נחמיה בירך מדוברובנה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (קטגוריה)
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן ")
שורה 6: שורה 6:
נפטר ביום לידתו - [[ט"ו בשבט]] [[תרי"ב]].
נפטר ביום לידתו - [[ט"ו בשבט]] [[תרי"ב]].
==אביו==
==אביו==
הרב אברהם בירך מ[[סמיליאן]] היה חסיד של אדמו"ר הזקן ולאחר מכן של אדמו"ר האמצעי. כל ימיו היה סוחר. ובמלאת לו ששים שנה עזב את עסקי העולם וישב על התורה והעבודה. מנוחתו כבוד בדובראוונא. בנוסף לר' נחמי' היה לו בן נוסף ר' לוי שהיה חתנו של בעל המשכנות יעקב. ובן נוסף בשם ר' משולם זוסמאן. בנו של ר' משולם זוסמאן - ר' מרדכי דובער הורוויץ (תרי"ב-) התמנה לרב בשנת תר"מ בעיר הארדישטץ הסמוכה לליובואוויטש, ובשנת תרמ"ג נתמנה לרב ומו"ץ בעיר וויטעבסק.   
הרב אברהם בירך מ[[סמיליאן]] היה חסיד של [[אדמו"ר הזקן]] ולאחר מכן של אדמו"ר האמצעי. כל ימיו היה סוחר. ובמלאת לו ששים שנה עזב את עסקי העולם וישב על התורה והעבודה. מנוחתו כבוד בדובראוונא. בנוסף לר' נחמי' היה לו בן נוסף ר' לוי שהיה חתנו של בעל המשכנות יעקב. ובן נוסף בשם ר' משולם זוסמאן. בנו של ר' משולם זוסמאן - ר' מרדכי דובער הורוויץ (תרי"ב-) התמנה לרב בשנת תר"מ בעיר הארדישטץ הסמוכה לליובואוויטש, ובשנת תרמ"ג נתמנה לרב ומו"ץ בעיר וויטעבסק.   
   
   
== גדולתו ==
== גדולתו ==
לפני שקיבל [[אדמו"ר הצמח צדק]] את נשיאות חב"ד למד איתו רבי נחמיה בחברותא. לאחר שקיבל אדמו"ר הצמח צדק את הנשיאות לא נסע אליו רבי נחמיה יותר. מסופר שבאחת הלילות חלם רבי נחמיה את אדמו"ר הזקן כשהוא שואל אותו "מדוע אין לך רבי", על כך השיב רבי נחמיה "את מי אקח כרבי?" ענה לו אדמו"ר הזקן "מנחם ינחמנו בהווה ובעתיד". מיד נסע רבי נחמיה לאדמו"ר הצמח צדק ו[[התקשרות|התקשר]] אליו כחסיד. והיה נוסע אליו לעתים לליובאוויטש ואף בימי זקנתו נסע בשנת תר"ט לחתונת אדמו"ר מוהר"ש.
לפני שקיבל [[אדמו"ר הצמח צדק]] את נשיאות חב"ד למד איתו רבי נחמיה בחברותא. לאחר שקיבל אדמו"ר הצמח צדק את הנשיאות לא נסע אליו רבי נחמיה יותר. מסופר שבאחת הלילות חלם רבי נחמיה את [[אדמו"ר הזקן]] כשהוא שואל אותו "מדוע אין לך רבי", על כך השיב רבי נחמיה "את מי אקח כרבי?" ענה לו [[אדמו"ר הזקן]] "מנחם ינחמנו בהווה ובעתיד". מיד נסע רבי נחמיה לאדמו"ר הצמח צדק ו[[התקשרות|התקשר]] אליו כחסיד. והיה נוסע אליו לעתים לליובאוויטש ואף בימי זקנתו נסע בשנת תר"ט לחתונת אדמו"ר מוהר"ש.


