שליח ציבור: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "שליח ציבור " ב־"שליח ציבור ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:שליח ציבור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] משמש כשליח ציבור]] | [[קובץ:שליח ציבור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] משמש כשליח ציבור]] | ||
'''שליח ציבור''' (בראשי תיבות: '''ש"ץ''') הוא כינוי לחזן [[בית כנסת|בית הכנסת]], המייצג את הקהל בתפילתו ל[[קדוש ברוך הוא]]. | '''שליח ציבור''' (בראשי תיבות: '''ש"ץ''') הוא כינוי לחזן [[בית כנסת|בית הכנסת]], המייצג את הקהל בתפילתו ל[[קדוש ברוך הוא]]. | ||
==רקע== | |||
בתקופות מוקדמות יותר היה שליח הציבור מתפלל בקול את ה[[תפילה]] כולה, עבור ה[[יהודים]] שלא ידעו להתפלל. מנהג זה נפוץ עד היום בקהילות ספרדיות ובקהילות נוספות. בקהילות אשכנזיות מסיים שליח הציבור פסקאות שונות בקול, וקורא את ה[[קדיש]], [[ברכות]] ו[[חזרת הש"ץ]]. | |||
למנהג זה קדם מחלוקת בין [[רבן גמליאל דיבנה]] וחכמים בענין [[איכות וכמות]]: האם [[שליח הציבור]] מוציא את הרבים ידי חובתם גם בתפילת לחש או לא, רבן גמליאל סבור שמוטב כי הש"ץ יוציא את הציבור ידי חובתן, בניגוד לדעתם של ששאר חכמי ישראל שסברו כי על כל אחד להתפלל בעצמו תפילת לחש. | |||
הרבי{{הערת שוליים|1= [[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] חלק א' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=8ef748ff-778e-49cb-bcfc-80dce30345b8&st=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%99%D7%A7&pgnum=183 עמ' מ'].}} תולה זאת במחלוקת הידועה אם איכות עדיפה או כמות, בעוד חכמים סברו שכמות עדיפה, ולכן עדיף שכל אחד יתפלל בעצמו מאשר אחד יתפלל בשביל כולם{{הערת שוליים|[[מסכת ראש השנה]] מ' ע"א.}}, סבר רבי גמליאל נשיא ישראל כי מוטב שאחד יתפלל וכולם יצאו עימו ידי חובתו, שתפילה כזו הנעשית בהשתתפות ובכוונת כל הציבור יש לו חשיבות גדולה יותר באיכותה, ואיכות עדיפה מכמות. לפי רבי גמליאל אותה תקנה שהציבור מוציא את הרבים ידי חובתן, נעשתה דווקא ענין של בדיעבד, לאותו שאינו בקי להתפלל בעצמו. להלכה נפסק כחכמים. | |||
==מי השליח ציבור== | ==מי השליח ציבור== | ||
באגרת שכתב [[אדמו"ר הזקן]], הוא מעורר על כך שעמוד התפילה פנוי לכל מי שרוצה לגשת לעמוד, גם לכאלו שאינם מתפללים כראוי ועל ידי כך מכשילים את הציבור, ואי לכך תיקן שהחזן יקבע על פי החלטת הציבור: | באגרת שכתב [[אדמו"ר הזקן]], הוא מעורר על כך שעמוד התפילה פנוי לכל מי שרוצה לגשת לעמוד, גם לכאלו שאינם מתפללים כראוי ועל ידי כך מכשילים את הציבור, ואי לכך תיקן שהחזן יקבע על פי החלטת הציבור: | ||
| שורה 17: | שורה 21: | ||
[[הרבי]] עולה כ[[שליח ציבור]] באופן קבוע (חוץ מהשנים [[תש"ד]], [[תש"י]], [[תשכ"ה]] ו[[תשמ"ח]]) בימים: [[ו' תשרי]], [[יו"ד שבט]], [[כ"ב שבט]], [[כ' אב]]. | [[הרבי]] עולה כ[[שליח ציבור]] באופן קבוע (חוץ מהשנים [[תש"ד]], [[תש"י]], [[תשכ"ה]] ו[[תשמ"ח]]) בימים: [[ו' תשרי]], [[יו"ד שבט]], [[כ"ב שבט]], [[כ' אב]]. | ||
==ראו עוד== | |||
*[[חזרת הש"ץ]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/02-10-2016-00-52-52-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ליובאוויטש וחזניה - תולדות ימי שליחי הציבור במחיצת רבותינו נשיאינו]''' בתוך קובץ 'בכסה ליום חגנו' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ראש השנה תשע"ז | *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/02-10-2016-00-52-52-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ליובאוויטש וחזניה - תולדות ימי שליחי הציבור במחיצת רבותינו נשיאינו]''' בתוך קובץ 'בכסה ליום חגנו' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ראש השנה תשע"ז | ||
גרסה מ־09:28, 31 באוקטובר 2016
המונח "חזן" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו חזן (פירושונים).
שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לקדוש ברוך הוא.
רקע
בתקופות מוקדמות יותר היה שליח הציבור מתפלל בקול את התפילה כולה, עבור היהודים שלא ידעו להתפלל. מנהג זה נפוץ עד היום בקהילות ספרדיות ובקהילות נוספות. בקהילות אשכנזיות מסיים שליח הציבור פסקאות שונות בקול, וקורא את הקדיש, ברכות וחזרת הש"ץ.
למנהג זה קדם מחלוקת בין רבן גמליאל דיבנה וחכמים בענין איכות וכמות: האם שליח הציבור מוציא את הרבים ידי חובתם גם בתפילת לחש או לא, רבן גמליאל סבור שמוטב כי הש"ץ יוציא את הציבור ידי חובתן, בניגוד לדעתם של ששאר חכמי ישראל שסברו כי על כל אחד להתפלל בעצמו תפילת לחש.
הרבי[1] תולה זאת במחלוקת הידועה אם איכות עדיפה או כמות, בעוד חכמים סברו שכמות עדיפה, ולכן עדיף שכל אחד יתפלל בעצמו מאשר אחד יתפלל בשביל כולם[2], סבר רבי גמליאל נשיא ישראל כי מוטב שאחד יתפלל וכולם יצאו עימו ידי חובתו, שתפילה כזו הנעשית בהשתתפות ובכוונת כל הציבור יש לו חשיבות גדולה יותר באיכותה, ואיכות עדיפה מכמות. לפי רבי גמליאל אותה תקנה שהציבור מוציא את הרבים ידי חובתן, נעשתה דווקא ענין של בדיעבד, לאותו שאינו בקי להתפלל בעצמו. להלכה נפסק כחכמים.
מי השליח ציבור
באגרת שכתב אדמו"ר הזקן, הוא מעורר על כך שעמוד התפילה פנוי לכל מי שרוצה לגשת לעמוד, גם לכאלו שאינם מתפללים כראוי ועל ידי כך מכשילים את הציבור, ואי לכך תיקן שהחזן יקבע על פי החלטת הציבור:
השמרו והזהרו מאד מאד על התורה ועל העבודה שבלב זו תפלה בכוונה, להתחיל כולם יחד כאחד מלה במלה ולא זה בכה וזה בכה וזה דומם וזה משיח שיחה בטילה, ה' ישמרנו. ועיקר הסיבה וגרמא בנזקין הוא מהיורדים לפני התיבה, שהוא הפקר לכל הרוצה לפשוט רגליו החוטף אפרתי או מחמת שאין גם אחד רוצה וכו'. ואי לזאת זאת העצה היעוצה ותקנה קבועה חוק ולא יעבור עוד ח"ו, דהיינו לבחור אנשים קבועים הראוים לזה על פי הגורל או בריצוי רוב המנין. דהיינו שמתפללים מלה במלה בדרך המיצוע בקול רם ולא מאריכים יותר מדאי ולא מקצרים וחוטפים ח"ו. ועליהם מוטל חובה לירד לפני התיבה כל אחד ואחד ביומו אשר יגיע לו ולאסוף אליו סביב סמוך כל המתפללים בקול קצת על כל פנים, ולא בלחש ולא חוטפים ח"ו וכמבואר בתקנות ישנות בכמה עיירות
מקום השליח ציבור
המקום המיועד לשליח ציבור בבית הכנסת, נבדלות בעדות השונות. בקהילות האשכנזיות מקובל לקבוע את מקום החזן סמוך לארון הקודש, והמבנה שעליו מניח החזן את סידורו נקרא "עמוד". בקהילות הספרדיות עומד החזן בבימה שבמרכז בית הכנסת.
יש שהקצו לו מקום נמוך, בכדי לקיים את הפסוק "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'" [3]", ויש שהקצו עבורו מקום גבוה, על מנת שהקהל יוכל לראות ולשמוע היטב.
על פי מנהג חב"ד, האבל במשך שנת האבילות נוהג לעלות כשליח ציבור לכל התפילות (למעט בימים שבהם מתפללים תפילת מוסף).
הרבי עולה כשליח ציבור באופן קבוע (חוץ מהשנים תש"ד, תש"י, תשכ"ה ותשמ"ח) בימים: ו' תשרי, יו"ד שבט, כ"ב שבט, כ' אב.
ראו עוד
קישורים חיצוניים
- ליובאוויטש וחזניה - תולדות ימי שליחי הציבור במחיצת רבותינו נשיאינו בתוך קובץ 'בכסה ליום חגנו' בהוצאת ועד חיילי בית דוד, ראש השנה תשע"ז
הערות שוליים
- ↑ שיחות קודש תשל"ז חלק א' עמ' מ'.
- ↑ מסכת ראש השנה מ' ע"א.
- ↑ תהלים ק"ל, א.