יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־09:30, 26 ביולי 2020

אדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון מאַוְורוּטש (תקפ"ב-תרל"ז) היה בנו של הרבי הצמח צדק. ייסד חצר חסידית באוורוטש בסגנון חסידות צ'רנוביל

תולדות חיים

נולד בשנת תקפ"ב בעיירה ליובאוויטש כבן חמישי לאביו אדמו"ר הצמח צדק ולאמו הרבנית חיה מושקא. אדמו"ר רבי יוסף יצחק היה בנם החמישי. הוא נקרא על שם רבי יוסף יצחק משריי, חתנו של רבי ברוך בטלן ודודו של אדמו"ר הזקן.

הוא נשא לאשה את הרבנית חנה בת רבי יעקב ישראל מטשרקאס והרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי).

בחודש תשרי תרל"ז חלה ובי"ח כסלו תרל"ז נפטר ומנוחתו כבוד באוורטש.

הנהגתו באדמו"רות

לאחר חתונתו רצה הצמח צדק כי יבוא להתיישב בליובאוויטש, אך חותנו התנגד לכך ורצה להחזיק אותו על שולחנו, למרות שהדבר היה קשה עליו. בהיותו בן שלושים ושש, בשנת תרי"ט ביקשו ממנו חלק מסידי צ'רנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים (עוד בחיי אביו אדמו"ר הצמח צדק), והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו ומאידך להקל עליו את החזקתו. החל לנהוג באדמו"רות בעיירה אוורוטש, אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך^[1].

הנהגתו הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי טשרנוביל, והוא אמר רק 'תורות' קצרות בעוד שמאמרים עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה מאמרים ארוכים למייחלי פניו.

הוא נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר "בית רבי": "ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעתים לליובאוויטש לשתות מבאר מים חיים, והיה דולה ומשקה לאנ"ש הקשורים והעטופים אליו...".

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:ציון בן יוסף בן הצמח צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו המשופץ של רבי יוסף יצחק שניאורסון באוברוטש ([[כסלו]] [[תשע"ב]])]]
-אדמו"ר '''יוסף יצחק שניאורסון - האדמו"ר מאַוְורוּטש''' נולד בשנת [[תקפ"ב]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. [[אדמו"ר]] רבי יוסף יצחק היה בנם החמישי. הוא נקרא על שם רבי יוסף יצחק משריי, חתנו של רבי [[ברוך בטלן]] ודודו של [[אדמו"ר הזקן]].
+אדמו"ר '''יוסף יצחק שניאורסון מאַוְורוּטש''' ([[תקפ"ב]]-[[תרל"ז]]) היה בנו של הרבי [[הצמח צדק]]. ייסד חצר חסידית ב[[אוורוטש]] בסגנון [[חסידות צ'רנוביל]]
-== נישואיו ==
+==תולדות חיים==
-הוא נשא לאשה את הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] בת הרה"ק [[יעקב ישראל מטשרקאס]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]]. לאחר חתונתו היה סמוך על שולחן חותנו. [[אדמו"ר הצמח צדק]] רצה שיקבע את מושבו בליובאוויטש אך חותנו לא הסכים לכך.
+נולד בשנת [[תקפ"ב]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] כבן חמישי לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. [[אדמו"ר]] רבי יוסף יצחק היה בנם החמישי. הוא נקרא על שם רבי יוסף יצחק משריי, חתנו של רבי [[ברוך בטלן]] ודודו של [[אדמו"ר הזקן]].
+הוא נשא לאשה את הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] בת רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]].
+בחודש [[תשרי]] [[תרל"ז]] חלה וב[[י"ח כסלו תרל"ז]] נפטר ומנוחתו כבוד באוורטש.
 == הנהגתו באדמו"רות ==
-בהיותו בן שלושים ושש, בשנת [[תרי"ט]] ביקשו חותנו שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים (עוד בחיי אביו אדמו"ר הצמח צדק). אדמו"ר יוסף יצחק החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]] ב[[עיירה]] [[אוורוטש]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}. הנהגתו הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]].
+לאחר חתונתו רצה הצמח צדק כי יבוא להתיישב בליובאוויטש, אך חותנו התנגד לכך ורצה להחזיק אותו על שולחנו, למרות שהדבר היה קשה עליו. בהיותו בן שלושים ושש, בשנת [[תרי"ט]] ביקשו ממנו חלק מסידי צ'רנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים (עוד בחיי אביו אדמו"ר הצמח צדק), והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו ומאידך להקל עליו את החזקתו. החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]] ב[[עיירה]] [[אוורוטש]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}.
+הנהגתו הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]], והוא אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה מאמרים ארוכים למייחלי פניו.
 הוא נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר "בית רבי": {{ציטוטון|ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעתים לליובאוויטש לשתות מבאר [[מים]] חיים, והיה דולה ומשקה לאנ"ש הקשורים והעטופים אליו...}}.
-אדמו"ר יוסף יצחק היה אביה של [[הרבנית שטרנא שרה]] אשת [[אדמו"ר הרש"ב]], ובנם - [[אדמו"ר הריי"צ]] נקרא על שם זקנו - יוסף יצחק.
+לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות צ'רנוביל]].
-בחודש [[תשרי]] [[תרל"ז]] חלה וב[[י"ח כסלו תרל"ז]] נפטר ומנוחתו כבוד באוורטש.
-לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]].
 == משפחתו ==

בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן	זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל \| הורים: ישראל ברוך · רבקה \| חמיו: יהודה ליב \| אשתו: סטערנא \| אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה \| גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין \| בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל \| חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס \| שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי	הורים: שניאור זלמן · סטערנא \| אשתו: שיינא \| חמיו: ר' יעקב מינוביץ' \| אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל \| גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם \| בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים \| חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק	הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: דובער חמותו: שיינא \| אחים/יות: דבורה \| גיסים/ות: חיים חייקיל \| בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה \| חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש	הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא \| אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) \| חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) \| אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה \| גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ \| בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב	הורים: שמואל · רבקה \| אשתו: שטערנא שרה \| חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק \| חמותו: חנה \| אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| בנים: יוסף יצחק \| גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין \| כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ	הורים: שלום דובער · שטערנא שרה \| אשתו: נחמה דינה \| חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון \| בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא \| חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין \| נכדים: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א	הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: יוסף יצחק \| חמותו: נחמה דינה \| אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) \| גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון

יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־09:30, 26 ביולי 2020

תולדות חיים

הנהגתו באדמו"רות

משפחתו

קישורים חיצונים

הערות שוליים

תפריט ניווט