שלום חסקינד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "הפצת המעיינות " ב־"הפצת המעיינות ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בבחרותו זכה להשלח על ידי הרבי ל[[מרוקו]] לשליחות מיוחדת בכל ערי המדינה ולהתרשם ממוסדות ליובאוויטש שנבנו אז, ולאחר חזרתו קיבל הוראה להעלות את רשמיו ממסעו על גבי הכתב ולדאוג לפרסום הדברים בעיתונות הכתובה על מנת להעלות על נס את ההצלחה של פעולות חב"ד במדינה. | בבחרותו זכה להשלח על ידי הרבי ל[[מרוקו]] לשליחות מיוחדת בכל ערי המדינה ולהתרשם ממוסדות ליובאוויטש שנבנו אז, ולאחר חזרתו קיבל הוראה להעלות את רשמיו ממסעו על גבי הכתב ולדאוג לפרסום הדברים בעיתונות הכתובה על מנת להעלות על נס את ההצלחה של פעולות חב"ד במדינה. | ||
בחודש אלול [[תשי"ג]] נשא לאשה את רעייתו מריישא בת ר' [[חיים שמריהו גוראריה]] מ[[תל אביב]]. הוא התגורר בתל אביב תקופה קצרה, ומייד לאחר מכן נסע יחד עם רעייתו להתגורר כמה שנים ב[[קראון הייטס]] ושם זכו לקרובים נפלאים מהרבי ומהרבנית. בתל אביב חי את מרבית שנותיו, והיה מתפלל ב[[בית הכנסת נחלת בנימין]]. | |||
בשנים האחרונות עבר להתגורר ב[[אשדוד]] והשפיע בה על סביבתו ב[[הפצת המעיינות]] ובנעם ההליכות שלו. התגורר באשדוד עד פטירתו. | בשנים האחרונות עבר להתגורר ב[[אשדוד]] והשפיע בה על סביבתו ב[[הפצת המעיינות]] ובנעם ההליכות שלו. התגורר באשדוד עד פטירתו. | ||
גרסה מ־05:36, 14 באוגוסט 2016
הרב שלום חסקינד (ט"ו אלול תרפ"ז - ט"ו אדר תשס"ז) היה משפיע וגבאי בבית כנסת חב"ד בתל אביב.
תולדות חיים
נולד במוסקבה לרב דובער חסקינד בט"ו אלול תרפ"ז. בילדותו יצאו הוריו מרוסיה ולאחר תקופה ששהו בריגא, עלו לארץ ישראל. בשנת ת"ש לערך הגיע לארה"ב.
ר' שלום היה מהתלמידים הראשונים של ישיבת תומכי תמימים בארה"ב, והיה מהמקורבים ביותר לאדמו"ר הריי"צ וכן לרעייתו הרבנית נחמה דינה וזכה במשך מספר שנים לשרת בסעודות בקומה העליונה, והמשיך בתפקידו זה גם במחיצת הרבי לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ. חביבותו וקירבתו נבעה הן מצד אביו שהיה משמש בקודש אצל רבותינו נשיאינו, והן מצד היותו מחותן עם בית הרב.
ההתכנסות הראשונה שהתרחשה בבנין 770 לאחר רכישתו על ידי אגודת חסידי חב"ד הייתה בעת מסיבת הבר-מצוה שלו שהתקיימה, בימים שטרם כניסתו של הרבי לבנין.
בשנים שהיה בחור ב-770 היה עובד במשרד המרכז לעניני חינוך בעבודות משרדיות, עד תש"ח היה המשרד בחדרו הקדוש של הרבי, ושם הוא היה יושב ועובד לצד הרבי באותו חדר.
השמועה אומרת שהרבי התבטא עליו שהוא בעל סוד מהדרגה השלישית, ושהוא חסיד אמת.
בבחרותו זכה להשלח על ידי הרבי למרוקו לשליחות מיוחדת בכל ערי המדינה ולהתרשם ממוסדות ליובאוויטש שנבנו אז, ולאחר חזרתו קיבל הוראה להעלות את רשמיו ממסעו על גבי הכתב ולדאוג לפרסום הדברים בעיתונות הכתובה על מנת להעלות על נס את ההצלחה של פעולות חב"ד במדינה.
בחודש אלול תשי"ג נשא לאשה את רעייתו מריישא בת ר' חיים שמריהו גוראריה מתל אביב. הוא התגורר בתל אביב תקופה קצרה, ומייד לאחר מכן נסע יחד עם רעייתו להתגורר כמה שנים בקראון הייטס ושם זכו לקרובים נפלאים מהרבי ומהרבנית. בתל אביב חי את מרבית שנותיו, והיה מתפלל בבית הכנסת נחלת בנימין.
בשנים האחרונות עבר להתגורר באשדוד והשפיע בה על סביבתו בהפצת המעיינות ובנעם ההליכות שלו. התגורר באשדוד עד פטירתו.
היה חסיד מיוחד ושמש כדוגמא חיה לחסיד בביטול גדול לרבי גם בעת היותו מיודד עם משפחת לבית הרב. היה בקי גדול בש"ס ובדקדוק אך בצניעותו לא הבליט את ידיעותיו.
הוא ניהל את הגמ"ח של מרכז חב"ד בתל אביב במשך שנים רבות, ומסר נפשו על העניין. מספר רב של פעמים היה מכתת רגליו בנסיעות לחו"ל על מנת לאסוף כספים לפעילות הגמ"ח.
נפטר בשושן פורים בשנת תשס"ז בשנתו השמונים.
משפחתו
- זוגתו מרת מריישא.
- בתו מרת בלומה (אשת ר' אליהו טייטלבוים), ירושלים.
- בנו ר' אליעזר שלמה, ירושלים.
- בתו מרת אסתר (אשת ר' יוסף יצחק זילברשטרום, משפיע ושליח הרבי), לוד.
- בנו ר' אלתר דובער, ירושלים.
- בתו מרת חיה שיינא מיכלא (אשת ר' יוסף קוביטשעק), אשדוד.