נשי חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־10:47, 21 במאי 2017

נשי חב"ד הינו ארגון שנוסד על ידי הרבי בשנת תשי"ג ומטרתו לאגד את נשות חב"ד.

התייסדות

את הרעיון להקמת ארגון נשי חב"ד בארץ הקודש כתב הרבי באגרת לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, בכ"ד סיון תשי"א:

לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו

— אגרות קודש חלק ד', אגרת א'סד

הרבי הזכיר שוב על הענין בט' אלול באותה שנה, במכתב לאגו"ח^[1], ובט"ז אלול במכתב לרב זושא וילימובסקי^[2].

הרב וילימובסקי החל לפעול בנושא ובחודש תשרי תשי"ב התקיימה ההתוועדות הראשונה לנשים במסגרת ארגון נשי חב"ד. על האירוע דווח בעיתון שנשלח לרבי על ידי הרב וילימובסקי, ובא' בשבט תשי"ב הודה הרבי על כך^[3].

בכ"ח בתמוז תשי"ב שלח הרבי מכתב המיועד לארגון נשי חב"ד, ובו פירט את תוכנית העבודה של הארגון:

א. עבודה בנוגע לעצמן:
(א) להתועד לעתים קבועות ללימוד (פרשת השבוע, עניני החג לפני החג, דינים וכיו"ב).
(ב) ללמוד מאמרים המתאימים, השיחות וכו' המדברים בעקרי תורת החסידות, מנהגיה, הדרכות החסידות וכו', ועל ידי זה לחזק רוח החסידות ואור החסידות בביתן.
ב. עבודה בנוגע הזולת:
(א) להשתדל בתוספת אומץ, קודם כל, לטובת הזולת הקרוב, היינו בחינוך בניהם ובנותיהם, וחינוך בני ובנות ישראל בסביבתם.
(ב) לנהל תעמולה לחזק עניני יהדות בכלל, וטהרת המשפחה, כשרות וחינוך הכשר בפרט.
(ג) להשתדל בחיזוק מוסדות החינוך הכשר בכלל, ובפרט לקחת חלק פעיל בכל מוסדות חינוך חב"ד אשר בארץ הקודש תבנה ותכונן, וביחוד בנוגע לסידור אכילה ולינה, ההשגחה על הנקיון, התלבושת וכיו"ב.

— אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תשמ

בחודש תשרי תשי"ג התקיים כנס נשי חב"ד בכפר חב"ד, בו נבחר ועד נשי חב"ד ונוסד הארגון באופן רשמי. מאז מתקיים כנס ארצי לנשי חב"ד מדי שנה.

במהלך שנת תשי"ג ייסד הרבי ארגון של נשי חב"ד בארצות הברית ובמדינות נוספות.

יושבי ראש נשי חב"ד

קרן ליולדת

הקרן הארצית ליולדת הוקמה על ידי ארגון שפרה ופועה בשיתוף עם ארגון נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש בשנת תשנ"ה על מנת לממן ליולדת עזרה במצרכי מזון וארגון הבית, ומימון ימי נופש. בראש הארגון עומדת הגברת ציפורה הבר.

לקריאה נוספת

הפרטיזן - על ייסוד ארגון 'נשי חב"ד'.
מגבעות אשורנו - ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל, גברת גליצנשטיין וגברת הלפרין, תשמ"א.

קישורים חיצוניים

נשי ובנות חב"ד, פורטל קהילתי מבית אתר חב"ד אינפו
ד"ר יצחק קראוס, תפקידן של הנשים במשנת הרבי, י"ט שבט התשס"ט (13.02.2009)
ועד חיילי בית דוד - 770, קובץ העובדות שמאחורי הכינוס , תיעוד מלא ומקיף על פעילותן של נשי חב"ד לקבלת המלכות -
ש. רחלזון, הפרטיזן מקים את נשי חב"ד ● מיוחד לימי ההתרמה - באתר שטורעם

הערות שוליים

↑ אגרות קודש חלק ד', אגרת א'קפג.
↑ שם, אגרת א'רא.
↑ אגרות קודש חלק ה', אגרת א'שפב.

