ר' צבי הירש, רבה של סמיטיטש, ולאמו מ' דרעזיל. כבר בצעירותו נודע בכשרונותיו הגאוניים.
בגיל צעיר מאד נשא את בת ר' שלמה מזעליחאוו, לאחר מכן החל להתקרב לדרך הבעל שם טוב, אלא שהי' זה בסתר[2].
לאחר הסתלקות הבעש"ט קיבל על-עצמו את מרותו של המגיד ממזריטש, ויחד עם זאת החשיב עצמו גם כתלמיד לר' מנחם מנדל מפרימשלן, ר' אברהם מפדלוסק ור' נחמן מקוסוב.
במהלך תקופה זו התמנה לרבה של אוסטרובצה, אלא שכאשר נודע לראשי הקהילה המתנגדים על היותו חסיד הם הדיחוהו מתפקיד הרבנות, הוא עקר לריטשוואל ולאחר מכן התיישב בניישטאט ('עיר חדש').
בקרב תלמידי המגיד זכה להערכה רבה, הוא היה קשור בקשר קרוב לר' חיים חייקל מאמדור, ר' יחיאל מיכל מזלטשוב, האחים ר' פנחס הורביץ מפרנקפורט ור' שמואל שמעלקא מניקלשבורג, והאחים ר' זושא מאניפולי ור' אלימלך מליז'נסק. הם כינוהו עבד השם, כשעבד נוטריקון עוזיאל בן דרעזיל.
תלמידים רבים הסתופפו בצילו.
נפטר בעיר חדש, בחצי ימיו בכ"ח כסלו תקמ"ו.
צאצאיו
- חתנו הגאון רבי זעליג, בנו של הרה"ק רבי יצחק מזיכלין, ואביו של הרה"ק רבי שמואל אבא מזיכלין.
תלמידיו
- רבי אפרים פישל מסטריקוב.
- רבי אהרן מזעליחוב ("רבי אהר'לע שותק")[3]. נסתלק בדמי ימיו (בערך בשנת תקל"ח)[4], ורבו הספידו, הספד זה נדפס בספרו.
ספריו
- תפארת עוזיאל - ח"א: על התורה. ח"ב: על נ"ך, חגים וגמרא.
- כרם שלמה - חותם טהור - חידושי סוגיות והלכה.
- תפארת הצבי - על מסכת ביצה.
- עץ הדעת טוב על מסכתות שבת וכתובות.
- מנורה הטהורה - על מסכת שבת.
מאמרותיו
לאדם צריך חמימות רב בתורת השם וביראתו ותשוקה וחשק גדול, ולהיפך בעבירות, כי היצר הרע בוער באדם באהבה, על כן צריך להתגבר על יצרו ולצנן עצמו מחמת יראה ובושה ממנו יתברך.[5]
הערות שוליים
- ↑ ואף מזכיר בשמו דברי תורה - תפארת עוזיאל ת"א תשכ"ב עמ' ס"ח.
- ↑ לגרסאות אחרות לא זכה ר' עוזיא-ל להיות אצל הבעש"ט, ורדיפות המתנגדים היו כאשר התקרב להרב המגיד.
- ↑ נקרא גם ר' אהר'לע שטומער (אילם). כיון ש"יותר מעשרים שנה, ויש אומרים ארבעים שנה, ישב על התורה ועבודת השי"ת בדבקות נפלאה, ולא דיבר עם שום בן אדם בעולם". אין זה רבי אהרן הכהן מזעליחוב מח"ס אור הגנוז.
- ↑ לאחר פטירתו נישאה אלמנתו מרת פייגא להרה"ק רבי אשר מסטולין, ע"פ ציוויו של המגיד מקוז'ניץ.
- ↑ מתוך ספרו על הפסוק בבראשית לא, מ. "הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה".