ספירות

קובץ:תרשים עשר ספירות.jpg

תרשים עשר הספירות

עשר הספירות הינן מונח קבלי המובא בתורת החסידות, המתיחס לעשר כוחות שונים, שבאמצעותם הקדוש ברוך הוא מחיה את העולם ומנהיגו. על פי המניין המוזכר בדרך כלל בחסידות, עשרת הספירות הם: חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.

מהותם

עשר הספירות הן אבני היסוד באמצעותן יצר הקב"ה את העולמות, ובאמצעותן הוא מנהיג אותם. בכל עולם הקב"ה מתגלה באמצעות עשר הספירות של אותו העולם. גם נפש האדם מתגלה בבחינה של עשר ספירות. וכך גם כל המלאכים והיצירים של מעלה מתהווים על ידי התכללות של הספירות.

היסוד המרכזי בסדר של עשר הספירות הוא עשר דרגות היונקות כל אחת מן הדרגה שקודם לה. כלומר, הספירה הראשונה, ספירת החכמה ממשיכה את האור לספירה השניה, ספירת הבינה, וזו ממשיכה לספירת השלישית, ספירת הדעת, וכך האור הולך ומשתלשל עד הספירה האחרונה והמצומצמת ביותר, שהיא ספירת המלכות.

חב"ד, חג"ת, נה"י, ומלכות

אולם בכללות ניתן לחלק את הספירות לשלושה חלקים יסודיים, שהם הראש תוך סוף של הספירות: ספירות חב"ד, חכמה בינה ודעת, שהם הספירות הקשורות למוחין, ספירות חג"ת, חסד גבורה ותפארת, שהם קשורות ללב, ספירות נה"י, הקשורות להשפעה ויציאה למעשה, הספירה האחרונה, ספירת המלכות מקבלת מן שלושה פרקים אלו.

בתיאור ענינם של עשר הספירות, הקשרים ביניהם והשתלשלותם בעולמות ובנפש האדם עוסקים מאמרים רבים בתורת החסידות.

ענינם של הספירות נתבאר בכמה אופנים. הראשון הוא מלשון "אבן ספיר", כלומר לשון בהירות. הספירות ענינם הוא בהירות, היות ובעשר הספירות, מתגלה בבהירות אור אין סוף. באופן אחר נתבאר כי ספירה היא מלשון "השמים מספרים כבוד אל". כלומר, הספירות מספרות ומגלות את הקב"ה.

ענינם

עשר הספירות הינם עשר כוחות אלוקיים בהם הקב"ה מתלבש על מנת להתגלות בעולמות. מבואר בספר יצירה כי "עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשרה", שאף שבעצמות אור אין סוף הפשוט יש בחינת הכח לפעול רבבות ספירות עד אין קץ, אך כך עלה ברצונו הפשוט שייאצלו רק עשר ספירות ולא תשע ולא אחת עשרה. מבואר כי הכח להאציל אין סוף ספירות הוא בבחינת "לפני אחד מה אתה סופר", שהוא הכח האחרון שבמאציל, שאינו בגדר מספר רק אחדות פשוטה בתכלית הפשיטות.

עשר ספירות אלו מתלבשים בכל עולם לפי עניינו של העולם. שבעולם האצילות נקראים הספירות בשם "תיקונין", כלומר תכשיטים,. בעולמות בי"ע נקראים הספירות בשם "לבושים" שהם בבחינת לבוש נפרד.

"מבשרי אחזה אלו"ה" וכשם שבאדם שלמעלה, נמשך הקב"ה להתלבש בעשר ספירות, כך גם באדם שלמטה נמשכת הנפש בעשר ספירות.

השיטות במנינם

ישנם שתי שיטות עיקריות במנין של עשר הספירות: השיטה הראשונה מונה את הכתר במנין עשרת הספירות. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות (כח"ב חג"ת נהי"ם). לפי השיטה השניה, ספירת הכתר אינה נמנית, ובמקומה מונים את ספירת הדעת. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות (חב"ד חג"ת נהי"ם).

