חיים אליעזר ביחובסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " ביתו" ב־" בתו")
מ (החלפת טקסט – "נשא את" ב־"נשא את")
שורה 2: שורה 2:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נשא את בתו של [[שמואל יהודה לייב עפשטיין]], ולאחר חתונתו התיישב בכלמי (שבפלך [[צ'רניגוב]]), והיה סמוך על שולחן חותנו.
[[נישואין|נשא]] את בתו של [[שמואל יהודה לייב עפשטיין]], ולאחר חתונתו התיישב בכלמי (שבפלך [[צ'רניגוב]]), והיה סמוך על שולחן חותנו.


בשנת [[תרנ"א]] התמנה כמנהל החשבונות של [[כולל חב"ד]], ועסק בזה עד סוף ימיו.
בשנת [[תרנ"א]] התמנה כמנהל החשבונות של [[כולל חב"ד]], ועסק בזה עד סוף ימיו.

גרסה מ־07:54, 19 ביולי 2016

הרב חיים אליעזר הכהן ביחאווסקי, בן הרב דובער. מחסידי קאפוסט, בתקופת אדמו"ר הרש"ב (נכד גיסו של אדמו"ר האמצעי). ממוציאי ספרי רבותינו נשיאנו, כגון דרך מצותיך ועוד.

תולדות חיים

נשא את בתו של שמואל יהודה לייב עפשטיין, ולאחר חתונתו התיישב בכלמי (שבפלך צ'רניגוב), והיה סמוך על שולחן חותנו.

בשנת תרנ"א התמנה כמנהל החשבונות של כולל חב"ד, ועסק בזה עד סוף ימיו.

במקביל לעבודתו כמנהל החשבונות של קופת כולל חב"ד, החל משנת תרס"ז עסק בההדרת ספרים רבים מכתביהם של רבותינו נשיאינו.

בשנת תרע"ד נסע לארץ הקודש לצורכי עסקנותו, ולאחר מכן חזר לביתו, ועבר לגור בסמוך לבנו ר' זלמן בעיר סנאווסק.

בסמיכות לשנת תרע"ח עלה להתיישב בארץ הקודש.

משך תקופה ארוכה היה מנהל כולל חב"ד בארץ הקודש, אך בעקבות מחלוקת שהתעוררה בינו לבין אדמו"ר הרש"ב היכן להשקיע את כספי הקופה[1], הפסיקו חסידי חב"ד-ליובאוויטש להכיר בו כיו"ר הכולל.

במשך תקופה ארוכה נמנעו מלהשתמש בספרים שהוציא, עקב התבטאויות לא ראויות שלו כלפי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר המהר"ש. אולם על פי הוראת הרבי, כיום משתמשים בספרים שהוציא לאור. 

נפטר בי"ז מנחם אב תרפ"ד. נטמן בחלקת כולל חב"ד בהר הזיתים בירושלים. על ידו נטמן הרד"צ חן[2].

ספריו

כמו"כ הביא לדפוס את הספר בונה ירושלים של אדמו"ר הזקן, ואת ספר 'אור התורה' של אדמו"ר הצמח צדק.

הערות שוליים

  1. אדמו"ר הרש"ב הורה לו להשקיע את כספי הקופה בעיר חברון (על פי הוראה שקיבל מאביו, אדמו"ר המהר"ש), והוא חלק על רצונו הקדוש, והשקיע את כספי הכולל בירושלים.
  2. יו"ר כולל חב"ד-ליובאוויטש. בעת הלויה, הורה הגרי"ח זוננפלד על פי בקשתו של הרש"ז הבלין, לטמון אותם בסמיכות אחד לשני, כי "בודאי השלימו הצדיקים ביניהם בעולם העליון".