יהושע ליין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־09:55, 17 ביוני 2016

הרב יהושע ליין (תרמ"א-חודש תשרי תש"ב) היה מחסידי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ שכיהן כמנהל סניף ישיבת תומכי תמימים דוקשיץ, ואף שימש כרב במספר עיירות ברוסיה. אדמו"ר הריי"צ העיד עליו שהיה בינוני על פי התניא.

תולדות חיים

נולד בשנת תרמ"א בעיירה נעוועל לאביו החסיד ר' חיים דוד ליין, כצאצא של משפחת חן החב"דית.

בהגיעו לגיל בר מצווה, נשלח לעיירה צ'רניגוב ללמוד אצל דודו רב העיר הרב דוד צבי חן. בהמשך, למד את מלאכת השחיטה מאביו, אך לא עסק בכך בפועל היות ואביו אסר עליו לשחוט.

במחיצת אדמו"ר הרש"ב

בפעם הראשונה בה ביקר בחצרו של אדמו"ר הרש"ב ונכנס ליחידות, ביקש ממנו אדמו"ר הרש"ב להישאר בליובאוויטש, והוא השיב בהכנעה "אם הרבי יצווה עלי", אך הרבי לא ציווה עליו להישאר אלא אמר לו: "יעזור ה' יתברך שתרצה ללמוד ותדע ללמוד, ושתהיה יהודי ירא שמים - זה העיקר".

כעבור מספר שנים בהם שקד על לימודיו במחיצת דודו הרד"ץ חן, נסע ללמוד בחצרו של אדמו"ר הרש"ב בליובאוויטש ונמנה על ה'יושבים' ששקדו שם על התורה ועל העבודה, וכאשר הוקמה ישיבת תומכי תמימים נמנה על תלמידיה הראשונים וזכה ללמוד בה במשך מספר שנים עד לחתונתו. הוא היה חביב מאוד על אדמו"ר הרש"ב, שהתבטא עליו פעם בשעת התוועדות "יהושע הוא שלי".

באותה תקופה נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לגאון הרוגוצ'ובי כדי לקבל ממנו סמיכה לרבנות, ולאחר הבחינה העיד עליו הגאון כי הוא "יודע ללמוד".

לאחר נישואיו עם רעייתו מאשה, נסע לליובאוויטש לחודש החגים של שנת תרס"א, ובשעת ה'הקפות' בשמחת תורה רקד בהתלהבות יחד עם עוד שני חסידים נוספים (ר' שלמה דער געלער ור' אברהם יעקב מאזאריץ), ואדמו"ר הרש"ב מאוד נהנה מהריקוד שלהם והביט בהם ממושכות עד שאמר: "זהו ריקוד של לב, ה'יחידה ליחדך' של שמחת תורה... למרות שזו התלהבות 'קופצת', אך הכל בגדר של ריקוד חב"די. ריקוד חב"די בכל ההתלהבות והלהט שלא יהיה - הוא ריקוד חב"די"...

בעסקנות הכלל

בשנת תרס"ב, בהיותו בן עשרים ואחת שנה בלבד, הורה לו אדמו"ר הרש"ב להתיישב בעיירה דוקשיץ ולפתוח בה סניף של ישיבת תומכי תמימים. הרב ליין קיבל על עצמו את התפקיד וכיהן במשך שנים כמנהל משפיע ומשגיח של הישיבה, בה למדו כ-16 בחורים (בין תלמידיו באותה עת נמנה ר' מרדכי פרלוב). בתקופה זו, נפטרה רעייתו הראשונה זמן קצר לאחר שילדה.

לאחר מספר שנים בהן כיהן כמנהל הישיבה, הורה לו אדמו"ר הרש"ב לקבל על עצמו משרת רבנות בעיירה אוסטרובנה הסמוכה לוויטבסק.

בחודש אייר תרע"א מונה לכהן כרב העיר בישנקוביץ בה כיהן סבא-רבה שלו הרב פרץ חן כרב העיר. כאשר מונה לרב, התבטאו עליו במליצה בני העיר כי התקיים בו הפסוק "דור רביעי ישובו הנה".

במחיצת אדמו"ר הריי"צ

בשנת תר"פ נישא בזיווג שני למרת רישא, בת החסיד ר' אורי יפה.

שנתיים לאחר מכן בשנת תרפ"ב פרצה שריפה בבישנקוביץ שכילתה את רוב בתי העיר, ובעקבותיה נדד יחד עם בני משפחתו לנעוועל והתגורר עם משפחתו בבית הוריו.

כשהגיע לנעוועל, רצו בני הקהילה לשאול אותו שאלות בהלכה, אך הוא סירב להשיב היות וכתב הסמיכה לרבנות שלו נשרף, וכאשר הגיע הדבר לאוזניו של הגאון הרוגוצ'ובי, הוא שלח לו כתב 'סמיכה לרבנות' חדש.