החילוק בין שתי השיטות מבואר, שכאשר מונים את חיצוניות העשר ספירות גם הכתר נמנה במנין הספירות, כי חיצוניות הכתר, שהוא הרצון, נמנה בכלל עשר ספירות. אבל כאשר מונים את עשר הספירות מבחינת פנימיות אין הכתר נמנה. כי פנימיות הכתר הוא בחינת אור אין סוף ממש ואינו בכלל עשר ספירות אלא שהוא מקור להם, ואז החכמה היא הראשונה שבספירות. למעשה, על מנת להבין את עניין החיצוניות והפנימיות ולהבין מתי נמנה הכתר ומתי הדעת, ניתן להמשיל את השיטות לאדם המדבר עם חברו ומעביר לו דבר 'חכמה'. האדם המדבר, רוצה משהו מחברו, אם לעזור לו או להודיע לו דבר מה. כלומר, רצונו שלו קיים וממנו נובע דבר 'מה' אל חברו (אדם זה בעל רצון, 'כתר' ואינו זקוק לדעת, כי הדבר כבר מקושר ומחובר בו). אצל חברו עוד לא מתעורר הרצון אל הדבר, אם לחיוב או לשלילה, אלא שבשלב ראשון מקבל את הדבר ועומד על מהותו כדבר חכמה והשכלה בלבד. רק אחרי התבוננות יוכל להכריע אם מקבל עליו את רצון חברו ובזה יכנס בשער הדעת (אדם זה אינו בעל רצון מלכתחילה, אלא שמקבל את רצון חברו ומתחבר אליו ומתקשר בו - 'דעת'). שתי השיטות, אם כן, ניתנות להבחן בשני אנשים: אחד משפיע, ושני מושפע.

שבע הספירות האחרונות מיוסדות על הפסוק "לך ה' הגדולה הגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ". ש"גדולה" הוא הכינוי של המקובלים הראשונים לספירת החסד, לאחר מכן נמנים הספירות "הגבורה התפארת והנצח וההוד", ספירת היסוד נרמזת ב"כי כל בשמים ובארץ" - כתרגומו "דאחיד בשמיא ובארעא", ומידת המלכות מוזכרת במילים הבאות בפסוק הבא: "לך ה' הממלכה".

הספירות

הסדר הראשוני בהם משתלשלים הספירות הוא מן הגבוה אל הנמוך, שספירת החכמה או הכתר היא הספירה הגבוהה ביותר, וממנה נמשך האור לספירה הבאה, וכך דרך העשר ספירות, עד הספירה האחרונה והמצומצמת ביותר, שהיא ספירת המלכות.

כתר

ספירת הכתר היא הספירה העליונה מכולם. שמה של הספירה מעיד כי אינה חלק אינטגרלי מתוך מערכת הספירות, אלא מעליהם, כמו הכתר שאינו חלק מן הגוף אלא מונח מעליו. לרוב מכונה "אַיִן", כי היא מייצגת את האור לפני צמצומו לבחינת נקודה בחכמה. ספירת הכתר מתחלקת לפנימיות הכתר שענינו בנפש הוא העונג, וחיצוניות הכתר, שענינו בנפש הוא הרצון. הכתר מייצגת את השלב שבו מתעורר רצון מעורפל לדבר כלשהו, כשעדיין לא ידוע מה הוא, וכיצד הוא יושג, אלא רק צורך ל"משהו" לא ידוע. ספירת הכתר גם באה לבטא (ע"פ פירוש הפרדס) את העניין של "המתן ודום מלהגיד דבר".

ספירה זו מייצגת גם את פרצוף אריך אנפין.

מסיבות רבות, העובדה שספירה זו אינה לגמרי חלק מהספירות האחרות, כמו גם השאלה האם לכתר יש כח משל עצמה או שכמו כל האחרות גם היא רק "צינור" וכלי, "כתר" לא תמיד נספרת כחלק ממערך הספירות. אם כך, צריך להוסיף ספירה נוספת, "דעת".

