אהרן חזן – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "ארצה " ב־"ארצה " |
|||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
מאוחר יותר, בחורף [[תרפ"ח]] הצטרף ל'[[ישיבה קטנה]]' שהקימו חסידי [[חב"ד]] ב[[זוויהל]]. ב[[ראש ישיבה|ראשות הישיבה]] עמד הגאון החסיד הרב [[חיים שאול ברוק]], לימים ראש ישיבת '[[אחי תמימים]]' ב[[תל אביב]] ואחר-כך ב[[ראשון לציון]]. הישיבה שכנה בבית-הכנסת הגדול. למרות הרדיפות מצד השלטונות המשיכה הישיבה להתקיים. בסופו של דבר, גורש הרב ברוק מהעיר ובהמשך אף נדון לתשעה חודשי עבודות-כפייה. אף-על-פי-כן, חרף כל הרדיפות, המשיכה הישיבה להתקיים במחתרת, בבית פרטי, והרב ברוק עצמו הוסיף למסור שיעורי תורה. בחורף [[תרצ"ז]] השתדך עם רעייתו מרת נחמה לאה ע"ה, בתו של הגה"ח רבי זוסיא פרידמן ז"ל שהיה רב העיר אודסה, מחשובי חסידי באיאן, וצאצא מ[[המגיד ממעזריטש]] ובנו ר' אברהם המלאך. קיבל "סמיכה" מר' חיים מבריסק. [[הרבי הריי"צ]] שלח אליו כמה מכתבים, בהם גם מכתב לרגל נישואי בנו. ר' זוסיא נלב"ע מספר שבועות לאחר שידוכי בתו עם ר' אהרן, בט' טבת [[תרצ"ז]] מנו"כ באודסה. | מאוחר יותר, בחורף [[תרפ"ח]] הצטרף ל'[[ישיבה קטנה]]' שהקימו חסידי [[חב"ד]] ב[[זוויהל]]. ב[[ראש ישיבה|ראשות הישיבה]] עמד הגאון החסיד הרב [[חיים שאול ברוק]], לימים ראש ישיבת '[[אחי תמימים]]' ב[[תל אביב]] ואחר-כך ב[[ראשון לציון]]. הישיבה שכנה בבית-הכנסת הגדול. למרות הרדיפות מצד השלטונות המשיכה הישיבה להתקיים. בסופו של דבר, גורש הרב ברוק מהעיר ובהמשך אף נדון לתשעה חודשי עבודות-כפייה. אף-על-פי-כן, חרף כל הרדיפות, המשיכה הישיבה להתקיים במחתרת, בבית פרטי, והרב ברוק עצמו הוסיף למסור שיעורי תורה. בחורף [[תרצ"ז]] השתדך עם רעייתו מרת נחמה לאה ע"ה, בתו של הגה"ח רבי זוסיא פרידמן ז"ל שהיה רב העיר אודסה, מחשובי חסידי באיאן, וצאצא מ[[המגיד ממעזריטש]] ובנו ר' אברהם המלאך. קיבל "סמיכה" מר' חיים מבריסק. [[הרבי הריי"צ]] שלח אליו כמה מכתבים, בהם גם מכתב לרגל נישואי בנו. ר' זוסיא נלב"ע מספר שבועות לאחר שידוכי בתו עם ר' אהרן, בט' טבת [[תרצ"ז]] מנו"כ באודסה. | ||
=== ייסוד | === ייסוד החדרים בטשנקט === | ||
בתחילת קיץ [[תש"ד]], ביקר אצלו אחד החסידים, ר' [[אלי ליפסקר]] שמו, ובקשו לייסד " | בתחילת קיץ [[תש"ד]], ביקר אצלו אחד החסידים, ר' [[אלי ליפסקר]] שמו, ובקשו לייסד "[[חיידר]]" לילדי הפליטים בטשקנט. רבי אהרן הקים באותה תקופה ארבעה [[חיידר|חדרים]] במקומות שונים בעיר. ה"חדרים" יצרו רשת מחתרתית של תורה. ברחוב אוקצ'י לימד ר' [[משה נתן גורליק]], איש חב"ד; ר' [[זלמן לייב אסטולין]], נכה מלחמה, לימד בסוצגורודיק על יד מפעל הטקסטיל; ר' [[אשר זעליג]] לימד ברחוב נובאיה. אחרי חג ה[[שבועות]] ארגן "חדר" נוסף ברחוב פרופסיוזני ובו לימד ר' משה ה"ליטוואק". לאחר שעזב את כהונתו, קבל ר' [[חיים בנימין ברוד]] את התפקיד על עצמו. | ||
ההשגחה והתחזוקה היו באחריותו הבלעדית. הוא תכנן מה ילמדו התלמידים, בחן אותם, דאג שתהיה ארוחת צהרים כל יום, ושילם את שכר המלמדים וכן את דמי השכירות החודשיים עבור חדרי הלימוד. מטעמי בטחון, המלמדים לא ידעו אפילו מהיכן מגיע שכרם. | ההשגחה והתחזוקה היו באחריותו הבלעדית. הוא תכנן מה ילמדו התלמידים, בחן אותם, דאג שתהיה ארוחת צהרים כל יום, ושילם את שכר המלמדים וכן את דמי השכירות החודשיים עבור חדרי הלימוד. מטעמי בטחון, המלמדים לא ידעו אפילו מהיכן מגיע שכרם. | ||