זמבין – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "נשא את" ב־"נשא את" |
מ החלפת טקסט – "השואה " ב־"השואה " |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מקווה זמבין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה המקווה החסידי בעיירה ששרד את מאורעות השואה ומשמש היום אתר תיירות היסטורי]] | [[קובץ:מקווה זמבין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה המקווה החסידי בעיירה ששרד את מאורעות [[השואה]] ומשמש היום אתר תיירות היסטורי]] | ||
העיירה '''זעמבין''' (קרויה גם בשם '''ז'עבין''' או '''ז'עמבין'''{{הערה|יש המאייתים "זשעבין" או "זיעבין".}}. באנגלית: '''Zembin'''. ברוסית: '''Зембин''') היא [[עיירה]] במחוז בוריסוב בפלך מינסק ברוסיה הלבנה. בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] פרחה במקום קהילה חסידית תוססת, בראשה בלט הרב [[אברהם לנדא|אברהם לנדא (אברמ'קה ז'עמבינר)]] שהיה רב הקהילה ואחד מגדולי ה[[משפיע|משפיעים]] בחסידות חב"ד. | העיירה '''זעמבין''' (קרויה גם בשם '''ז'עבין''' או '''ז'עמבין'''{{הערה|יש המאייתים "זשעבין" או "זיעבין".}}. באנגלית: '''Zembin'''. ברוסית: '''Зембин''') היא [[עיירה]] במחוז בוריסוב בפלך מינסק ברוסיה הלבנה. בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] פרחה במקום קהילה חסידית תוססת, בראשה בלט הרב [[אברהם לנדא|אברהם לנדא (אברמ'קה ז'עמבינר)]] שהיה רב הקהילה ואחד מגדולי ה[[משפיע|משפיעים]] בחסידות חב"ד. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בעקבות גידול האוכלוסיה היהודית, הוקם [[בית כנסת]] בכיכר המרכזית של העיירה, על חורבותיה של הכנסייה המקומית, שהוקמה במקום זאת במקום צדדי וזניח. | בעקבות גידול האוכלוסיה היהודית, הוקם [[בית כנסת]] בכיכר המרכזית של העיירה, על חורבותיה של הכנסייה המקומית, שהוקמה במקום זאת במקום צדדי וזניח. | ||
התושבים היהודיים הפעילו בתי מלאכה, ובהם מתפרה, סנדלריה, 2 נגריות, 2 פחחיות, בתי מלאכה לעיבוד עורות, טחנת קיטור גדולה, שתי מאפיות, ו-2 בתי בד. בנוסף, היה המקום גם מרכז רוחני ליהודי הסביבה ופעל בו [[תלמוד תורה]] יהודי על טהרת הקודש בו התקיימו לימודים בשפת האידיש, ו[[מקווה טהרה]] מפואר יחסית למקובל באותן שנים{{הערה|1=מבנה המקווה שרד את מאורעות השואה והוא מהווה כיום יעד תיירותי. ראו [https://www.google.com/maps/place/Mikveh/@54.360157,28.214371,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x7f68a42f977451f7?hl=iw מיקומו המדוייק של המקווה] במפות גוגל.}}. | התושבים היהודיים הפעילו בתי מלאכה, ובהם מתפרה, סנדלריה, 2 נגריות, 2 פחחיות, בתי מלאכה לעיבוד עורות, טחנת קיטור גדולה, שתי מאפיות, ו-2 בתי בד. בנוסף, היה המקום גם מרכז רוחני ליהודי הסביבה ופעל בו [[תלמוד תורה]] יהודי על טהרת הקודש בו התקיימו לימודים בשפת האידיש, ו[[מקווה טהרה]] מפואר יחסית למקובל באותן שנים{{הערה|1=מבנה המקווה שרד את מאורעות [[השואה]] והוא מהווה כיום יעד תיירותי. ראו [https://www.google.com/maps/place/Mikveh/@54.360157,28.214371,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x7f68a42f977451f7?hl=iw מיקומו המדוייק של המקווה] במפות גוגל.}}. | ||
בקיץ של שנת [[תר"ס]] פקדה שריפה קשה את העיירה שפגעה בכל הבתים ואף גבתה אבידות בנפש. | בקיץ של שנת [[תר"ס]] פקדה שריפה קשה את העיירה שפגעה בכל הבתים ואף גבתה אבידות בנפש. | ||