39,916
עריכות
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "'''רבי חייא''' הוא תנא המוזכר בזוהר הקדוש פעמים רבות. רבי אברהם אזולאי כותב בספרו אור החמ...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ולמתק את הדינים, ואמנם ירד ר' חייא מעל החמור והתפלל. | ולמתק את הדינים, ואמנם ירד ר' חייא מעל החמור והתפלל. | ||
==בתורת חב"ד== | ==בתורת חב"ד== | ||
ב[[ליקוטי אמרים - פרק י]] מוזכר שרצה לעלות להיכלו של [[רבי שמעון בן יוחאי]] ויצאה בת קול - שרק מי שמהפך חושך לאור ומר למתוק, (כלומר שמעלה [[ניצוצות]] לשרשם) יכול לעלות לכאן. | |||
מובא ב[[זוהר]] כי [[מלאך]] ומיכאל ה[[כהן הגדול]]{{הערת שוליים|1=ראה [[זוהר]] (ס"ת) לך פ, סע"א. פא, רע"א.}} מקריב מנשמות{{הערת שוליים|1=ראה חגיגה יב, ב. תוד"ה ומיכאל מנחות קי, א.}} ה[[צדיקים]] על גבי ה[[מזבח]] וכו', להעלותן עד מקום מקום של שעשועי ה[[מלך]], מפני שנשמתן בהשתלשלות למטה אינה יכולה לעלות בעצמה עד מקום הנ"ל וכידוע, וזהו שארז"ל שראה שכולהו עולים על ידי מלאכים{{הערת שוליים|1=ב"מ פה, ב.}}. וכו' חוץ מנשמתו של רבי חייא שעלתה מעצמה, וזאת מצד שהיתה נשמתו ממקום גבוה ונעלה מאוד עד שהיה יכול בעצמו לעלות. | מובא ב[[זוהר]] כי [[מלאך]] ומיכאל ה[[כהן הגדול]]{{הערת שוליים|1=ראה [[זוהר]] (ס"ת) לך פ, סע"א. פא, רע"א.}} מקריב מנשמות{{הערת שוליים|1=ראה חגיגה יב, ב. תוד"ה ומיכאל מנחות קי, א.}} ה[[צדיקים]] על גבי ה[[מזבח]] וכו', להעלותן עד מקום מקום של שעשועי ה[[מלך]], מפני שנשמתן בהשתלשלות למטה אינה יכולה לעלות בעצמה עד מקום הנ"ל וכידוע, וזהו שארז"ל שראה שכולהו עולים על ידי מלאכים{{הערת שוליים|1=ב"מ פה, ב.}}. וכו' חוץ מנשמתו של רבי חייא שעלתה מעצמה, וזאת מצד שהיתה נשמתו ממקום גבוה ונעלה מאוד עד שהיה יכול בעצמו לעלות. | ||
בדברי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/29/27d&search=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%90 ליקוטי תורה]}} משמע שמדובר באותו רבי חייא מהגמרא. אדה"ז מביא מחלוקת שנחלקו בפירוש הפסוק [[ושמתי כדכד שמשותיך]] - תרי אמוראי במערבא יהודה וחזקיה בני ר' חייא. ומבאר על פי המובא בגמרא {{הערה|ב"מ פ"ה ע"ב}} שר' חייא ובניו היו דוגמת האבות אברהם יצחק ויעקב. וגם איתא בגמ' {{הערה|מ"ק כ"ה ע"א}} - יהודא מימינא דאבוה וחזקיה משמאליה. ופי' בספר חמדת צבי על התיקוני זוהר שר' חייא הוא בחינת יעקב ולכן גוהרקי שלו מנפשי' סליק, ע"ד תפארת עולה עד הכתר. וגם כי ביעקב נאמר כי שרית עם אלקים ועם אנשים שא"צ למלאכים כו'. כמו כן מבאר אדה"ז שלכן נקרא חייא ע"ד יעקב אבינו לא מת. ועל פי זה מבואר, שאם כן ממילא מובן דיהודה שהיה מימיני' הוא מבחי' אברהם וחזקיה משמאליה הוא מבחי' יצחק. ולכן דיהודה וחזקיה בני רבי חייא פליגי בזה שיהודה אמר שהם כפי מדתו מלמעלה למטה בחי' אברהם וחזקיה אמר ישפה כפי מדתו מלמטה למעלה בחינת [[יצחק]]. | |||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
[[קטגוריה:חכמי הזוהר|ח]] | [[קטגוריה:חכמי הזוהר|ח]] | ||