![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אבלות – הבדלי גרסאות
מ שלום העביר את הדף אבילות (מנהגים) ל־אבילות |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אבילות''' היא מצב הלכתי של אדם שמת אחד מקרובי משפחתו. זמן האבילות מחולק לארבע תקופות מרכזיות, כאשר בכל אחת מהן מנהגי האבלות הם שונים: תקופת ה'אנינות' - הזמן שבין הפטירה לבין הקבורה, תקופת ה'שבעה' - שבעת הימים מהקבורה, תקופת 'שלושים' - החודש הראשון מהקבורה ותקופת ה'שנה' הראשונה. | '''אבילות''' היא מצב הלכתי של אדם שמת אחד מקרובי משפחתו. זמן האבילות מחולק לארבע תקופות מרכזיות, כאשר בכל אחת מהן מנהגי האבלות הם שונים: תקופת ה'אנינות' - הזמן שבין הפטירה לבין הקבורה, תקופת ה'שבעה' - שבעת הימים מהקבורה, תקופת 'שלושים' - החודש הראשון מהקבורה ותקופת ה'שנה' הראשונה. | ||
את השם "אבילות" מסביר [[אדמו"ר הצמח צדק]] באופנים שונים{{הערה|ראה בספר הליקוטים אות א' (א - אהוי"ר) ע' נה.}}: א. מלשון צער{{הערה|כמו (ישעיה כ) "ואשלם נחומים לו ולאבליו" ובפירוש רש"י: למצטערים עליו.}} ב. מלשון חורבן{{הערה| כמו (ירמיה יב, ד) "עד מתי תאבל הארץ" ובפירוש רש"י: תחרב.}}. ג. מלשון השחתה{{הערה|כמו (ישעיה כד, ד) "אבלה נבלה הארץ" ו(שם, ז) "אבל תירוש" שפירושו שהושחת התירוש.}}. ד. מלשון בכיה {{הערה|כמו (שלח יד, לט) "ויתאבלו העם מאד".}}. | |||
מנהג חב"ד להקים את המצבה בסמיכות האפשרית לימי השבעה. | מנהג חב"ד להקים את המצבה בסמיכות האפשרית לימי השבעה. | ||
גרסה מ־18:47, 22 בינואר 2020
אבילות היא מצב הלכתי של אדם שמת אחד מקרובי משפחתו. זמן האבילות מחולק לארבע תקופות מרכזיות, כאשר בכל אחת מהן מנהגי האבלות הם שונים: תקופת ה'אנינות' - הזמן שבין הפטירה לבין הקבורה, תקופת ה'שבעה' - שבעת הימים מהקבורה, תקופת 'שלושים' - החודש הראשון מהקבורה ותקופת ה'שנה' הראשונה.
את השם "אבילות" מסביר אדמו"ר הצמח צדק באופנים שונים[1]: א. מלשון צער[2] ב. מלשון חורבן[3]. ג. מלשון השחתה[4]. ד. מלשון בכיה [5].
מנהג חב"ד להקים את המצבה בסמיכות האפשרית לימי השבעה.
האבל מניח תפילין גם ביום הראשון[6].
אדמו"ר הריי"צ היה אומר כל עניני לימוד התורה שבסדר התפלה, כמו פיטום הקטורת, איזהו מקומן, תנא דבי אליהו וכו', אלא שאמרם בלחש, וצוה שאחר יאמרם (יסיים) בקול רם[7].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ ראה בספר הליקוטים אות א' (א - אהוי"ר) ע' נה.
- ↑ כמו (ישעיה כ) "ואשלם נחומים לו ולאבליו" ובפירוש רש"י: למצטערים עליו.
- ↑ כמו (ירמיה יב, ד) "עד מתי תאבל הארץ" ובפירוש רש"י: תחרב.
- ↑ כמו (ישעיה כד, ד) "אבלה נבלה הארץ" ו(שם, ז) "אבל תירוש" שפירושו שהושחת התירוש.
- ↑ כמו (שלח יד, לט) "ויתאבלו העם מאד".
- ↑ תורת מנחם.
- ↑ הרבי, בניחום אבלים בנובומינסק.