בשנים שלאחר מכן, החל לשמש כשד"ר שהסתובב בין קהילות חב"ד ברחבי רוסיה אוסף את כספי ה'מעמד' עבור אדמו"ר הריי"צ.

בעקבות רדיפות אנשי המשטרה החשאית, עבר להתגורר בעיירה רודניא הסמוכה לליובאוויטש שם כיהן כרב ושוחט-ובודק, ובמקביל לימד נגלה וחסידות מספר תמימים שברחו מאימת הק.ג.ב. ומצאו מסתור בביתו.

בשנת תרצ"ח נאסר על ידי אנשי המשטרה החשאית, ושוחרר כעבור זמן קצר על ידי קרוב משפחה שירד מהדרך ונמנה על אנשי המשטרה, והציב לו תנאי שהוא משחרר אותו בתנאי שהוא מפסיק לעסוק בפעילות יהודית, לשחוט עופות לבני העיירה וכדומה. למרות זאת, לאחר שחרורו המשיך במסירות נפש לעסוק בשחיטה ובלימוד התמימים וחזרת מאמרי חסידות בבית הכנסת.

פטירתו

בחודשי הקיץ של שנת תש"א כבש הצבא הגרמני את רודניא וריכז את בני העיירה בגטו, ובסיומו של חודש תשרי תש"ב הוציאו את כולם אל תעלות הטנקים שמחוץ לעיר וירו בכולם למוות.

הרב ליין יצא אל התעלות כשבידו ספר תהילים, והמשיך למלמל את פרקי התהילים עד לרגע האחרון, וכך נפטר, כשהספר בידיו. יחד איתו נרצחה גם רעייתו מזיווג שני מרת רישא, בתו נעסע ובנו פרץ, וכן רב העיירה הרב שמעון הופמן.

בשנת תשכ"ד ביוזמת צאצאי הנרצחים בוצעה העברה של כל הגופות לקבר אחים שנכרה בבית העלמין היהודי של העיירה, ובשעת ההעברה התפלאו למצוא את גופו של הרב ליין כשהוא שלם לגמרי, ובידו הוא אוחז עדיין בספר התהילים.

ילדיו

מזיווג ראשון

ר' אהרן לייב ליין (הי"ד)
מרת פריידל
מרת גוטל (הי"ד)

מזיווג שני

מרת רבקה, אשת ר' שלום בער רסקין - כפר חב"ד
ר' שלום בער ליין - איש חינוך במסגרת רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש, תושב כפר חב"ד
נעסע (הי"ד)
פרץ (הי"ד)

צאצאיו

ר' שלום בער רסקין - מנהל חנות הדגים בקראון הייטס
ר' מיכל רסקין - מנהל חנות הירקות בקראון הייטס
ר' יוסף יצחק ליין - קראון הייטס
ר' אליעזר ליין - שותף בהנהלת 'the print haous', קראון הייטס
ר' יהושע רסקין - נחלת הר חב"ד
ר' זאב רסקין - שליח הרבי בקפריסין
ר' אהרון לייב רסקין - עריכת מראי מקומות בקה"ת

לקריאה נוספת

שניאור ברגר, אבני חן, הוצאת קה"ת תשע"ה
שניאור ברגר, יהושע הוא שלי, תולדות חייו של הרב יהושע ליין בתוך שבועון בית משיח גליון 955 עמוד 26 ואילך, י"א טבת תשע"ה

