ניגון לכתחילה אריבער: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''ניגון [[לכתחילה אריבער]]''' (נקרא כך על ידי [[הרבי]], נקרא גם '''ניגונו של אדמו"ר המהר"ש''' (או באידיש '''דעם רבי'נס מוהר"ש ניגון''')) - הינו ניגון אותו היה מחבב [[אדמו"ר המהר"ש]] והיה מורגל בפיו לשוררו בכל עת הזדמנות; [[שבת קודש]], [[יום טוב|ימים טובים]] ו[[יומא דפגרא]]. גם היום נוהגים לנגן ניגון זה ב[[התוועדות|התוועדיות]] של [[הרבי]] מלך המשיח ב[[ב' אייר תקצ"ד|יום הולדת]]ו ו[[י"ג תשרי תרמ"ג|הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר המהר"ש]] וכן כשמנגנים את ניגוני [[רבותינו נשיאנו]].
'''ניגון [[לכתחילה אריבער]]''' (נקרא כך על ידי [[הרבי]], או '''ניגונו של אדמו"ר המהר"ש''' (או באידיש '''דעם רבי'נס מוהר"ש ניגון''')) - הוא ניגון אותו היה מחבב [[אדמו"ר המהר"ש]] והיה מורגל בפיו לשוררו לעתים מזדמנות; [[שבת קודש]], [[יום טוב|ימים טובים]] ו[[יומא דפגרא]]. גם ברבות מ[[התוועדות|התוועדיות]] של [[הרבי]] מנגנים ניגון זה, מלבד מב[[ב' אייר תקצ"ד|יום הולדת]]ו, [[י"ג תשרי תרמ"ג|הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר המהר"ש]] וכן כשמנגנים את ניגוני [[רבותינו נשיאנו]].


[[אדמו"ר]] ה[[מהר"ש]] היה נוהג להגיד (ציטוט לא מדויק): העולם סבור שאם לא מצליחים ללכת מלמטה אז הולכים מלמעלה, אבל אני סבור ש[["לכתילה אריבער"]] (לכתחילה צריך ללכת מלמעלה). ה[[ניגון]] משקף כבר בתחילתו את העלייה החדה ללמעלה וכל השיר מדגיש את העניין של [[לכתכילה אריבער]] באופן מוחשי ע"י העליות שלו. ניגון זה מושר פעמים רבות עם הרבי שליט"א. בפועל בחיי [[היום יום]] צריך לבצע זאת, יש שער נעול? תטפס מעליו אל תנסה בכל זאת לנסות להיכנס.
שמו של הניגון לקוח מ[[פתגם|פתגמו]] של [[אדמו"ר]] ה[[מהר"ש]] [[לכתחילה אריבער]]. יש הטוענים{{מקור}} גם כי תוכן הפתגם מתבטא בתנועות הניגון.


ניגון זה ידוע גם בשם "ניגון איינס צוויי דריי פיר", כיוון שתוי הניגון בחלק השני, הם לפי ארבע תנועות. שם נוסף לניגון, הוא "ניגון אין סוף".{{הערה|1= [[רשימות]], חוברת י"ד עמ' 424.}}
ניגון זה ידוע גם בשם "ניגון איינס צוויי דריי פיר", כיוון שתווי הניגון בחלק השני, הם לפי ארבע תנועות. שם נוסף לניגון, הוא "ניגון אין סוף".{{הערה|1= [[רשימות]], חוברת י"ד עמ' 424.}}


אודות ניגון זה מסופר: בסוף ספר "הון עשיר" - לבעל "[[משנת חסידים]]" - יש שיר רשום בתוי נגינה. הרבי מהר"ש קראם, ואמר שהניגון הרשום עורר אותו על ניגון  
אודות ניגון זה מסופר: בסוף ספר "הון עשיר" - לבעל "[[משנת חסידים]]" - יש שיר רשום בתווי נגינה. הרבי מהר"ש קראם, ואמר שהניגון הרשום עורר אותו על ניגון  
ואז ניגן ניגון זה.  
ואז ניגן ניגון זה.  



גרסה מ־15:15, 14 ביוני 2017

ניגון לכתחילה אריבער (נקרא כך על ידי הרבי, או ניגונו של אדמו"ר המהר"ש (או באידיש דעם רבי'נס מוהר"ש ניגון)) - הוא ניגון אותו היה מחבב אדמו"ר המהר"ש והיה מורגל בפיו לשוררו לעתים מזדמנות; שבת קודש, ימים טובים ויומא דפגרא. גם ברבות מהתוועדיות של הרבי מנגנים ניגון זה, מלבד מביום הולדתו, הסתלקותו של אדמו"ר המהר"ש וכן כשמנגנים את ניגוני רבותינו נשיאנו.

שמו של הניגון לקוח מפתגמו של אדמו"ר המהר"ש לכתחילה אריבער. יש הטוענים[דרוש מקור] גם כי תוכן הפתגם מתבטא בתנועות הניגון.

ניגון זה ידוע גם בשם "ניגון איינס צוויי דריי פיר", כיוון שתווי הניגון בחלק השני, הם לפי ארבע תנועות. שם נוסף לניגון, הוא "ניגון אין סוף".[1]

אודות ניגון זה מסופר: בסוף ספר "הון עשיר" - לבעל "משנת חסידים" - יש שיר רשום בתווי נגינה. הרבי מהר"ש קראם, ואמר שהניגון הרשום עורר אותו על ניגון ואז ניגן ניגון זה.

ניגון זה הוא ניגון ק"פ בספר הניגונים ונרשם מפי זקני החסידים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. רשימות, חוברת י"ד עמ' 424.