יהדות מרוקו: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־05:10, 4 בספטמבר 2017

מרוקו הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות יהודיות מפוארות, וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים^[1].

הוראת אדמו"ר הריי"צ

זמן קצר לפני הסתלקות הרבי הריי"צ אמר^[2]:

מקום יש להתגדר בו. לכו אל יהודי מרוקו שצריכים למלמדים ומורים והרביצו תורה ביניהם. אין חילוק בין בני ישראל אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני אברהם יצחק ויעקב אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ.

על יסוד דברים אלה החלה עבודת החינוך והרבצת התורה במדינות אפריקה הצפונית. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב מיכאל ליפסקר - לאחר שהרבי כתב לו שזו היתה הוראתו של הרבי הריי"צ בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר מקנס בחודש אייר תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב רפאל ברוך טולידנו^[3]: .

בחודש חשוון תשי"א נלווה אליו הרב שלמה מטוסוב, שהיה גם השליח הראשון אותו שלח הרבי עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר קזבלנקה וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפן לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב סעדיה ליברוב, בשנת תשי"ג, לעיר מידלט; הרב שלום איידלמן בשנת תשי"ט והרב יהודה לייב רסקין, בשנת תש"כ, לעיר קזבלנקה.

הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.

מוסדות חב"ד במרוקו

מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם הרבי הריי"צ רבי יוסף יצחק. מוסדות חב"ד במרוקו כללו בתי מדרש למורים, ישיבות לצעירים, תלמודי תורה, בתי ספר לבנות, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד.

בעיר מקנס הייתה ישיבה חב"דית שכללה מאות בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת הנגלה ובתורת חסידות-חב"ד, התעמקו בה ועסקו בעבודת התפילה.

בנוסף התקיימו במרוקו בתי החינוך בית רבקה ובית שרה לנערות שחינכו אלפים רבים של נערות בדרך ישראל סבא.

בשישים עיירות וכפרים התנוססו בתי החינוך החב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו בקזבלנקה ובמקנס. הפעולות נשאו פרי ובני מרוקו אלה הצליחו בחינוכם והשתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו^[4]: .

הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב שלמה מטוסוב והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, היתה באחריות בא כח לשכת הרבי באירופה וצפון אפריקה הרב בנימין אליהו גורודצקי. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט^[5]: , ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו חסידי חב"ד בעבודתם המהפכנית הזאת.

בשנת ה'תשע"ז יצא לאור ספר חב"ד במרוקו, הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו.

הפעילות כיום

כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר קזבלנקה ובה השלוחים - הרב שלום והרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב לוי והרבנית חנה באנון^[6]: .

איגוד יוצאי מרוקו

איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת תשס"ו בבאר שבע, על ידי הרב יוסף יצחק מטוסוב, הרב שניאור זלמן גורליק ומר יצחק מרציאנו.

האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות חב"ד - אהלי יוסף יצחק מרוקו ובית רבקה מרוקו, בראשותם של הרב מיכאל ליפסקר והרב שלמה מטוסוב ויבלחט"א הרב שלום איידלמן.

הארגון מארגן כינוסים לבוגרים, מוציא ירחון ומקיים פעילויות נוספות.

שלוחים במרוקו במשך השנים

לקריאה נוספת

שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז

קישורים חיצוניים

אבנר שאקי הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו, הידברות
שמואל הרשקוביץ, אסון אגאדיר, שבועון כפר חב"ד גליון 1684
שניאור זלמן ברגר, המקושרים ממרוקו, שבועון בית משיח ב' כסלו תשע"ז
תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו - חב"ד אינפו
מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי

הערות שוליים

↑ לפי אתר משרד החוץ הישראלי חיים היום במרוקו כ-3,500 יהודים
↑ ספר הצאצאים עמ' 195
↑ חב"ד במרוקו ע' 19-21
↑ חב"ד במרוקו, החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו
↑ חב"ד במרוקו ע' 94 ואילך
↑ חב"ד במרוקו ע' 366
↑ אודות פעילותו - חב"ד במרוקו ע' 366
↑ אודות פעילותו - חב"ד במרוקו ע' 359-360

[1] לפי אתר משרד החוץ הישראלי חיים היום במרוקו כ-3,500 יהודים

[2] ספר הצאצאים עמ' 195

[3] חב"ד במרוקו ע' 19-21

[4] חב"ד במרוקו, החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו

[5] חב"ד במרוקו ע' 94 ואילך

[6] חב"ד במרוקו ע' 366

[7] אודות פעילותו - חב"ד במרוקו ע' 366

[8] אודות פעילותו - חב"ד במרוקו ע' 359-360

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ו[[מורה|מורים]] והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ.}}
-על יסוד דברים אלה החלה עבודת ה[[חינוך]] והרבצת התורה במדינות אפריקה הצפונית. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו היתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר מקנס ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]]{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 19-21}}: .
+על יסוד דברים אלה החלה עבודת ה[[חינוך]] והרבצת התורה במדינות אפריקה הצפונית. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו היתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר מקנס ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]]{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21}}: .
 בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] נלווה אליו הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר קזבלנקה וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפן לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט; הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] והרב [[יהודה לייב רסקין]], בשנת [[תש"כ]], לעיר קזבלנקה.
@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 בשישים עיירות וכפרים התנוססו בתי החינוך החב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו בקזבלנקה ובמקנס. הפעולות נשאו פרי ובני מרוקו אלה הצליחו בחינוכם והשתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו{{הערה|חב"ד במרוקו, החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}: .
-הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, היתה באחריות בא כח לשכת הרבי באירופה וצפון אפריקה הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 94 ואילך}}: , ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו חסידי חב"ד בעבודתם המהפכנית הזאת.
+הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, היתה באחריות בא כח לשכת הרבי באירופה וצפון אפריקה הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך}}: , ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו חסידי חב"ד בעבודתם המהפכנית הזאת.
-בשנת ה'תשע"ז יצא לאור ספר '''חב"ד במרוקו''', הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו.
+בשנת ה'תשע"ז יצא לאור ספר '''[[חב"ד במרוקו]]''', הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו.
 ==הפעילות כיום==
-כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר קזבלנקה ובה השלוחים - הרב שלום והרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב לוי והרבנית חנה באנון{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 366}}: .
+כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר קזבלנקה ובה השלוחים - הרב שלום והרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב לוי והרבנית חנה באנון{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}: .
 ==איגוד יוצאי מרוקו==