פורטל:חגים ומועדים/שבת: הבדלים בין גרסאות בדף
די העכסטע צייט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "בגדים" ב־"בגדים") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<table align=left><tr><td>[[קובץ:נרות שבת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|נרות שבת]]</td></tr></table> | <table align=left><tr><td>[[קובץ:נרות שבת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|נרות שבת]]</td></tr></table> | ||
'''יום השבת''' הנו היום השביעי בשבוע, ביום זה מצווים עם ישראל במצוות עשה לשבות ממלאכה, ובמצוות לא תעשה שלא לעשות בו מלאכה. מלאכות אלו האסורות למדו חז"ל בדרך הדרש שהם המלאכות שנעשו בעת בניית המשכן נוסף עליהם מלאכות מדרבנן כ[[מוקצה]] וגזירות נוספות מחשש שיבוא לידי מלאכה דאורייתא. כמו כן ישנו מצווה לכבד את יום השבת | '''יום השבת''' הנו היום השביעי בשבוע, ביום זה מצווים עם ישראל במצוות עשה לשבות ממלאכה, ובמצוות לא תעשה שלא לעשות בו מלאכה. מלאכות אלו האסורות למדו חז"ל בדרך הדרש שהם המלאכות שנעשו בעת בניית המשכן נוסף עליהם מלאכות מדרבנן כ[[מוקצה]] וגזירות נוספות מחשש שיבוא לידי מלאכה דאורייתא. כמו כן ישנו מצווה לכבד את יום השבת ב[[בגד|בגדים]] מכובדים ולענגו במאכל ומשתה כפי היכולת. | ||
טעם המצווה הוא שבשעה שברא הקב"ה את העולם בראו בששה ימים וביום השביעי - "וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה", שלאחר ששת ימי הבריאה נח הקב"ה כביכול ממלאכתו. כמו כן נצטווינו אנו בתורה ש"וביום השביעי תשבות" וכן "לא תעשה כל מלאכה". | טעם המצווה הוא שבשעה שברא הקב"ה את העולם בראו בששה ימים וביום השביעי - "וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה", שלאחר ששת ימי הבריאה נח הקב"ה כביכול ממלאכתו. כמו כן נצטווינו אנו בתורה ש"וביום השביעי תשבות" וכן "לא תעשה כל מלאכה". | ||
גרסה אחרונה מ־08:45, 8 בנובמבר 2016
 |
יום השבת הנו היום השביעי בשבוע, ביום זה מצווים עם ישראל במצוות עשה לשבות ממלאכה, ובמצוות לא תעשה שלא לעשות בו מלאכה. מלאכות אלו האסורות למדו חז"ל בדרך הדרש שהם המלאכות שנעשו בעת בניית המשכן נוסף עליהם מלאכות מדרבנן כמוקצה וגזירות נוספות מחשש שיבוא לידי מלאכה דאורייתא. כמו כן ישנו מצווה לכבד את יום השבת בבגדים מכובדים ולענגו במאכל ומשתה כפי היכולת.
טעם המצווה הוא שבשעה שברא הקב"ה את העולם בראו בששה ימים וביום השביעי - "וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה", שלאחר ששת ימי הבריאה נח הקב"ה כביכול ממלאכתו. כמו כן נצטווינו אנו בתורה ש"וביום השביעי תשבות" וכן "לא תעשה כל מלאכה".
בקבלה ובחסידות מבואר כי אכן ביום השבת ישנה עליית העולמות שהאור והחיות שמחייה במשך השבוע את העולם מתעלה ביום השבת לשרשה ומקורה. ועל שם זה נקראת השבת בשם 'שבת' אותיות 'תשב', שענינה הוא שיבת האורות למקומם.
כמו כן מבואר שבימי החול עבודת האדם היא בעבודת הבירורים וכן הוא גם בספירות שספירת המלכות יורדת לעולמות בי"ע לברר את הניצוצות, משאין כן יום השבת שאין עניינה בירורים אלא שבה מתעלים הניצוצות שהובררו בעבודת הבירורים בימות החול להיכלל באצילות עצמה.