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 ===במחיצת אדמו"ר הרש"ב===
-בפעם הראשונה בה ביקר בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ונכנס ל[[יחידות]], ביקש ממנו אדמו"ר הרש"ב להישאר ב[[ליובאוויטש]], והוא השיב בהכנעה "אם הרבי יצווה עלי", אך הרבי לא ציווה עליו להישאר אלא אמר לו: "יעזור ה' יתברך שתרצה ללמוד ותדע ללמוד, ושתהיה יהודי ירא שמים - זה העיקר".
+בפעם הראשונה בה ביקר בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ונכנס ל[[יחידות]], ביקש ממנו [[אדמו"ר הרש"ב]] להישאר ב[[ליובאוויטש]], והוא השיב בהכנעה "אם הרבי יצווה עלי", אך הרבי לא ציווה עליו להישאר אלא אמר לו: "יעזור ה' יתברך שתרצה ללמוד ותדע ללמוד, ושתהיה יהודי ירא שמים - זה העיקר".
-כעבור מספר שנים בהם שקד על לימודיו במחיצת דודו הרד"ץ חן, נסע ללמוד בחצרו של אדמו"ר הרש"ב בליובאוויטש ונמנה על ה'יושבים' ששקדו שם על התורה ועל העבודה, וכאשר הוקמה [[ישיבת תומכי תמימים]] נמנה על תלמידיה הראשונים וזכה ללמוד בה במשך מספר שנים עד לחתונתו. הוא היה חביב מאוד על אדמו"ר הרש"ב, שהתבטא עליו פעם בשעת [[התוועדות]] "יהושע הוא שלי".
+כעבור מספר שנים בהם שקד על לימודיו במחיצת דודו הרד"ץ חן, נסע ללמוד בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בליובאוויטש ונמנה על ה'יושבים' ששקדו שם על התורה ועל העבודה, וכאשר הוקמה [[ישיבת תומכי תמימים]] נמנה על תלמידיה הראשונים וזכה ללמוד בה במשך מספר שנים עד לחתונתו. הוא היה חביב מאוד על אדמו"ר הרש"ב, שהתבטא עליו פעם בשעת [[התוועדות]] "יהושע הוא שלי".
-באותה תקופה נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב ל{{ה|גאון הרוגוצ'ובי}} כדי לקבל ממנו [[סמיכה לרבנות]], ולאחר הבחינה העיד עליו הגאון כי הוא "יודע ללמוד".
+באותה תקופה נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ל{{ה|גאון הרוגוצ'ובי}} כדי לקבל ממנו [[סמיכה לרבנות]], ולאחר הבחינה העיד עליו הגאון כי הוא "יודע ללמוד".
-לאחר נישואיו עם רעייתו מאשה, נסע לליובאוויטש לחודש החגים של שנת [[תרס"א]], ובשעת ה'הקפות' בשמחת תורה רקד בהתלהבות יחד עם עוד שני חסידים נוספים (ר' שלמה דער געלער ור' אברהם יעקב מאזאריץ), ואדמו"ר הרש"ב מאוד נהנה מהריקוד שלהם והביט בהם ממושכות עד שאמר: "זהו ריקוד של לב, ה'יחידה ליחדך' של שמחת תורה... למרות שזו התלהבות 'קופצת', אך הכל בגדר של ריקוד חב"די. ריקוד חב"די בכל ההתלהבות והלהט שלא יהיה - הוא ריקוד חב"די"...
+לאחר נישואיו עם רעייתו מאשה, נסע לליובאוויטש לחודש החגים של שנת [[תרס"א]], ובשעת ה'הקפות' בשמחת תורה רקד בהתלהבות יחד עם עוד שני חסידים נוספים (ר' שלמה דער געלער ור' אברהם יעקב מאזאריץ), ו[[אדמו"ר הרש"ב]] מאוד נהנה מהריקוד שלהם והביט בהם ממושכות עד שאמר: "זהו ריקוד של לב, ה'יחידה ליחדך' של שמחת תורה... למרות שזו התלהבות 'קופצת', אך הכל בגדר של ריקוד חב"די. ריקוד חב"די בכל ההתלהבות והלהט שלא יהיה - הוא ריקוד חב"די"...
 ===בעסקנות הכלל===
-בשנת [[תרס"ב]], בהיותו בן עשרים ואחת שנה בלבד, הורה לו אדמו"ר הרש"ב להתיישב בעיירה [[דוקשיץ]] ולפתוח בה סניף של ישיבת תומכי תמימים. הרב ליין קיבל על עצמו את התפקיד וכיהן במשך שנים כמנהל משפיע ומשגיח של הישיבה, בה למדו כ-16 בחורים (בין תלמידיו באותה עת נמנה ר' [[מרדכי פרלוב]]). בתקופה זו, נפטרה רעייתו הראשונה זמן קצר לאחר שילדה.
+בשנת [[תרס"ב]], בהיותו בן עשרים ואחת שנה בלבד, הורה לו [[אדמו"ר הרש"ב]] להתיישב בעיירה [[דוקשיץ]] ולפתוח בה סניף של ישיבת תומכי תמימים. הרב ליין קיבל על עצמו את התפקיד וכיהן במשך שנים כמנהל משפיע ומשגיח של הישיבה, בה למדו כ-16 בחורים (בין תלמידיו באותה עת נמנה ר' [[מרדכי פרלוב]]). בתקופה זו, נפטרה רעייתו הראשונה זמן קצר לאחר שילדה.
-לאחר מספר שנים בהן כיהן כמנהל הישיבה, הורה לו אדמו"ר הרש"ב לקבל על עצמו משרת רבנות בעיירה אוסטרובנה הסמוכה ל[[וויטבסק]].
+לאחר מספר שנים בהן כיהן כמנהל הישיבה, הורה לו [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל על עצמו משרת רבנות בעיירה אוסטרובנה הסמוכה ל[[וויטבסק]].
 ב[[חודש אייר]] [[תרע"א]] מונה לכהן כרב העיר [[בישנקוביץ]] בה כיהן סבא-רבה שלו הרב [[פרץ חן]] כרב העיר. כאשר מונה לרב, התבטאו עליו במליצה בני העיר כי התקיים בו הפסוק "דור רביעי ישובו הנה".