[1] אגרות קודש חלק ד', אגרת א'קפג.

[2] שם, אגרת א'רא.

[3] אגרות קודש חלק ה', אגרת א'שפב.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 '''נשי חב"ד''' הינו ארגון שנוסד על ידי [[הרבי]] בשנת [[תשי"ג]] ומטרתו לאגד את נשות חב"ד.
-==רקע==
+==התייסדות==
 [[תמונה:הרבי כנס נשי חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] נושא [[שיחה]] בכנס נשי ובנות חב"ד כהכנה ל[[חג השבועות]] ([[כ"ח אייר]] [[תנש"א]])]]
-בשונה מהנטייה ששררה קודם-לכן בעולם התורני, לפיה יש להגביל את [[לימוד התורה]] לגברים בלבד, בכפוף להלכה {{הדגשה|כל המלמד את בתו תורה, כאילו מלמדה תפלות}}{{הערה|הלכות תלמוד תורה לרבינו הזקן}}, הרבי פנה בדבריו לגברים ונשים באופן שווה. הוא קרא לנשים ללמוד ולהשתלם בפנימיות התורה, על-מנת שיתקרבו גם הן ל[[אהבת ה']] וליראתו.
+את הרעיון להקמת ארגון נשי חב"ד בארץ הקודש כתב [[הרבי]] באגרת ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ב[[כ"ד סיון]] [[תשי"א]]:
+{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=אגרות קודש חלק ד', אגרת א'סד|תוכן=לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו}}
+הרבי הזכיר שוב על הענין ב[[ט' אלול]] באותה שנה, במכתב לאגו"ח{{הערה|אגרות קודש חלק ד', אגרת א'קפג.}}, וב[[ט"ז אלול]] במכתב לרב [[זושא וילימובסקי]]{{הערה|שם, אגרת א'רא.}}.
-הרבי הסביר, שבעמדנו על סף ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה, בה {{הדגשה|לא יהיה עסק כל העולם כולו אלא לדעת את ה' בלבד}}{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק יב.}}, ניכרת המגמה בעולם כולו לרכישת השכלה כללית גם על ידי נשים ובנות. מסיבה זו, אין לחשוש שלימוד התורה יוסיף "ערמומית" אצל האשה, כיון שהערמומית נכנסה בליבה כבר בלימוד שאר החכמות, ואם כן גובר ההכרח ללמדה הלכות ופנימיות התורה{{הערה|שיחת שבת פרשת אמור תש"נ.}}.
+הרב וילימובסקי החל לפעול בנושא וב[[חודש תשרי]] [[תשי"ב]] התקיימה ההתוועדות הראשונה לנשים במסגרת ארגון נשי חב"ד. על האירוע דווח בעיתון שנשלח לרבי על ידי הרב וילימובסקי, וב[[א' בשבט]] תשי"ב הודה הרבי על כך{{הערה|אגרות קודש חלק ה', אגרת א'שפב.}}.
-למהפיכה זו, הייתה גם מטרה הקשורה בעצם השליחות. כאשר הרבי שלח זוג צעיר לקו-החזית של המלחמה בהתבוללות, הוא ציפה מאשת השליח ליטול חלק פעיל במאבק - לא פחות מבעלה. כאשר תלמידי ישיבה צעירים נשלחו על ידי הרבי לרחובות הערים כדי להניח שם [[מבצע תפילין|תפילין]] לעוברים-ושבים יהודיים, נשלחו נשים צעירות למרכזי קניות, [[בית רפואה|לבתי-רפואה]] ולבתי-ספר, על-מנת לחלק בהם [[מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת-קודש]] לנשים ובנות יהודיות. בה-בעת, הרבי דורש מהן לשמור על כללי ה[[צניעות]] היהודיים, כמקובל מדורי-דורות.