חכמה

ספירת החכמה היא בכללות הספירה הראשונה של המשכת אור פנימי, ובאופן פרטי יותר היא הספירה הראשונה מבין ספירות המוחין. ספירת החכמה מקבלת את ההשכלה באופן של "ברק המבריק", בו כל ההשכלה נתפסת ברגע אחד, ומשם ההשכלה מתרחבת בספירת הבינה. ענינה בנפש הוא הביטול.

בינה

ספירת הבינה היא הספירה השניה מבין ספירות המוחין. ספירת הבינה מקבלת את ההשכלה מספירת החכמה ומפתחת אותו לאורך רוחב ועומק. בינה נקראת גם בשם אם המידות שכן ההתבוננות בהשכלה במידת הבינה היא המולידה את מידות הלב (ספירות חג"ת נה"י). ענינה בנפש הוא גם השמחה, המגיעה מהתפיסה השלמה של המושכל.

דעת

ספירת הדעת היא הספירה האחרונה מבין ספירות המוחין וענינה התקשרות עם המושכל באופן שהדבר יביא לידי הרגשת הלב. ספירת הדעת מחברת את ספירות המוחין אל ספירות המידות. דעת נקראת "מפתחא דכליל שית" שכן היא המפתח לששת מידות הלב.

חסד

ספירת החסד היא הספירה הראשונה מבין מידות הלב. תוכנו הפנימי של החסד הוא האהבה.

גבורה

ספירת הגבורה היא הספירה השניה מבין מידות הלב. תוכנה הפנימי של הגבורה הוא היראה.

תפארת

ספירת התפארת היא הספירה השלישית מבין מידות הלב. ספירת התפארת ממצעת בין החסד והגבורה. ענינה בנפש הוא מידת ההתפארות.

נצח

ספירת הנצח היא הספירה הרביעית מבין מידות הלב. ספירת הנצח, יחד עם ספירת ההוד, הם הספירות המורידות את הרגשת הלב לידי מעשה. תוכנה הפנימי של המידה הוא הניצוח, והעמידה בהתגברות מול המתנגד להשפעה.

הוד

ספירת ההוד היא הספירה החמישית מבין מידות הלב. ספירת ההוד, יחד עם ספירת הנצח, הם הספירות המורידות את הרגשת הלב לידי מעשה. עניינה בנפש הוא ההודאה, והעמידה בתוקף אל מול המתנגדים החיצוניים להשפעה.

יסוד

ספירת היסוד היא הספירה האחרונה מבין מידות הלב וענינה הוא התקשרות מידות הלב, והבאת לידי פועל במלכות.

מלכות

ספירת המלכות היא הספירה האחרונה מבין המידות. עניינה הוא הוצאת שאר כל הספירות אל החוץ. תוכנה הפנימי של המידה הוא השפלות.

אור אין סוף והספירות

אף שהספירות הם תיקונים בהם הקב"ה מתלבש ומנהיג את העולם, הרי עשר הספירות הם בחינת עשר כוחות מחולקים. ומתוך כך מובן בבירור כי עצמותו של הקב"ה, שהיא אחדות פשוטה, נמצאת בלי ערך ביחס להחלקות הספירות. אולם לא רק שעצמותו של הקב"ה נמצאת בלי ערך לענין הספירות, אלא גם אור אין סוף נמצא בלי ערך להתחלקות הספירות, ורק באמצעות של הצמצום ומקום פנוי, יש מקום להיווצרות עשר ספירות.

התכללות הספירות והצטרפותם לפרצופים

פיסקה זו עוסקת בהתכללות של עשר הספירות בעולם התיקון, לעשר הספירות בעולם התוהו ראה ערך עולם התוהו

עשר הספירות הינם עשר כוחות מחולקים, בו לכל אחד יש מהות והגדרה. אולם עשר הספירות נמצאים גם בהתכללות האחד בשני, ובכל אחד מן הספירות כלולות גם שאר הספירות. כך למשל ספירת החסד כלולה מספירת החכמה, וזה חכמה שבחסד, וכך כלולה גם מספירת הבינה וזהו בינה שבחסד, וכך משאר כל הספירות.

