אהרן חזן – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
מ החלפת טקסט – "רוסיה " ב־"רוסיה " |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
ההשגחה והתחזוקה היו באחריותו הבלעדית. הוא תכנן מה ילמדו התלמידים, בחן אותם, דאג שתהיה ארוחת צהרים כל יום, ושילם את שכר המלמדים וכן את דמי השכירות החודשיים עבור חדרי הלימוד. מטעמי בטחון, המלמדים לא ידעו אפילו מהיכן מגיע שכרם. | ההשגחה והתחזוקה היו באחריותו הבלעדית. הוא תכנן מה ילמדו התלמידים, בחן אותם, דאג שתהיה ארוחת צהרים כל יום, ושילם את שכר המלמדים וכן את דמי השכירות החודשיים עבור חדרי הלימוד. מטעמי בטחון, המלמדים לא ידעו אפילו מהיכן מגיע שכרם. | ||
ההוצאות השוטפות של אחזקת ה"חדרים" הללו היו עצומות. משכורות המורים עצמן הסתכמו בעשרים אלף רובלים לחודש. באותו זמן, משכורת חודשית של פועל | ההוצאות השוטפות של אחזקת ה"חדרים" הללו היו עצומות. משכורות המורים עצמן הסתכמו בעשרים אלף רובלים לחודש. באותו זמן, משכורת חודשית של פועל ב[[רוסיה]] הייתה שבע מאות רובל לחודש. ארוחת הצהרים היומית והשכירות החודשית עבור ארבעת ה"חדרים" אף הן עלו עשרות אלפי רובלים. תקציב ענק זה אשר שולם בעיקרו על ידי כמה חסידי חב"ד אמידים, הפחית באופן משמעותי את הכנסתם. אולם מדי פעם הצליחו להשפיע על מכרים יהודים, גם כאלה הרחוקים משמירת מצוות, לתרום ביד נדיבה להחזקת ה"חדרים". | ||
ה"חדרים" המשיכו להתקיים עד [[אלול]] [[תש"ו]], כל זמן שהוא וחסידי חב"ד נשארו ב[[טשקנט]]. | ה"חדרים" המשיכו להתקיים עד [[אלול]] [[תש"ו]], כל זמן שהוא וחסידי חב"ד נשארו ב[[טשקנט]]. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
בשנת [[תשכ"ו]] עלה הרב חזן ל[[ארץ ישראל]] עם כל משפחתו. מיד כשהגיע לארץ החל להקים תלמודי תורה לילדי ישראל שלמדו בבתי ספר ממלכתיים, ובהמשך אף עבד עם הארגונים [[פעילים]], רמ"ת, [[חדרי תורה אור]]. | בשנת [[תשכ"ו]] עלה הרב חזן ל[[ארץ ישראל]] עם כל משפחתו. מיד כשהגיע לארץ החל להקים תלמודי תורה לילדי ישראל שלמדו בבתי ספר ממלכתיים, ובהמשך אף עבד עם הארגונים [[פעילים]], רמ"ת, [[חדרי תורה אור]]. | ||
כאשר החלה העליה הגדולה | כאשר החלה העליה הגדולה מ[[רוסיה]] בשנת תשכ"ט, נרתם הרב חזן בכל מרצו לקליטת העולים ובהמשך עשרות בשנים כיתת את רגליו מדרום הארץ לצפונה וביקר את העולים במרכזי הקליטה, ובבתים, והשפיע על מאות רבות של משפחות להכניס את ילדיהם למוסדות חינוך תורניים, ואף זכה להקים כמה מוסדות חינוך לידי העולים. כן דאג להכניס בבריתו של אברהם אבינו אלפי עולים. זכה הרב חזן להיות החלוץ בעריכת סדרי פסח ציבוריים לעולים החדשים מרוסיה. | ||
ספרו "[[נגד הזרם]]" היה מחלוצי הספרות החרדית לתיאור המאבק היהודי בשלטון הקומוניסטי. בשנת [[תשס"ח]], כחצי שנה לפני פטירתו, הוציא לאור את הספר בגירסה חדשה ומורחבת, תחת השם "[[המאבק והניצחון]]" - בו תיאר את מאבקו האישי, כאחד מחסידי חב"ד מעבר למסך הברזל, בשלטונות הסובייטים. | ספרו "[[נגד הזרם]]" היה מחלוצי הספרות החרדית לתיאור המאבק היהודי בשלטון הקומוניסטי. בשנת [[תשס"ח]], כחצי שנה לפני פטירתו, הוציא לאור את הספר בגירסה חדשה ומורחבת, תחת השם "[[המאבק והניצחון]]" - בו תיאר את מאבקו האישי, כאחד מחסידי חב"ד מעבר למסך הברזל, בשלטונות הסובייטים. | ||