נודע כלמדן עצום בתורת הנגלה. פעם נשאל אדמו"ר הצמח צדק, איזו תשובה חזקה יותר - מתוך שני תשובות שכתבו ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]] ור' נחמיה, וענה "ר' נחמיה איז דאך א מחדש" (=ר' נחמיה הוא הרי חדשן).
נודע כלמדן עצום בתורת הנגלה. פעם נשאל אדמו"ר הצמח צדק, איזו תשובה חזקה יותר - מתוך שני תשובות שכתבו ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]] ור' נחמיה, וענה "ר' נחמיה איז דאך א מחדש" (=ר' נחמיה הוא הרי חדשן).
שורה 15: שורה 15:
פעם ביקש ממנו רבה של העיר [[דוברובנה]] להעביר מכתב לגאון ר' [[אפריים זלמן מרגליות]], לאחר שקרא ר' נחמיה את המכתב הוסיף בכתב ידו כמה שורות, וחתם "ר' נחמיה החרושתן". כשהגיע המכתב לידי הרב אפרים זלמן, שאל: "יש אצלכם הרבה חרשתנים כאלה?".
פעם ביקש ממנו רבה של העיר [[דוברובנה]] להעביר מכתב לגאון ר' [[אפריים זלמן מרגליות]], לאחר שקרא ר' נחמיה את המכתב הוסיף בכתב ידו כמה שורות, וחתם "ר' נחמיה החרושתן". כשהגיע המכתב לידי הרב אפרים זלמן, שאל: "יש אצלכם הרבה חרשתנים כאלה?".


תשובותיו בהלכה נדפסו בספרו שו"ת [[דברי נחמיה]], בסופו באו דרושים אחדים בדא"ח. בנוסף כתב הגהות על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] והשלמות על סעיפים מסויימים בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן (נדפסו בהוספות לשולחן ערוך).
תשובותיו בהלכה נדפסו בספרו שו"ת [[דברי נחמיה]], בסופו באו דרושים אחדים בדא"ח. בנוסף כתב הגהות על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] והשלמות על סעיפים מסויימים בשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] (נדפסו בהוספות לשולחן ערוך).


הגהותיו של ר' נחמיה לש"ס הודפסו בש"ס ווילנא.
הגהותיו של ר' נחמיה לש"ס הודפסו בש"ס ווילנא.

גרסה מ־09:49, 17 ביוני 2016

הגאון הצדיק רבי נחמיה הלוי בירך מדוברובנה[1] נולד בט"ו שבט תקמ"ח. בזיווג ראשון היה חתנו של ר' זלמן וועלקעס מחסידי אדמו"ר הזקן. בזיווג שני נשא את הרבנית גיטא רחל בתו של הרה"ק חיים אברהם בנו של אדמו"ר הזקן. רבי נחמיה היה תלמידו של אדמו"ר הזקן ומגדולי חסידיו של אדמו"ר האמצעי.

לפרנסתו הקים מפעל ליצור חותמות שעווה יחד עם אדמו"ר הצמח צדק (בהיותו בן 14) שהשקיע בעסק את כל כספי הנדוניא, בערך שלוש מאות רובל. הם היו עובדים ביחד תוך ניצול העבודה ללימוד ושינון ביחד, דבר שגרם לכך שבאחת מההזדמנויות בהם היו שקועים בלימוד לא שמו לב לרתיחתו של דוד השעווה, וכתוצאה מכך נשרף המפעל כולו. לאחר שריפה המפעל עבד ביצור טליתות, והתעשר מעסק זה.

נפטר ביום לידתו - ט"ו בשבט תרי"ב.

אביו

הרב אברהם בירך מסמיליאן היה חסיד של אדמו"ר הזקן ולאחר מכן של אדמו"ר האמצעי. כל ימיו היה סוחר. ובמלאת לו ששים שנה עזב את עסקי העולם וישב על התורה והעבודה. מנוחתו כבוד בדובראוונא. בנוסף לר' נחמי' היה לו בן נוסף ר' לוי שהיה חתנו של בעל המשכנות יעקב. ובן נוסף בשם ר' משולם זוסמאן. בנו של ר' משולם זוסמאן - ר' מרדכי דובער הורוויץ (תרי"ב-) התמנה לרב בשנת תר"מ בעיר הארדישטץ הסמוכה לליובואוויטש, ובשנת תרמ"ג נתמנה לרב ומו"ץ בעיר וויטעבסק.

