דקל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←בתלמוד) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
ב[[מסכת עבודה זרה|מסכת]] [[עבודה זרה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=13b&format=pdf דף י"ג עמוד ב']}}, מובא כי לדעתו של [[רבי מאיר]], בין הדברים שאסור למכור ל[[עובדי כוכבים|עובדי כוכבים ומזלות]] בכל מצב, מחשש שיעשה בו שימוש ל[[עבודה זרה]], הוא "דקל טוב". ב[[גמרא]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=14b&format=pdf שם י"ד עמוד ב']}} מבארים כי ב"דקל טוב" הכוונה היא לחלק הטוב שבדקל - פרותיו, [[תמר|התמר]]. לדעות מסויימות, גם הפרי השני שבין שלושת הדברים שאסור למוכרם ל[[עכו"ם]] - {{מונחון|חצב|המפורש בלשון הגמרא ל''קשבא''}} - גם הוא סוג של [[תמר|תמרים]], המוזכרים ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=7b&format=pdf דף ז' עמוד ב']}}, בהקשר לכך כי [[רבה]] שלח למרי בר מר שק תמרים בידי [[אביי]]. | ב[[מסכת עבודה זרה|מסכת]] [[עבודה זרה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=13b&format=pdf דף י"ג עמוד ב']}}, מובא כי לדעתו של [[רבי מאיר]], בין הדברים שאסור למכור ל[[עובדי כוכבים|עובדי כוכבים ומזלות]] בכל מצב, מחשש שיעשה בו שימוש ל[[עבודה זרה]], הוא "דקל טוב". ב[[גמרא]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=14b&format=pdf שם י"ד עמוד ב']}} מבארים כי ב"דקל טוב" הכוונה היא לחלק הטוב שבדקל - פרותיו, [[תמר|התמר]]. לדעות מסויימות, גם הפרי השני שבין שלושת הדברים שאסור למוכרם ל[[עכו"ם]] - {{מונחון|חצב|המפורש בלשון הגמרא ל''קשבא''}} - גם הוא סוג של [[תמר|תמרים]], המוזכרים ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=7b&format=pdf דף ז' עמוד ב']}}, בהקשר לכך כי [[רבה]] שלח למרי בר מר שק תמרים בידי [[אביי]]. | ||
ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=36&format=pdf דף ל"ו עמוד א']}} מובאת המחלוקת בין [[רבי יהודה]] ל[[שמואל (אמורא)|שמואל]] בנוגע ל[[ברכות הנהנין|ברכה]] על חלק ה"קורא"{{הערה|1=ל[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&hilchos=10&perek=8&halocha=6&hilite= גירסת] [[הרמב"ם]] היה כתוב בגמרא "קור" ולא "קורא". כיום הכינוי "קורא" משמש לכינוי החלק האדום-חום שבראש ה[[לולב]], ממנו [[מנהג|נוהגים]] ה[[ספרדים]] להימנע ב[[לולב]], ואילו האשכנזים נוהגים שיהיה דווקא, אולם בפועל אין הדבר מעכב.}} שב[[פירות]] הדקל, רבי יהודה סובר כי מכיוון שעתה הוא רך ומתוק יש לברך עליו בורא פרי האדמה, ואילו שמואל אומר שמכיוון ששתילת הדקל לא הייתה עבור פירות ה"קורא" שיגדלו ממנו, יש לברך עליו "שהכל". ל[[הלכה]] פסק הרמב"ם{{הערה|1=[[משנה תורה]], [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&hilchos=10&perek=8&halocha=6&hilite= ספר אהבה הלכות ברכות, פרק ח' הלכה ו']}} כ[[דעת|דעתו]] של [[שמואל (אמורא)|שמואל]] כי יש לברך על ה"קורא" שהכול. | ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=36&format=pdf דף ל"ו עמוד א']}} מובאת המחלוקת בין [[רבי יהודה]] ל[[שמואל (אמורא)|שמואל]] בנוגע ל[[ברכות הנהנין|ברכה]] על חלק ה"קורא"{{הערה|1=ל[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&hilchos=10&perek=8&halocha=6&hilite= גירסת] [[הרמב"ם]] היה כתוב בגמרא "קור" ולא "קורא". כיום הכינוי "קורא" משמש לכינוי החלק האדום-חום שבראש ה[[לולב]], ממנו [[מנהג|נוהגים]] ה[[ספרדים]] להימנע ב[[לולב]], ואילו האשכנזים נוהגים שיהיה דווקא, אולם בפועל אין הדבר מעכב.}} שב[[פירות]] הדקל, רבי יהודה סובר כי מכיוון שעתה הוא רך ומתוק יש לברך עליו בורא פרי האדמה, ואילו שמואל אומר שמכיוון ששתילת הדקל לא הייתה עבור פירות ה"קורא" שיגדלו ממנו, יש לברך עליו "שהכל". ל[[הלכה]] פסק הרמב"ם{{הערה|1=[[משנה תורה]], [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&hilchos=10&perek=8&halocha=6&hilite= ספר אהבה הלכות ברכות, פרק ח' הלכה ו']}} כ[[דעת|דעתו]] של [[שמואל (אמורא)|שמואל]] כי יש לברך על ה"קורא" שהכול. כך גם פוסק [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב]] כי הכלל בברכת "בורא פרי העץ" הוא שמברכים אותה רק על פרות שהאילנות שעליהם גדלו נטעו עבור זה שיאכלו אותם, ולכן כל פרי שגדל על אילן שהכוונה שבנטיעתו לא הייתה עבור הפרי - כמו הדקל, שלא נטע בשביל אכילת ה"קורא" - אין לברך עליו "בורא פרי העץ" אלא "שהכול נהיה בדברו"{{הערה|1=[[שולחן ערוך הרב]], [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25072&st=&pgnum=602&hilite= חלק א' סימן ר"ב סעיף ט"ז]}} . | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איתא במשנה{{הערה|1=[[מסכת סוכה]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=29b&format=pdf דף כ"ט עמוד ב'], ובמשנה פרק ג' משנה א'.}} ש"ציני הר הברזל (ציני דקלים) כשרות", והיינו, דקלים שאין עושים [[פירות]], ועכ"פ עושים פירות רעים, ואעפ"כ הם כשרים. | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איתא במשנה{{הערה|1=[[מסכת סוכה]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=29b&format=pdf דף כ"ט עמוד ב'], ובמשנה פרק ג' משנה א'.}} ש"ציני הר הברזל (ציני דקלים) כשרות", והיינו, דקלים שאין עושים [[פירות]], ועכ"פ עושים פירות רעים, ואעפ"כ הם כשרים. | ||
גרסה מ־20:49, 4 בנובמבר 2017
דקל הוא עץ שענפיו משמשים למצוות לולב, ופרותיו הם תמרים - משבעת המינים. בדקל יש שני מיני עצים, הנקראים זכר ונקבה, והם מצמיחים פירות רק כשמרכיבים אותם יחדיו.