על ידי התכללות של הספירות, והמציאות אחת מן הספירות. מצטרפות הספירות לפרצופים שונים.

חלוקת הספירות

עשר הספירות מחולקות לקבוצות באופנים שונים.

שלוש אמות ושבע כפולות

שלוש אמות הוא הכינוי בספר התניא לשלושת הספירות הראשונות שהן חלק המוחין מעשר הספירות. הן נקראות כך משום שהן ההתחלה ומה שמוליד לאחריהן את המידות.

שבע כפולות הוא הכינוי לשש הספירות האחרונות שהן החלק הנקרא מידות. ספירות אלה נקראות כך משום שהן "נכפלות" זו בזו, דהיינו כל ספירה כלולה מחברותיה.

ראש תוך וסוף

ערך מורחב – ראש תוך וסוף

האופן הראשון בו מחולקים הספירות הוא לראש תוך וסוף. ספירות הראש הם ספירות חכמה בינה ודעת (חב"ד), ספירות אלו ענינם הוא המוחין, בעולמות ספירות אלו מקבלות את ההשפעה מן העולם הגבוה יותר. ספירות התוך הם ספירות חסד גבורה תפארת (חג"ת), שהם הספירות הקשורות אל הלב. ספירות הסוף הם ספירות נצח הוד יסוד ומלכות (נהי"ם), שהם קשורות לענין ההשפעה.

מוחין ומידות

חלוקה זו של ראש תוך וסוף ניתן לחלוקה כללית יותר מוחין, ספירות חב"ד, ומידות, שהם ספירות חג"ת נהי"ם.

חלוקה לקוים

אופן אחר של חלוקה, הוא חלוקה לפי קווים. קו הימין, המונה את חכמה חסד ונצח, ענינו הוא ההשפעה החוצה. קו השמאל המונה את בינה גבורה והוד, שענינם הכללי הוא התכנסות. וקו האמצעי המונה את כתר, דעת, תפארת, יסוד ומלכות, הוא הקו המממצע בין קו ימין וקו שמאל.

חלוקה זו נקרית בלשונו של פתח אליהו "חד אריך חד קציר וחד בינוני".

הספירות בעולמות

בכל אחד מן עולמות אבי"ע ישנם עשר ספירות, בהם הקב"ה מתגלה ומנהיג את אותו העולם. בתוך כל עולם, ספירת הכתר היא המקיף הכללי לכל הכוחות האלוקיים באותו העולם, ספירת החכמה היא התחלת ההמשכה הפנימית של האלוקות, וכך נמשכת ההשפעה מספירה לספירה, עד ספירת המלכות של אותו העולם, באמצעותו מנהיג הקב"ה את ההיכלות והמדורים של אותו העולם.

ספירת המלכות של כל עולם, שהיא הספירה האחרונה שבו, יורדת ונעשית ספירת הכתר, הספירה הגבוהה ביותר, של העולם הנמוך. וכך נוצר סדר השתלשלות של העולמות, בו כל עולם נוצר מן הדרגה הנמוכה ביותר בעולם הקודם לו.

הספירות בנפש האדם

לנפש יש עשר כוחות, כנגד עשר הספירות. בנפש האדם מכונות הספירות כוחות הנפש או הכוחות הגלויים. כמו הספירות, המתחלקות לשלוש אמות - ג"ר ולשבע כפולות - ז"ת, גם בנפש יש שלשה כחות של שכל הקשורות למוח, ושבעה כחות של מידות הקשורות עם הלב. בפרטיות יותר, הקשר של הנפש עם הגוף הגשמי והתלבשותה בו הם רק מכח המלכות, המדה האחרונה בנפש.

ראו גם

• פתח אליהו

קישורים חיצוניים

• הרב יצחק ערד, מבוא לספירות -
• הרב יצחק גינזבורג אילן הספירות - תבנית:חב