עוזיאל מייזליש: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – "נישא ל" ב־"נשא את ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד בשנת ה'[[תק"ד]] לאביו ר' צבי הירש, רבה של סמיטיטש, ולאמו מ' דרעזיל. כבר בצעירותו נודע בכשרונותיו הגאוניים. | נולד בשנת ה'[[תק"ד]] לאביו ר' צבי הירש, רבה של סמיטיטש, ולאמו מ' דרעזיל. כבר בצעירותו נודע בכשרונותיו הגאוניים. | ||
בגיל צעיר מאד | בגיל צעיר מאד נשא את בת ר' שלמה מזעליחאוו, לאחר מכן החל להתקרב לדרך [[הבעל שם טוב]], אלא שהי' זה בסתר{{הערת שוליים|לגרסאות אחרות לא זכה ר' עוזיא-ל להיות אצל הבעש"ט, ורדיפות המתנגדים היו כאשר התקרב ל[[הרב המגיד]].}}. | ||
לאחר [[הסתלקות]] [[הבעש"ט]] קיבל על-עצמו את מרותו של [[המגיד ממזריטש]], ויחד עם זאת החשיב עצמו גם כתלמיד לר' [[מנחם מנדל מפרימשלן]], ר' [[אברהם מפדלוסק]] ור' [[נחמן מקוסוב]]. | לאחר [[הסתלקות]] [[הבעש"ט]] קיבל על-עצמו את מרותו של [[המגיד ממזריטש]], ויחד עם זאת החשיב עצמו גם כתלמיד לר' [[מנחם מנדל מפרימשלן]], ר' [[אברהם מפדלוסק]] ור' [[נחמן מקוסוב]]. | ||
גרסה מ־06:25, 29 במרץ 2016
רבי עוזיאל מייזליש היה מחשובי תלמידי הבעל שם טוב[1], ולאחר הסתלקותו הסתופף בצל המגיד ממזריטש, ועל פי פקודתו חיבר את הספר "תפארת עוזיאל".
תולדות
נולד בשנת ה'תק"ד לאביו ר' צבי הירש, רבה של סמיטיטש, ולאמו מ' דרעזיל. כבר בצעירותו נודע בכשרונותיו הגאוניים.
בגיל צעיר מאד נשא את בת ר' שלמה מזעליחאוו, לאחר מכן החל להתקרב לדרך הבעל שם טוב, אלא שהי' זה בסתר[2].
לאחר הסתלקות הבעש"ט קיבל על-עצמו את מרותו של המגיד ממזריטש, ויחד עם זאת החשיב עצמו גם כתלמיד לר' מנחם מנדל מפרימשלן, ר' אברהם מפדלוסק ור' נחמן מקוסוב.
במהלך תקופה זו התמנה לרבה של אוסטרובצה, אלא שכאשר נודע לראשי הקהילה המתנגדים על היותו חסיד הם הדיחוהו מתפקיד הרבנות, הוא עקר לריטשוואל ולאחר מכן התיישב בנישטאט ('עיר חדש').
בקרב תלמידי המגיד זכה להערכה רבה, הוא היה קשור בקשר קרוב לר' חיים חייקל מאמדור, ר' יחיאל מיכל מזלטשוב, האחים ר' פנחס הורביץ מפרנקפורט ור' שמואל שמעלקא מניקלשבורג, והאחים ר' זושא מאניפולי ור' אלימלך מליז'נסק. הם כינוהו עבד השם, כשעבד נוטריקון עוזיאל בן דרעזיל.
תלמידים רבים הסתופפו בצילו.
נפטר בעיר חדש, בחצי ימיו בכ"ח כסליו תקמ"ו.
תלמידיו
- רבי פישל מסטריקוב.
- רבי אהרן מזעליחוב שנתסלק בדמי ימיו, ורבו הספידו.
ספריו
- תפארת עוזיאל - ח"א: על התורה. ח"ב: על נ"ך, חגים וגמרא.
- כרם שלמה.
- תפארת הצבי - דרשות וחידושים.
מאמרותיו
לאדם צריך חמימות רב בתורת השם וביראתו ותשוקה וחשק גדול, ולהיפך בעבירות, כי היצר הרע בוער באדם באהבה, על כן צריך להתגבר על יצרו ולצנן עצמו מחמת יראה ובושה ממנו יתברך.[3]