אבן (גשמית): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ") |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
אלא שהדיבור הא-לקי המהוה ומחיה את האבן הוא מצומצם ומוגבל ביותר, ותרומתו לאבן הוא רק - עצם קיומו כדומם בלי שום גילויי חיות נוספים, כמו צמיחה או תחושה וכדו'. | אלא שהדיבור הא-לקי המהוה ומחיה את האבן הוא מצומצם ומוגבל ביותר, ותרומתו לאבן הוא רק - עצם קיומו כדומם בלי שום גילויי חיות נוספים, כמו צמיחה או תחושה וכדו'. | ||
דיבורו של הקב"ה הוא [[כח]] ואור אלקי המהוה ומחיה את הנברא, ונקרא בדרך משל - "דיבורו של מקום". | דיבורו של [[הקב"ה]] הוא [[כח]] ואור אלקי המהוה ומחיה את הנברא, ונקרא בדרך משל - "דיבורו של מקום". | ||
ואכן ב[[עולם הזה]] משתמשים באותיות אלו לקריאת שמו של הנברא. | ואכן ב[[עולם הזה]] משתמשים באותיות אלו לקריאת שמו של הנברא. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
וכך גם האבן, הנה, זה שמו אשר יקראו לו בלשון הקודש - "אבן", כי שרשו משם א-לקי העולה ב"ן במספרו, ועוד אל"ף נוספת משם אחר, ובצירופם ביחד יקרא בשם אבן. | וכך גם האבן, הנה, זה שמו אשר יקראו לו בלשון הקודש - "אבן", כי שרשו משם א-לקי העולה ב"ן במספרו, ועוד אל"ף נוספת משם אחר, ובצירופם ביחד יקרא בשם אבן. | ||
אבל במקורם - "אותיות הדיבור" של הקב"ה הן כוחות אלקיים המהווים כל [[נברא]] - אפילו דומם כאבן. | אבל במקורם - "אותיות הדיבור" של [[הקב"ה]] הן כוחות אלקיים המהווים כל [[נברא]] - אפילו דומם כאבן. | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
גרסה מ־05:52, 22 ביולי 2016
האבן הגשמית היא נברא גשמי שברא אלקים בסוג הדומם, מבין ארבעת הסוגים - דצח"מ, וככל הנבראים כולם - גם באבן יש חיות רוחנית המהוה ומחיה אותה תמיד.
בתורת החסידות
האבן משמשת כדוגמא נפוצה בתורת החסידות - לדומם בדרגא המצומצמת והמוגבלת ביותר, עצם מת שלא נראה בו שום חיות.
ואף על פי כן גם בו יש נפש וחיות רוחנית א-לקית, המהוה ומחיה אותו בכל רגע ממש, והוא התלבשותאותיות הדיבור של הקב"ה, מעשרה מאמרות אלקיות המחיות ומהוות את העולם, להיות יש מאין ואפס שלפני ששת ימי בראשית.
אלא שהדיבור הא-לקי המהוה ומחיה את האבן הוא מצומצם ומוגבל ביותר, ותרומתו לאבן הוא רק - עצם קיומו כדומם בלי שום גילויי חיות נוספים, כמו צמיחה או תחושה וכדו'.
דיבורו של הקב"ה הוא כח ואור אלקי המהוה ומחיה את הנברא, ונקרא בדרך משל - "דיבורו של מקום".
ואכן בעולם הזה משתמשים באותיות אלו לקריאת שמו של הנברא.
שם האבן
וכך גם האבן, הנה, זה שמו אשר יקראו לו בלשון הקודש - "אבן", כי שרשו משם א-לקי העולה ב"ן במספרו, ועוד אל"ף נוספת משם אחר, ובצירופם ביחד יקרא בשם אבן.
אבל במקורם - "אותיות הדיבור" של הקב"ה הן כוחות אלקיים המהווים כל נברא - אפילו דומם כאבן.