+ב[[כ"ח בתמוז]] תשי"ב שלח הרבי מכתב המיועד לארגון נשי חב"ד, ובו פירט את תוכנית העבודה של הארגון:
+{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/6/1740 אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תשמ]|תוכן=א. עבודה בנוגע לעצמן:
-בשנת [[תשי"ג]] (1953) הפמינזם במובן השגרתי של המילה, לא היה רעיון חדש, אך רוב התנועות הפמיניסטיות דחו במצען את הגישה המסורתית לאישה וביקשו להעניק לאישה את הזכות לחקות את תפקידיו של הגבר בתחומים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים.
+(א) להתועד לעתים קבועות ללימוד ([[פרשת השבוע]], עניני החג לפני החג, דינים וכיו"ב).
-הרבי לא היה 'מהפכן' במובן זה ושיטתו הייתה הפוכה בכוונותיה לשיטות הפמיניסטיות הרווחות. לאמיתו-של-דבר, הרבי היה דווקא סניגור נלהב של הגישה המסורתית, הרואה באישה קודם-כל 'עקרת הבית'. הבורא נתן לגבר ולאישה תפקידים שונים, אמר הרבי, וכשאישה דוחה את הנשיות הפנימית שלה ומנסה לחקות את הגבר - הפוטנציאל הנשיי שלה לא מנוצל והיא לא חשה סיפוק מהתכוונויותיה וממעשיה.
+(ב) ללמוד מאמרים המתאימים, השיחות וכו' המדברים בעקרי [[תורת החסידות]], מנהגיה, הדרכות החסידות וכו', ועל ידי זה לחזק רוח החסידות ואור החסידות בביתן.
-בהמשך לכך, הרבי הוכיח בעזרת מקורות מהקבלה ומכתבי החסידות, כי תפקידה של האישה שווה לתפקידו של הגבר ולעיתים אף חשוב ממנו. הרבי הוסיף והוכיח כי התורה מצפה מהאישה לנצל את כשרונותיה, אך בד-בבד לדבוק באידיאל המסורתי "כל כבודה של בת מלך פנימה" (תהלים מה, יד).
+ב. עבודה בנוגע הזולת:
-בדרכה שלה, גם על האישה מוטלת החובה "ליצור דירה לה'", אבל עליה למלא מטלה זו בדרך נשיית אופיינית לה: לא בדרך של 'כיבוש' אלא על ידי גילוי הטוב והאלוקי הקיים בכל נברא.
+(א) להשתדל בתוספת אומץ, קודם כל, לטובת הזולת הקרוב, היינו ב[[חינוך]] בניהם ובנותיהם, וחינוך בני ובנות ישראל בסביבתם.
+(ב) לנהל תעמולה [[הפצת היהדות|לחזק עניני יהדות]] בכלל, ו[[טהרת]] המשפחה, [[כשרות]] וחינוך הכשר בפרט.
+(ג) להשתדל בחיזוק מוסדות החינוך הכשר בכלל, ובפרט לקחת חלק פעיל בכל מוסדות חינוך חב"ד אשר בארץ הקודש תבנה ותכונן, וביחוד בנוגע לסידור אכילה ולינה, ההשגחה על הנקיון, התלבושת וכיו"ב.}}
+בחודש תשרי [[תשי"ג]] התקיים כנס נשי חב"ד ב[[כפר חב"ד]], בו נבחר ועד נשי חב"ד ונוסד הארגון באופן רשמי. מאז מתקיים כנס ארצי לנשי חב"ד מדי שנה.
+במהלך שנת תשי"ג ייסד הרבי ארגון של נשי חב"ד ב[[ארצות הברית]] ובמדינות נוספות.
 ==יושבי ראש נשי חב"ד==