בתלמוד
במסכת פסחים[1] מובאת אמרתו של ריש לקיש, כי ישנם ארבעה דברים שאסור לעשותם משום סכנה, וביניהם התפנות בין שני דקלים, ומי שעובר בין שני דקלים:
ארבעה דברים העושה אותן דמו בראשו ומתחייב בנפשו, אלו הן: הנפנה בין דקל לכותל והעובר בין שני דקלים...
. בהמשך מבואר על אמרה זו, כי הסכנה היא רק כשאין בין הדקל לכותל או בין שני הדקלים ארבע אמות, משום שהסיבה לאיסור היא שמכיוון שאין רשות לשדים לעבור בדרכים מרכזיות, ולכן עוברים הם בדרכים צדדיות בהם לא עוברים בדרך כלל בני אדם, ומשום כך העובר בדרכים צדדיות עלול להינזק מאותם שדים. כך נפסק להלכה בשולחן ערוך הרב[2].
במסכת עבודה זרה[3], מובא כי לדעתו של רבי מאיר, בין הדברים שאסור למכור לעובדי כוכבים ומזלות בכל מצב, מחשש שיעשה בו שימוש לעבודה זרה, הוא "דקל טוב". בגמרא[4] מבארים כי ב"דקל טוב" הכוונה היא לחלק הטוב שבדקל - פרותיו, התמר. לדעות מסויימות, גם הפרי השני שבין שלושת הדברים שאסור למוכרם לעכו"ם - חצב - גם הוא סוג של תמרים, המוזכרים במסכת מגילה[5], בהקשר לכך כי רבה שלח למרי בר מר שק תמרים בידי אביי.
במסכת ברכות[6] מובאת המחלוקת בין רבי יהודה לשמואל בנוגע לברכה על חלק ה"קורא"[7] שבפירות הדקל, רבי יהודה סובר כי מכיוון שעתה הוא רך ומתוק יש לברך עליו בורא פרי האדמה, ואילו שמואל אומר שמכיוון ששתילת הדקל לא הייתה עבור פירות ה"קורא" שיגדלו ממנו, יש לברך עליו "שהכל". להלכה פסק הרמב"ם[8] כדעתו של שמואל כי יש לברך על ה"קורא" שהכול. כך גם פוסק אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך הרב כי הכלל בברכת "בורא פרי העץ" הוא שמברכים אותה רק על פרות שהאילנות שעליהם גדלו נטעו עבור זה שיאכלו אותם, ולכן כל פרי שגדל על אילן שהכוונה שבנטיעתו לא הייתה עבור הפרי - כמו הדקל, שלא נטע בשביל אכילת ה"קורא" - אין לברך עליו "בורא פרי העץ" אלא "שהכול נהיה בדברו"[9] .
בתורת החסידות
.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ דף קי"א עמוד א'
- ↑ שולחן ערוך הרב חלק "חושן משפט", הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית, סעיף ט':
לא יעבור איש איש בין שתי נשים ולא אישה בין שני אנשים מפני שרוח רעה שורה שם... וכן הדקל'"
- ↑ דף י"ג עמוד ב'
- ↑ שם י"ד עמוד ב'
- ↑ דף ז' עמוד ב'
- ↑ דף ל"ו עמוד א'
- ↑ לגירסת הרמב"ם היה כתוב בגמרא "קור" ולא "קורא". כיום הכינוי "קורא" משמש לכינוי החלק האדום-חום שבראש הלולב, ממנו נוהגים הספרדים להימנע בלולב, ואילו האשכנזים נוהגים שיהיה דווקא, אולם בפועל אין הדבר מעכב.
- ↑ משנה תורה, ספר אהבה הלכות ברכות, פרק ח' הלכה ו'
- ↑ שולחן ערוך הרב, אורח חיים חלק א' סימן ר"ב סעיף ט"ז
- ↑ מסכת סוכה דף כ"ט עמוד ב', ובמשנה פרק ג' משנה א'.