גדולתו

לפני שקיבל אדמו"ר הצמח צדק את נשיאות חב"ד למד איתו רבי נחמיה בחברותא. לאחר שקיבל אדמו"ר הצמח צדק את הנשיאות לא נסע אליו רבי נחמיה יותר. מסופר שבאחת הלילות חלם רבי נחמיה את אדמו"ר הזקן כשהוא שואל אותו "מדוע אין לך רבי", על כך השיב רבי נחמיה "את מי אקח כרבי?" ענה לו אדמו"ר הזקן "מנחם ינחמנו בהווה ובעתיד". מיד נסע רבי נחמיה לאדמו"ר הצמח צדק והתקשר אליו כחסיד. והיה נוסע אליו לעתים לליובאוויטש ואף בימי זקנתו נסע בשנת תר"ט לחתונת אדמו"ר מוהר"ש.

נודע כלמדן עצום בתורת הנגלה. פעם נשאל אדמו"ר הצמח צדק, איזו תשובה חזקה יותר - מתוך שני תשובות שכתבו ר' יצחק אייזיק מהומיל ור' נחמיה, וענה "ר' נחמיה איז דאך א מחדש" (=ר' נחמיה הוא הרי חדשן).

פעם ביקש ממנו רבה של העיר דוברובנה להעביר מכתב לגאון ר' אפריים זלמן מרגליות, לאחר שקרא ר' נחמיה את המכתב הוסיף בכתב ידו כמה שורות, וחתם "ר' נחמיה החרושתן". כשהגיע המכתב לידי הרב אפרים זלמן, שאל: "יש אצלכם הרבה חרשתנים כאלה?".

תשובותיו בהלכה נדפסו בספרו שו"ת דברי נחמיה, בסופו באו דרושים אחדים בדא"ח. בנוסף כתב הגהות על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן והשלמות על סעיפים מסויימים בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן (נדפסו בהוספות לשולחן ערוך).

הגהותיו של ר' נחמיה לש"ס הודפסו בש"ס ווילנא.

פטירתו

בלילה לפני שנפטר ישב כל הלילה וכתב תשובות לשאלות שנשלחו אליו.

בבוקר ט"ו שבט תרי"ב לאחר שהתפלל, נפטר בפתאומיות.

משפחתו

בניו:

  • רבי לוי יצחק שהיה דמות מופלאה ואביו מזכירו בתשובותיו בתוספת שבחים. כשחלה רצה רבי נחמיה למסור את נשמתו תמורת נשמת הבן, אך הצמח צדק התנגד לכך והבן נפטר בחיי האב.
  • רבי משולם זוסיא. גם הוא נזכר בתשובות אביו. נפטר בימי עלומיו.
  • רבי דובער ליב גינזבורג ממוהילוב שערך והוציא לאור את ספרי אביו. חידושיו הובאו בספרי אביו. משל עצמו הוא הדפיס את הספר אמונת חכמים נגד דעות המשכילים בענין נס תנוכה.
  • רבי זלמן מקרוילא ווילנא.
  • רבי ברוך מבוברויסק שהוציא לאור את דברי נחמיה על שו"ע יורה דעה.

ספריו

  • שו"ת "דברי נחמיה" - שאלות ותשובות על חלקי השולחן ערוך; אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר. את הספר הביא לדפוס בנו ר' ליב ולדבריו [2] "נשאר בכתובים על מסכת ברכות בשלימות, ועוד לקוטים על כמה מסכתות יען שהרבה כתביו נגנב ונאבד".
  • הגהות על הש"ס - נדפס בסוף ש"ס ווילנא.
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 

הערות שוליים

  1. אודות ייחוסו ראה "שמן ששון" להרב בנימין דוד לעווין, ווארשא תרס"ה עמוד 10: הרב הגדול ר' משה לאפיטון היו לו ארבעה חתנים, א' הגאון הגדול מו"ה ר' לוי אב"ד דק"ק קאדנא בעל המחבר ספר עטרת ראש על ברכות ועוד חיבר עשרה ספרים . . הי' אביו של הרב הגאון מ' נחמי' אשר הרב הגאון הגדול מ' נחמי' מדובראווני בעל המחבר שאלות ותשובות דברי נחמי' הי' נכדו. הסבא ר' נחמי' הי' גיסו של השר ר' יהושע צייטלין משקלוב.
  2. הובאו בנחלת אבות בערך על ר' נחמי' מדובראוונע.