חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "ערב שבת " ב־"ערב שבת "
מ (החלפת טקסט – " אדמו"ר הצמח צדק " ב־" אדמו"ר הצמח צדק ")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
מ (החלפת טקסט – "ערב שבת " ב־"ערב שבת ")
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:אהל הרבניות בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהל הרבניות ב[[ליובאוויטש]]: הרבנית חיה מושקא, הרבנית [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]] (אשת [[אדמו"ר האמצעי]]) והרבנית [[סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)|סטערנא]] (אשת [[אדמו"ר הזקן]])]]'''הרבנית חיה מושקא''' נולדה בעיירה [[ליאזנא]] בשנת [[תק"נ]] לאביה [[אדמו"ר האמצעי]], ונסתלקה בערב שבת פרשת ויגש [[ח' טבת תרכ"א]]. מנוחתה כבוד ב[[ליובאוויטש]] באהל זקנתה [[הרבנית סטערנא]] ואמה [[הרבנית שיינא]].  
[[קובץ:אהל הרבניות בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהל הרבניות ב[[ליובאוויטש]]: הרבנית חיה מושקא, הרבנית [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]] (אשת [[אדמו"ר האמצעי]]) והרבנית [[סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)|סטערנא]] (אשת [[אדמו"ר הזקן]])]]'''הרבנית חיה מושקא''' נולדה בעיירה [[ליאזנא]] בשנת [[תק"נ]] לאביה [[אדמו"ר האמצעי]], ונסתלקה ב[[ערב שבת]] פרשת ויגש [[ח' טבת תרכ"א]]. מנוחתה כבוד ב[[ליובאוויטש]] באהל זקנתה [[הרבנית סטערנא]] ואמה [[הרבנית שיינא]].  


בכל יום הייתה מרבה באמירת תהילים.  
בכל יום הייתה מרבה באמירת תהילים.  
שורה 11: שורה 11:
בשבת פרשת מקץ לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר בחדרו מאמר חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר, פנה אל הצ"צ ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ההלכה. לאחר העיון המשותף חזר בו הצ"צ והצטער על שעלה בדעתו לגרש את זוגתו. [[אדמו"ר הזקן]] הבטיח ללמוד עמו, ברכם כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי" (ישעיה י"ז), ביקשו להוציא מליבו כל קפידה על הרבנית ולשמח אותה, נאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש". במוצאי שבת פרשת ויגש נכנסה הרבנית אל [[אדמו"ר הזקן]] והודתה לו על שלום הבית ועל הברכה.
בשבת פרשת מקץ לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר בחדרו מאמר חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר, פנה אל הצ"צ ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ההלכה. לאחר העיון המשותף חזר בו הצ"צ והצטער על שעלה בדעתו לגרש את זוגתו. [[אדמו"ר הזקן]] הבטיח ללמוד עמו, ברכם כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי" (ישעיה י"ז), ביקשו להוציא מליבו כל קפידה על הרבנית ולשמח אותה, נאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש". במוצאי שבת פרשת ויגש נכנסה הרבנית אל [[אדמו"ר הזקן]] והודתה לו על שלום הבית ועל הברכה.


הרבנית נסתלקה בערב שבת פרשת ויגש [[ח' טבת תרכ"א]] ומנוחתה כבוד ב[[ליובאוויטש]] באהל זקנתה [[הרבנית סטערנא]] ואמה [[הרבנית שיינא]].  
הרבנית נסתלקה ב[[ערב שבת]] פרשת ויגש [[ח' טבת תרכ"א]] ומנוחתה כבוד ב[[ליובאוויטש]] באהל זקנתה [[הרבנית סטערנא]] ואמה [[הרבנית שיינא]].  


במוצאי שבת אמר הצ"צ לבנו ר' שמואל - [[אדמו"ר המהר"ש]] כי נתקיימו דברי קודשו של [[אדמו"ר הזקן]] - עברו 54 (נ"ד) שנים מאז נאנח ואמר לו "נד קציר ביום נחלה".  
במוצאי שבת אמר הצ"צ לבנו ר' שמואל - [[אדמו"ר המהר"ש]] כי נתקיימו דברי קודשו של [[אדמו"ר הזקן]] - עברו 54 (נ"ד) שנים מאז נאנח ואמר לו "נד קציר ביום נחלה".  
39,916

עריכות