אליעזר בן משה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}") |
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אליעזר''' היה בנו השני של [[משה רבינו]] ע"ה. | '''אליעזר''' היה בנו השני של [[משה רבינו]] ע"ה. | ||
הי' [[צדיק]] גדול, אך לא מילא את מקומו של אביו כמו שבני אהרן מילאו את מקום אביהם, כי לא הגיע למדרגתם הגבוהה של בני אהרן | הי' [[צדיק]] גדול, אך לא מילא את מקומו של אביו כמו שבני אהרן מילאו את מקום אביהם, כי לא הגיע למדרגתם הגבוהה של בני אהרן {{הערה|1=ילקוט מעם לועז על התורה}}. | ||
אחד התנאים שהתנה יתרו עם משה לפני שיתחתן עם בתו ציפורה, היה שמשה ישאיר אחד מבניו שלא ימול אותו | אחד התנאים שהתנה יתרו עם משה לפני שיתחתן עם בתו ציפורה, היה שמשה ישאיר אחד מבניו שלא ימול אותו {{הערה|1=יתרו אז עדיין לא התגייר, ולכן רצה שישאר לו, לפחות נכד אחד שילך בדרכו שלו.}} ואכן, משה מל את בנו בכורו גרשום ע"ה, אך לא את אליעזר, ואחרי זה היה מוכרח למולו, כמו שמספר הכתוב "ויהי בדרך במלון" {{הערה|1=שמות ד, כד.}} שאז נגלה מלאך האלקים אל משה ורצה להורגו מפני שלא מל את בנו, ומיד לקחה ציפורה את אליעזר ומלתו וכן הצילה את משה ואליעזר ממיתה. {{הערה|1=עפ"י מדרש אגדה שמות יח, ג.}} | ||
== בחינת הגבורות == | == בחינת הגבורות == | ||
גרסה מ־21:01, 28 בדצמבר 2015
אליעזר היה בנו השני של משה רבינו ע"ה.
הי' צדיק גדול, אך לא מילא את מקומו של אביו כמו שבני אהרן מילאו את מקום אביהם, כי לא הגיע למדרגתם הגבוהה של בני אהרן [1].
אחד התנאים שהתנה יתרו עם משה לפני שיתחתן עם בתו ציפורה, היה שמשה ישאיר אחד מבניו שלא ימול אותו [2] ואכן, משה מל את בנו בכורו גרשום ע"ה, אך לא את אליעזר, ואחרי זה היה מוכרח למולו, כמו שמספר הכתוב "ויהי בדרך במלון" [3] שאז נגלה מלאך האלקים אל משה ורצה להורגו מפני שלא מל את בנו, ומיד לקחה ציפורה את אליעזר ומלתו וכן הצילה את משה ואליעזר ממיתה. [4]
בחינת הגבורות
הוא היה היהודי הראשון בעולם שנקרא בשם "אליעזר", ועל פי תורת הקבלה[5] שורשו היה מבחינת הגבורות.
בדומה לכך, גם התנא רבי אליעזר הגדול שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה[6], היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר [7] היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן במשניות הוא המחמיר, וסובר שזמן קריאת שמע של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא גבורה, ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר".[8]