פרזידנט (תואר כבוד)

[[קובץ:שזר בהתוועדות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הפרזידנט השלישי של מדינת ישראל מר זלמן שזר, משתתף בהתוועדות של הרבי

[[קובץ:רשג ושזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפרזידנט השלישי של מדינת ישראל מר זלמן שזר, לוחץ את ידיו של הרש"ג בעת היחידות בחדרו של הרבי, י"ג מנחם אב תשכ"ו]]

פרזידנט הוא צורת כינוי מקובלת בחסידות חב"ד כתחליף לתואר 'נשיא מדינת ישראל'. הרבי נימק זאת בכך שהתואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח ובמספר מקרים השתמש בכינוי 'פרזדינט' כתחליף לתואר 'נשיא המדינה'.

הפרזידנט בישראל

הפרזידנט של מדינת ישראל, עומד בראש המדינה מבחינה חוקית אבל תפקידו בפועל ייצוגי בעיקרו, והמדינה מנוהלת למעשה בידי ראש ממשלה, שנבחר על ידי הכנסת. עם זאת, גם לפרזידנט ישנן כמה סמכויות השמורות רק לו, ובראשן הסמכות להעניק חנינה והטלת תפקיד הרכבת הממשלה על האיש המתאים לאחר הבחירות.

בשונה ממדינות אחרות בהם הפרזידנט מכהן גם כראש הממשלה, ונבחר בבחירות ציבוריות, במדינת ישראל הפרזידנט נבחר על ידי חברי הכנסת, ותקופת כהונתו נמשכת שבע שנים.

התואר פרזידנט

אצל חסידי חב"ד מקפידים שלא להשתמש במינוח 'נשיא המדינה' ולהשתמש במקומו במינוח 'פרזידנט'. נוהג זה השתרש על פי מכתבו של הרבי לפרזידנט השני של מדינת ישראל, מר יצחק בן צבי, בו הסביר כי התואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח, ולכן קשה לו להשתמש בתואר זה בנוגע למשרת נשיא מדינת ישראל, והרבי עצמו פנה אל האישים השונים שהחזיקו בתפקיד זה בתואר 'פרזידנט'.

וכך כתב הרבי במכתבו הראשון למר יצחק בן צבי לאחר התמנותו לכהן בתפקיד:

אפשר שפסקא הבאה להלן צריכה היתה לבוא בראש המכתב, והיא - בקשת סליחה על שפתחתי מכתבי בלי להקדים תוארים וכו'. וגם בזה סמכתי על מה שתיארו לפני ממדותיו ותכונות נפשו אשר יבין לדעי.

מיום הלכי ל"חדר" ועוד קודם לזה התחיל להתרקם בדמיוני ציור גאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרון, גאולה כזו ובאופן כזה שעל ידה יהיו מובנים יסורי הגלות הגזירות והשמדות. וכחלק מעתיד מזהיר זה וכחלק מגאולה זו יהיה "נשיא זה מלך, לא נשיא שבט - אלא שאין על גביו אלא השם אלקיו", והכל יהיה באופן אשר בלבב שלם ובהבנה מלאה - "יאמר ביום ההוא אודך השם כי אנפת בי". ולכן כל כך קשה לי להשתמש בתואר זה בקשר עם בני ישראל בעת אשר יעקב קטן הוא ובני ישראל "דווים דחופים סחופים ומטורפין ויסורין באים עליהם". יכולתי להשתמש במלה זו מן השפה ולחוץ, אבל כיון ששמעתי אשר כבודו אמיתי הוא - לא רציתי לכזב בנפשי, ואתו הסליחה.

— אגרות קודש חלק יב, מכתב מתאריך י"א ניסן תשט"ז

בנוסף לכך, הרבי התייחס לשימוש בתואר זה במכתביו לרב שלמה יוסף זוין, וכתב כי ההקפדה היא דווקא כאשר התואר נשיא עלול להתפרש כהסכמה עם רעיון או אידיאולוגיה מסויימת, אך כאשר מדובר על 'נשיא בית הכנסת' וכיוצא בזה - אין הדבר מהווה בעיה.

נושאי התפקיד במדינת ישראל

• חיים וייצמן (תש"ט-תשי"ב).
• יצחק בן צבי (תשי"ב-תשכ"ג).
• שניאור זלמן שזר (תשכ"ג-תשל"ג).
• אפרים קציר (תשל"ג-תשל"ח).
• יצחק נבון (תשל"ח-תשמ"ג).
• חיים הרצוג (תשמ"ג-תשנ"ג).
• עזר ויצמן (תשנ"ג-תש"ס).
• משה קצב (תש"ס-תשס"ז).
• שמעון פרס (תשס"ז - תשע"ד).
• ראובן (רובי) ריבלין (תשע"ד - מכהן בתפקיד)